פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2866/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
עו"ד בנימין חן
נ ג ד
המשיבים:
1. ניסן ברוש
2. חביבה מוסליזה
3. ציפורה רוזנפלד
4. שרה רובין
5. רונית עפר
6. ורדה קרני
7. שמשון אהרון רובין
8. זאב רוזנסקי
9. ברוך בן ציון אריאלי
10. צבי רובין
11. עו"ד רבקה שפרינצ'ק
12. עו"ד בועז יואל קראוס
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.2.2018 בע"א 65216-11-17
שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.2.2018 (ע"א 65216-11-17, השופטת ש' דותן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 1.10.2017 (ת"א 17139-04-12, השופטת א' גזית ).
2.
המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג חלק מהמשיבים בהליכים משפטיים שנסבו על סכסוך ירושה. עורכי הדין שהיו מעורבים בתיק, ובכללם המבקש, חתמו על מסמך שבו נקבע כי "שכרם של שלושתם גם יחד יהיה בשיעור של שני אחוז בצירוף מע"מ משווי העיזבון (שליש לכל אחד מהם)". בהמשך הגיש המבקש תביעה לתשלום שכר טרחה נגד עשרה מהצדדים לסכסוך הירושה וכן שני עורכי דין נוספים שלקחו בו חלק. המבקש טען בתביעתו, שעמדה על כ-150,000 שקלים, כי חלקה הארי של העבודה בוצע על-ידו ועל כן הוא זכאי לקבל את רובו של שכר הטרחה, להבדיל משליש בלבד.
3.
בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבקש לאחר שקבע כי לא היה לה כל בסיס עובדתי או משפטי. כמו כן, התייחס בית משפט השלום להתנהלותו הדיונית של המבקש. בהמשך לכך, בית משפט השלום חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 9,000 שקל לכל אחד מהמשיבים.
4.
המבקש ערער על פסק דינו של בית משפט השלום, אך ערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום בחן את כל טענותיו של המבקש ודחה אותן בפסק דין מפורט ומנומק. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי לא נפלה בפסק דינו של בית משפט השלום כל טעות במישור העובדתי או המשפטי. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש חתם על הסכם שלשונו ברורה וחד-משמעית וכי אם שגה בכדאיות העסקה הרי שאין לו להלין אלא על עצמו. בית המשפט המחוזי חייב את המבקש בתשלום הוצאות נוספות בסך של 7,500 שקל לכל אחד מהמשיבים.
5.
הבקשה שבפני נסבה רק על סכום ההוצאות שנפסק לחובתו של המבקש בבית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי הוא הערכאה הראשונה שבה נקבעו הוצאות אלו, ועל כן אין ליישם בעניין זה את אמות המידה החלות על בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" . לגוף הדברים, המבקש טוען כי סכום ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי הוא "חריג ביותר ובלתי סביר" בהתחשב בנסיבות העניין וכן כי הוא לא נומק כנדרש.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.
7.
כידוע, בית המשפט ייתן רשות ערעור בגלגול שלישי רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין, או כאשר קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בית משפט זה כבר קבע בעבר כי העובדה שפסק דין של ערכאת הערעור כולל שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, כשלעצמה, אינה מוציאה את המקרה מגדר גלגול שלישי (ראו והשוו: רע"א 4330/10 סייג נ' דוהארי , פסקה 2 וההפניות שם (15.8. 2010)). כך גם בענייננו. על רקע זה, לא מצאתי כי יש לסטות מהכלל לפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בפסיקת הוצאות – כלל המקבל משנה תוקף שעה שעסקינן בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו : רע"א 6837/12 Merck Sharp& Dohme Corp. [Merck & Co.Inc]
נ' אוניפארם בע"מ , פסקה 8 (28.4.2013); רע"א 1192/18 ארונוף נ' הילטון הרינג , פסקה 4 (2.5.2018)).
8.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב באייר התשע"ח (7.5.2018).
ש ו פ ט ת