רע"א 2976/20 עו"ד דני אורדן נ. ציונה זרירי באמצעות בנה אורי דרור

1.

לפניי שתי בקשות רשות ערעור על שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' דותן ) בת"א 69525-05-19. האחת, ניתנה ביום 9.3.2020, ובגדרה נדחתה בקשת המבקש לדחייה או למחיקה על הסף של תביעת המשיבה נגדו ונגד המשיבים הפורמליים 13-1. השנייה, ניתנה ביום 2.7.2020, ובגדרה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד מטעמו.

רקע

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעה שהגישה המשיבה באמצעות בנה המשמש כאפוטרופוס שלה, אורי דרור, הוא המשיב הפורמלי 11 (להלן: דרור ), נגד המבקש ונגד המשיבים הפורמליים 13-1, ובכללם – דרור עצמו ושני ילדיה הנוספים של המשיבה (להלן ביחד: הנתבעים ). במסגרת התביעה עתרה המשיבה לביטול מספר הסכמים שנכרתו בינה לבין הנתבעים, בהם הוסכם, בעיקרו של דבר, כי המשיבה תעמיד מגרש שבבעלותה לטובת הקמת בית מגורים שיכלול אחת עשרה דירות, אשר יימכרו למבקש ולמשיבים הפורמאליים, ובהם כאמור – שלושת ילדיה. המשיבה עתרה בתביעתה גם למחיקת הערות האזהרה שנרשמו מכוח מכלול ההסכמים לטובת הנתבעים, ולהשבת מצב הרישום של המגרש לקדמותו, כלומר – רישומו על שמה של המשיבה בלבד. במסגרת התביעה צוין כי ילדיה של המשיבה, ובכללם דרור, צורפו לתביעה כנתבעים פורמליים בלבד, שכן הם מסכימים לביטול ההסכמים שהם צד להם, ואשר מכוחם הם היו צפויים לרכוש דירות בפרויקט.

בקשת הסילוק

3.

ביום 12.1.2020, הגיש המבקש "בקשה לדחיית או מחיקת התביעה על הסף" (להלן: הבקשה לסילוק ), במסגרתה טען, בין היתר, כי הגשת התביעה דנן מחייבת את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה טרם הגשת התביעה, וכי אישור שכזה מעולם לא התבקש על ידי דרור (וממילא לא התקבל). עוד נטען כי דרור מצוי בניגוד עניינים חמור כמי שעומד משני צידי המתרס – הן כאפוטרופוס של התובעת והן כנתבע.

4.

בהחלטתו מיום 9.3.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לסילוק. בית המשפט המחוזי ציין כי בזמן שחלף בין הגשת הבקשה לסילוק לבין מתן ההחלטה כבר ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה אישור בדיעבד לניהול התביעה שהגישה המשיבה באמצעות אפוטרופוסה, ומשכך דין הטענה בדבר הגשת התביעה בהיעדר אישור להידחות. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בשלב זה לא קיימת בעיה של ניגוד עניינים המונעת את המשך ניהול התביעה. בתוך כך, עמד בית המשפט על כך שדרור לא הגיש כתב הגנה מטעמו וכי הוא הביע את הסכמתו ותמיכתו במתן הסעדים המבוקשים על ידי המשיבה בתביעתה. כן צוין כי צירופו של דרור כנתבע נדרש מטעמים פורמליים בלבד. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי הטענה בדבר ניגוד העניינים בו מצוי לכאורה דרור במסגרת התביעה דנן תתברר במהלך ניהול התיק לגופו ולא בשלב המקדמי של בקשה לדחייה על הסף. לשלמות התמונה יוער כי בית המשפט המחוזי דחה אף את יתר הטענות שהועלו במסגרת הבקשה לסילוק.

5.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור הראשונה שהגיש המבקש (להלן: הבקשה הראשונה ), אשר עיקריה יפורטו בהמשך.

בקשת הארכת המועד להגשת תביעה שכנגד

6.

