פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2704/19
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. עזבון המנוח פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלונית
נ ג ד
המשיבה:
AIG
חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בתיק עא 063039-01-18 שניתן ביום 17.03.2019
על ידי כבוד השופט ג' גינת
בשם המבקשים:
עו"ד א' יונגר
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ג' גינת ) מיום 17.3.2019 בע"א 63039-01-18, בגדרו נדחו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' דורון ) מיום 12.12.2017 בת"א 46990-01-11.
1.
פלוני ז"ל (להלן: המנוח ) נדקר למוות במהלך תגרה ביום 31.10.2008, והמבקשים בהליך זה הם יורשיו. המנוח היה מבוטח על-ידי המשיבה בביטוח תאונות אישיות. בית משפט השלום דחה את תביעת המבקשים לתגמולי הביטוח, נוכח תחולתם של חריגים לפוליסה, וכך נקבע: "מקרה הביטוח, קרי מותו של המנוח, אירע כתוצאה מ'השתתפות פעילה של המבוטח בפעילות אלימה' וב'פעילות בלתי חוקית', תוך 'הסתכנות מדעת' של המנוח, שהשתתף בתגרה האלימה, ולמעשה אף יזם אותה" (פסקה 49 לפסק הדין). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים וקבע אף הוא כי מדובר ב"מסכת אירועים מובהקת, שהסייגים שבפוליסה שהוצאה על ידי המשיבה ביקשו להחריג" (פסקה 15 לפסק הדין).
2.
בבקשה שלפניי נטען, כי על-פי פסק הד ין ברע"א 4032/17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ס.א.ל שיווק ביצים בע"מ (14.5.2018) (להלן: עניין הפניקס ), שניתן לאחר פסק דינו של בית משפט השלום, המבטחת איבדה את זכותה להסתמך על החריגים שנכללו בפוליסה, משום שלא עלה בידה להוכיח כי הפוליסה הומצאה למבוטח. המבקשים הוסיפו כי טענתה של המשיבה, לפיה אין בנמצא פוליסה שאינה כוללת את החריגים הרלוונטיים, לוקה בהרחבת חזית ולא הוכחה כראוי באמצעות חוות דעת מומחה. טענה נוספת בבקשה לרשות ערעור היא במישור העובדתי, ונטען כי המנוח לא יזם את הקטטה אלא נקלע אליה בעל כורחו. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס בפסק דינו לכל הטענות שנטענו בערעור.
3.
המבקשים סבורים כי עניינם מצדיק ליתן להם רשות לערער, אך טענותיהם בהקשר זה אינן משכנעות. אמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" הן מצומצמות, והמקרה הנוכחי אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין (תקנה 407א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
אמנם פסק הדין בעניין הפניקס פורסם רק לאחר שניתן פסק דינו של בית משפט השלום, אך אין בכך כדי "לשדרג" את הבקשה הנוכחית למעמד של ערעור בזכות. המבקשים ניסו להיבנות מפסק הדין בעניין הפניקס במסגרת הערעור, ובית המשפט המחוזי דחה את הטענה נוכח ההבדלים בין המקרים. אפשר שפרשנותו והיקף תחולתו של פסק דין הפניקס עוד ידרשו דיון וליבון בעתיד, ואינני קובע מסמרות, אך אדגיש כי בענייננו לא נקבע שהפוליסה לא נשלחה למבוטח, והשאלה נותרה ללא הכרעה (פסקה 39 לפסק דינו של בית משפט השלום).
אבהיר כי נוכח אופיו של ההליך הנוכחי אינני נדרש לטענות הנוגעות לתשתית העובדתית שנקבעה על ידי הערכאות הקודמות. בנוסף, בית המשפט המחוזי סמך ידיו על פסק דינו של בית משפט השלום (ראו פסקה 6), ולא היה חייב להתייחס לכל תג ותג בטענות המערערים, ומכל מקום אין בכך עילה למתן רשות ערעור (רע"א 10114/17 פלוני נ' פלוני (25.2.2018); רע"א 8953/10 עיריית באר שבע נ' ש.א.ב חברה להשקעות ופיתוח בע"מ
(28.8.2013); רע"א 4931/98 גילירדי נ' ורטהיים (8.12.1998)).
4.
סוף דבר, הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן רשות ערעור לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולפיכך היא נדחית על הסף. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח באייר התשע"ט (23.5.2019).
ש ו פ ט