רע"א 2765/06 גבריאל לוי נ. עמיגור בע''מ

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא י' טימור (אב"ד), השופט נ' הנדל, השופטת ש' דברת) מיום 18.12.05 בע"א 1154/03, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דין של סילוק יד, שניתן נגדו בבית משפט השלום באשדוד (סגן הנשיא ח' חדש) ביום 7.10.03 בת"א 1688/98.

ב.(1) עניינה של בקשה זו ושל ההליכים שקדמו לה הוא בדירה, המצויה ברחוב הרב הרצוג 13/14 (בית 696/4) באשדוד (להלן הדירה).

(2) ביום 8.6.69 השכירה חברת עמידר בע"מ להוריו המנוחים של המבקש שתי דירות. בשנת 1972 הועברו הדירות לניהולה של המשיבה. בעקבות פניית הוריו של המבקש הועברה אחת מהדירות למשיבה, וביום 26.3.91 נחתם חוזה שכירות חדש בין ההורים למשיבה, המתייחס לדירה. תוקף החוזה האמור היה לתקופה בת שנים עשר חודשים, שלאחריה לא נחתם חוזה שכירות חדש.

(3) בשנת 1998 הגישה המשיבה תביעה כנגד המשיב, אביו ועיזבונה של אימו לבית משפט השלום באשדוד (ת"א 1688/98). בתביעה נטען, כי לאחר פטירתה של אימו ולאחר שאביו עבר להתגורר בבית אבות, תפס המבקש חזקה בדירה ללא ידיעתה וללא הסכמתה של המשיבה. אשר על כן נתבקשו פינויו וסילוק ידו של המבקש מהדירה. במהלך שמיעת העדויות בתיק נפטר אביו של המבקש, ובהסכמת המשיבה נמחקו עיזבון אימו ואביו של המבקש מכתב התביעה.

(4) ביום 7.10.03 ניתן פסק הדין בבית משפט השלום. בפסק הדין המפורט נקבע, כי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב – 1972 אינו חל בענייננו. עוד נקבע, לאחר ניתוח העדויות, כי לא הוכח שהמבקש התגורר בנכס שלוש שנים עובר ליום 17.1.98 (היום בו נפטרה אימו של המבקש; אביו עבר להתגורר בבית אבות ביום 7.7.97- א"ר), ועל כן לא ניתן לראות בו "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח – 1998 (להלן חוק זכויות הדייר). נוכח האמור הורה בית המשפט על סילוק ידו של המבקש מהדירה.

(5) על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"א 1154/03). בפסק דין מיום 18.12.05 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בציינו כי לא נפלה טעות משפטית בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום ואף לא טעות במסקנות שהסיק בית המשפט קמא.

(6) בד בבד עם הגשת הבקשה הנוכחית בנוסחה הראשון, עתר המבקש לעיכוב הדיון בבקשה עד למתן החלטה בבית המשפט בירושלים בערעור המבקש כנגד החלטת הלשכה לסיוע משפטי בדבר בקשתו לייצוג משפטי בהליך דנן. צוין, כי התבקש סיוע כאמור לצורך תיקון הבקשה.

(7) חרף העובדה, שבית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא לממן לו ייצוג בהליך דנא, ניתנה לו ארכה לצורך תיקון הבקשה. בהחלטה מיום 17.7.06 נקבע, כי על המבקש להגיש את הבקשה המתוקנת עד ליום 27.7.06.

(8) ביום 27.7.06 הגיש המבקש בקשה נוספת להארכת מועד לצורך תיקון הבקשה. בהחלטה מיום 6.8.06 ניתנה הארכה כאמור, והמבקש נתבקש להגיש את הבקשה המתוקנת עד ליום 10.9.06.

ג.בפתח הבקשה הודיע המבקש, כי ניסיונותיו למצוא עורך דין, שייצג אותו, לא צלחו. לגופם של דברים נטען, כי המבקש הוא "דייר ממשיך" בדירה כהגדרתו של מונח זה בחוק זכויות הדייר. בהקשר זה נטען, כי המבקש התגורר עם הוריו בדירה בשלוש השנים שקדמו לפטירת אימו ולמעברו של אביו לבית אבות. לטענת המבקש, הזכות לדיור הוכרה כזכות יסוד וגם בשל כך יש להיעתר לבקשה. עוד נטען, כי בעובדה, שהמשיבה המשיכה לשלוח לדירה שוברי תשלום על שמו של המבקש מעידה, כי היא מכירה בו כממשיך הזכויות בנכס. כן צוין בבקשה, כי המבקש הוא אדם חולה שאינו יכול לעבוד, והוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך 1,440 ₪ בחודש.

ד.מעיון בבקשה ובנספחיה, נלמדים מאמציו של המבקש לשמר את החזקתו בדירה. חוששני כי אין הבקשה מגלה דבר, שיהא בו כדי לעמוד במבחנים שהציב בית משפט זה כדי שיישקל גלגול ערעורי נוסף (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ

פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא – כתארו אז – שמגר). המדובר בנושא הגדור במחלוקת הצדדים ואך בה. אף לגופם של דברים לא ראיתי, כמותי כבית המשפט המחוזי, דופי בהכרעותיו של בית משפט השלום. כפי שציין בית משפט השלום, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה, האם התגורר המבקש בדירה במשך שלוש שנים עובר לפטירת אימו. בשאלה זו נקבעו ממצאי עובדה ומהימנות שהם ברורים ומדברים בעדם: "עדי התביעה היו אמינים ונתתי בהם אמון מלא ... לצערי, לא יכולתי לאמר דברים דומים על מרבית עדי ההגנה שניכר כי הגיעו במטרה לסייע לנתבע להוכיח את גרסתו אפילו במחיר האמת"; "גרסת התביעה נתמכת ... במסמכים המוכיחים כי ברבות השנים עם התבגרות הילדים, נותרו בדירה רק המנוחים". טענות המבקש בבקשה דנן מופנות, בעיקרן, כנגד קביעות אלו. בטענות כגון דא אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן במתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 925/98 אליעז נ' עובדיה (לא פורסם) (הנשיא ברק); רע"א 5091/06 כהן נ' בונה (טרם פורסם)). בחתימת ההחלטה, אאחל למבקש בריאות ואריכות ימים.

ה.אין בידי אפוא להיעתר לבקשה.