בהמשך, ולאחר הגשת הבקשה הראשונה לבית משפט זה, הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, ובה ביקש הארכת מועד להגשת תביעה שכנגד (להלן: הבקשה להארכת מועד ). במסגרת בקשה זו טען המבקש, בעיקרו של דבר, כי בעת שהגיש את הבקשה לסילוק טרם ניתן אישור על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לניהול התביעה, ומשכך הבקשה לסילוק נשענה על אדנים משפטיים מוצקים. בנסיבות אלה, כך נטען, ובהתחשב במשאבים הכרוכים בהכנת תביעה שכנגד, המבקש לא מצא טעם להגיש תביעה שכנגד מטעמו בסד הזמנים הקבוע לכך בחוק, שכן הוא סבר שבקשת הסילוק שהגיש תתקבל. לטענת המבקש, משנדחתה בקשת הסילוק נוכח האישור שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בדיעבד , יהיה זה צודק להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד. בתוך כך, נטען כי אי מתן ארכה כמבוקש עלול להביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר, החלטות סותרות ופגיעה בזכויותיו הדיוניות של המבקש, שכן חלף הגשת תביעה שכנגד תוגש תביעה נפרדת המבוססת על אותה מערכת עובדתית.

7.

בהחלטה מיום 2.7.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להארכת מועד. בתוך כך, עמד בית המשפט המחוזי על כך שלשם הארכת מועד הקבוע בדין נדרשים טעמים מיוחדים, כלומר – נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. בענייננו, כך נקבע, הטעם לכך שהמבקש נמנע מהגשת התביעה שכנגד במועד הקבוע לכך בחוק, היה סברתו כי הבקשה לסילוק תתקבל. לפיכך, נקבע כי מדובר בנסיבות הנעוצות בבעל הדין עצמו, ולא מתקיים טעם מיוחד לקבלת בקשת הארכה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ראוי היה להגיש את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד במועד הגשת כתב ההגנה (הוא המועד בו נדרש הנתבע להגיש תביעה שכנגד על-פי החוק), ולא ברור מה מנע מהמבקש לעשות כן.

בית המשפט אף עמד על כך שבמסגרת בחינת בקשת ארכה יש ליתן חשיבות למשך האיחור ולשאלה האם בקשת הארכה הוגשה במסגרת תקופת הזמן שנקצבה בדין לטובת ההליך מושא הבקשה. בהקשר זה נקבע כי הבקשה בענייננו הוגשה למעלה מתשעה חודשים לאחר המועד הקבוע בדין להגשת תביעה שכנגד, שלושה חודשים לאחר שנודע למבקש על האישור שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ובסמוך למועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית ולשלב ההוכחות. נקבע כי הגשת תביעה שכנגד בשלב זה תביא לדחייה ניכרת בבירור התובענה ותסרבל את הדיון בה, וגם משכך דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי הבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר, וכי בין שיקוליו הובאה בחשבון העובדה שהחלטה זו אינה נועלת את דלתות בית המשפט בפני המבקש.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור השנייה שהגיש המבקש (להלן: הבקשה השנייה ).

הבקשות דנן

8.

בבקשה

הראשונה , המתייחסת כאמור להחלטה בבקשה לסילוק, שב המבקש על עיקרי הטענות שטען בבית המשפט המחוזי ואשר פורטו לעיל.

בתוך כך, נטען כי לנוכח העובדה שאישור בית המשפט לענייני משפחה לניהול ההליך על ידי דרור ניתן רק במהלך ניהול התביעה ולא טרם הגשתה, היה על בית המשפט המחוזי לכל הפחות לקבוע כי דין התביעה להימחק וכי יש להגישה מחדש. עוד צוין כי התנהלות דרור לוקה בחוסר תום לב שאף בו די כדי להצדיק את דחיית התביעה. נוסף על כך, המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי שגה גם בכך שדחה את טענת ניגוד העניינים בשלב המקדמי.

9.

במסגרת הבקשה

השנייה , המתייחסת כאמור להחלטה בבקשה להארכת מועד, שב המבקש על עיקרי הטענות שטען בבית המשפט המחוזי.

