רע"א 2799/17 רע"א 2799/17

1.

כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, המבקש הוא החייב בתיק הוצאה לפועל (להלן: תיק ההוצאה לפועל ) שבמסגרתו מתנהל תיק איחוד לחייב מוגבל העומד על חובות בסך כחמישה מיליון ש"ח. צו התשלומים שהוטל על המבקש עומד על סך 150 ש"ח לחודש (להלן: צו התשלומים ). המבקש הגיש בקשה לביטול עיכוב והגבלת יציאתו מהארץ וביטול הגבלתו לחידוש דרכון, לתקופה קצובה זמנית (להלן: ההגבלות ). בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת מ' סגל ; להלן: הרשמת ) מיום 29.12.2016 נקבע כי ההגבלות יבוטלו באופן זמני, בכפוף להמצאת חמישה ערבים המשתכרים 10,000 ש"ח נטו לחודש לפחות; תשלום 5,000 ש"ח על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; והסכמת המבקש להארכת צו עיכוב היציאה מן הארץ (להלן: הצו ) מיד עם שובו ארצה (להלן: התנאים ).

2.

המבקש הגיש ערעור על החלטה אחרונה זו, שבמסגרתו השיג על התנאים שקבעה הרשמת לביטול הגבלותיו. ביום 2.3.2017 דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט עמית מ' סובל ) את ערעור המבקש בכפוף להקלה בתנאים שקבעה הרשמת. נקבע כי בקשת המבקש אינה מצביעה על צורך רפואי, או אחר, דחוף; כי יש ליתן משקל לזכות הקניין של הנושים ולסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל; וכי בקשת המבקש מעלה חשש כי אין בכוונתו לחזור לארץ בתקופה הקרובה, ועל כן נדרשים התנאים על מנת להבטיח את שובו במועד שיקבע. בצד זאת, נקבע כי בשל מצבו הכלכלי הקשה של המבקש יש להקל בתנאים שנקבעו, כך שיופחת סכום ההכנסה המינימאלית שנקבע לכל ערב לסך של 7,500 ש"ח נטו לחודש; יופחת סכום התשלום על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל לסך של 1,000 ש"ח; וביטול הצו באופן זמני יוגבל לפרק זמן של שבועיים.

3.

בקשת רשות לערער שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ), נדחתה ביום 19.3.2017. נקבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי", שכן השגות המבקש נוגעות לאופן יישום הדין בנסיבות הקונקרטיות ואינן מקימות כל שאלה משפטית או ציבורית הטעונה הכרעה. כמו כן, נדחו טענות המבקש בדבר הפגיעה בזכויותיו מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זאת בנימוק כי זכויות אלה הן יחסיות ומנגד אף עומדות זכויותיהם של הנושים. עוד צוין כי בית משפט השלום הקל עם המבקש בכל הנוגע לתנאים שקבעה הרשמת וכי אין להתערב בקביעותיו אשר תואמות את הוראות הדין והפסיקה.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש בקשתו מעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית בדבר פגיעה באדם מחוסר אמצעים אשר מגלמת פגיעה בעיקרון השוויון, ועל כן הדיון בה הכרחי לשם מניעת עיוות דין. בהקשר זה טוען המבקש כי קביעת תנאים בלתי סבירים אשר ידוע כי אין בידו של אדם לעמוד בהם מהווה אף היא עניין בעל חשיבות ציבורית החורג מעניינם של הצדדים הקונקרטיים למחלוקת. כמו כן, טוען המבקש כי ההחלטה נושא הבקשה שלפניי מגלמת איזון בלתי ראוי ובלתי מידתי בין חופש התנועה של אדם "וזכותו היסודית לצאת מן הארץ" לבין זכויות נושיו. לגופו של עניין, טוען המבקש כי הוא חסר כל המתקיים מקצבאות ותרומות שונות ואין ביכולתו לעמוד בתנאים שנקבעו; כי מבקש להיפגש עם בת זוגו אשר מתגוררת ברוסיה ואין באפשרותה להגיע לביקור בארץ; כי אין בכוונתו שלא לחזור ארצה; וכי מעוניין לייצר קשרים עסקיים ברוסיה בכדי לשקם את מצבו הכלכלי, דבר שיש בו כדי להגדיל את הכנסותיו ומשכך אף את צו התשלומים. באשר לתנאי בדבר סכום השתכרותם של ערביו, טוען המבקש כי דרישת העמדת ערבים בעלי כושר השתכרות, בעוד המבקש עצמו אינו בעל יכולת פירעון, מהווה למעשה שיפור ביטחונות הנושים תוך ניצול מצוקתו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. בענייננו, מדובר ב"גלגול רביעי" של הליך אשר תחילתו לפני רשמת ההוצאה לפועל. כידוע, רשות לערער במקרים כגון דא ניתנת אך במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות רחבה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ובהתקיים נסיבות נדירות (רע"א 7750/16 רפאל צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ , פסקה 6 (5.3.2017) ; השוו רע"א 8477/16 ברקאי נ' גולדמן , פסקה 8 (5.1.2017) ). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. בענייננו, עיקר טענות המבקש נטועות בדל"ת אמות המקרה הפרטני ומכוונות להכרעות יישומיות בדבר התנאים לביטול הגבלות המבקש בנסיבות המקרה דנן.

כידוע, הלכה היא כי טענות הנוגעות לאופן יישום הדין בנסיבות קונקרטיות אינן מצדיקות מתן רשות לערער (רע"א 5319/12 אללה נ' הוצאה לפועל נצרת , פסקה 4 (9.7.2012)). חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשתו אצטלה עקרונית, לא שוכנעתי כי הבקשה מעוררת סוגיה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים ומצדיקה מתן רשות לערער לפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.