רע"א 5091/06 מאיר כהן נ. דוד בונה

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיאה ארד, והשופטים אוקון ומזרחי) מיום 28.5.06 בתיק ע"א 9053/06, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא שמעוני) מיום 28.12.05 בתיק א' 7732/03.

ב.המשיב מפעיל חנות לממכר מוצרי מזון בשוק מחנה יהודה בירושלים. במשך מספר שנים לא קטן הפעיל המבקש דוכן לממכר בגדים על מדרכה מוגבהת הצמודה לחנותו של המשיב. בשנת 2003 הגיש המשיב תביעה לסילוק ידו של המבקש מהשטח שבפתח חנותו. נטען כי השטח היה שייך לאבי המשיב, שהרשה למבקש, החל משנת 1991, להפעיל בו את דוכנו תמורת תשלום דמי שימוש מדי שבוע. נטען כי דוכנו של המבקש, ובעיקר אופן הפעלתו, פוגעים ברווחי חנותו של המשיב ומפריעים מאוד להפעלתה. דומה כי ראשיתו של הסכסוך שהביא לביטול הרשות נעוצה בשינויים בשטח בשנת 2003, שעה שנחסמה הכניסה לחנות מרחוב מחנה יהודה, והמבקש המשיך להפעיל את דוכנו באופן החוסם את הכניסה לחנות מרחוב התפוח. ביום 28.12.05 קיבל בית משפט השלום את התביעה, לאחר שקבע "התובע (המשיב - א"ר) הותיר עלי רושם חיובי ותוכן עדותו, המגובה במסמכים, מקובל עלי" (עמ' 5). נקבע כי השטח כולו נמצא בבעלות המשיב, ולמבקש היה מעמד של בר רשות בשטח. עוד נקבע כי בנסיבות העובדתיות, ביטול הרשות נעשה כדין. טענת המבקש כי המדובר בשטח בבעלות העירייה, ושהוא בר רשות שלה, נדחתה, הן בשל הקביעה שהשטח הוא בבעלות המשיב, והן בשל הקביעה כי נהלי העירייה אוסרים על בעלי החנויות לאפשר לסוחרים אחרים להשתמש בשטחים המוגבהים הסמוכים לחנויותיהם, ולפיכך לא ניתן להתייחס לקיומה של רשות כזאת.

ג.ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 28.5.06. בפסק הדין נקבע, כי גם אם נניח שהשטח נמצא בבעלות העירייה, המשיב, והוא בלבד, משתמש בו כבר רשות, ואין למבקש כל זכות בו. נקבע כי "המערער סמך את זכותו מלכתחילה על הרשות שניתנה לו על ידי אביו של המשיב, ואין בידו להצביע על מקור אחר לישיבתו במקום" (עמ' 5). לבסוף נקבע כי הפעלת הדוכן מפריעה לפעילות החנות, וכי "הפרעה זו הצדיקה את ביטול הרשות שניתנה על ידי אבי המשיב" (שם).

ד.כלפי פסק דין זה מופנית הבקשה הנוכחית, בה נטען כי אם השטח נמצא בבעלות העירייה, אין למשיב כל מעמד ביחס לשימושו של המשיב בשטח. נטען כי לא הובאו ראיות לבעלות המשיב בשטח, או לקביעה בדבר ההסכם בין המבקש ואבי המשיב. עוד נטען כי המבקש הוא המחזיק בשטח מזה עשרים שנה, ואין למשיב סמכות לסלקו מהשטח. לכל היותר, נטען, קיימת סמכות לביטול ההפרעה.

ה.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. בידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית חשובה, החורגת מן האינטרסים של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). במקרה שלפנינו מדובר בשאלה

עובדתית שאין לה השלכות משפטיות. המבקש טוען נגד ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות הקודמות. בכגון אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן בגלגול ערעורי שלישי (רע"א 6474/99 מתתיהו צוקרמן נ' יוסף פאלוך (לא פורסם); רע"א 7138/98 שמעון בניסטי נ' אלום עשת (אומן) בע"מ (לא פורסם); רע"א 5727/04 שמעון בן עמי נ' שולמית ברסלב (לא פורסם)). לגופו של עניין, ומעבר לצורך, אציין כי גם אם זכותו של המשיב בשטח היא כבר רשות של העירייה, בידה להרשות לו לסלק את המבקש, מה גם שמדיניותה בהקשר זה - שככל שהיא ממומשת נראית ראויה – תוארה על-ידי בית משפט השלום, קרי, הגבלת השימוש בשטחים הצמודים לחנויות לבעלי החנויות, ואיסור על הפעלת עסק ללא רישיון (ולמבקש אין רישיון).

ו.כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.