בתוך כך, נטען כי יש לראות במועד שבו נודע לבית המשפט המחוזי כי ניתן האישור מבית המשפט לענייני משפחה, כמועד הקובע לעניין תחילת מניין 60 הימים להגשת כתב תביעה שכנגד. לטענת המבקש, עד לאותו מועד התביעה שהוגשה שלא כדין ולמצער צריכה הייתה להיחשב כ"תביעה מותנית", ואילו רק לאחר קבלת האישור של בית המשפט לענייני משפחה התביעה "הוכשרה". כן מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי התעלם בהחלטתו מכך שהתביעה הוגשה בניגוד לדין.

באשר לקביעות בית המשפט ביחס לעיכובים בהגשת הבקשה להארכת מועד, טוען המבקש כי לאור הוראות הדין לא הייתה כל סיבה להגיש בקשה להארכת מועד בשלב מוקדם יותר, וכי מכל מקום הדחייה שתיווצר בניהול ההליך תהיה זניחה.

10.

בתשובתו לבקשות טוען דרור כי יש לדחותן, וזאת, בעיקרו של דבר, מהטעמים שפורטו על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטותיו.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתשובות על נספחיהן, מצאתי כי דין שתיהן להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

דחיית הבקשה לסילוק על הסף

12.

לא אחת נפסק על ידי בית משפט זה כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שמתקיים בהם חשש ממשי לניהולו של הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 7198/18 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון , פסקה 8 (24.3.2019); רע"א 2498/19 הרוש נ' כהן , פסקה 12 (3.6.2019); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות ערעורית כאמור.

13.

ראשית, לא מצאתי ממש בטענת המבקש לפיה מאחר שאישור ניהול התביעה צריך היה להינתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה מראש ולא בדיעבד, יש להורות למשיבה למחוק את התביעה ולהגישה מחדש. כפי שציין בית המשפט המחוזי, משעה שבית המשפט לענייני משפחה נתן אישור לניהול התביעה שהגישה המשיבה באמצעות דרור, הפגם שנפל לכאורה בהגשת התביעה ללא אישור כאמור נרפא, ולא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על המשך ניהול התביעה בנסיבות אלה (על סמכותו הכללית של בית המשפט לתקן פגמים בהליך ראו: תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל (16.6.2010)).

14.

שנית, טענות המבקש בדבר ניגוד העניינים בו מצוי דרור ראוי היה להן שתתבררנה במסגרת הגשת השגה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לאשר את הגשת התביעה דנן באמצעות דרור כאפוטרופוסה של המשיבה. בית המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך על-פי החוק לברר את הסוגיה האמורה, ומשניתנה החלטתו בנדון, אין להוסיף ולבררה במסגרת התביעה עצמה המתנהלת בפני בית המשפט המחוזי.

דחיית הבקשה להארכת מועד

15.

אף דין הבקשה השנייה, הנוגעת לבקשה להארכת מועד לטובת הגשת תביעה שכנגד מטעם המבקש, להידחות. החלטה בעניין מתן ארכה, כמו גם נפקותה – היעדר האפשרות להגיש תביעה שכנגד במסגרת הליך בירור התביעה העיקרית - הינן החלטות דיוניות מובהקות, אשר בית משפט זה יימנע ככלל מהתערבות בהן.

החלטת בית המשפט המחוזי בנדון על כלל נימוקיה מקובלת עלי, ולא מצאתי להתערב בה. אדגיש כי המבקש יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד לאורך חודשים ארוכים, אך נמנע לעשות כן, אף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה המאשרת את ניהול התביעה, ואף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הארכה. עוד אדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה סוגרת את דלתות בית המשפט בפני המבקש, וכי שמורה בידיו הזכות להגיש את תביעתו כתביעה נפרדת.

מטעמים אלה, מצאתי לדחות גם את הבקשה השנייה.

16.

סוף דבר: הבקשות נדחות. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח.