רע"א 3003-23 רע"א 3003-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.3.2023 (רת"ק 38172-03-23, סגנית הנשיא א' כהן). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה מיום 2.3.2023 (ת"ק 43952-08-22, הרשמת הבכירה ס' אוחנה).

2.מקורו של ההליך דנן בנזקים נטענים שנגרמו לכלבהּ של המבקשת במסיבה שערך המשיב ביום 14.4.2021, ערב יום העצמאות, בפארק אפולוניה בהרצליה. בתמצית יצוין כי המשיב הזמין לאירוע מספר אנשים, וביניהם את המבקשת. יצוין כי בשיחה טלפונית שהתקיימה ביניהם לפני האירוע, שאלה המבקשת את המשיב אם תוכל להביא עמה את הכלב, ונענתה בחיוב. כמו כן, גם המשיב הביא את כלבו לאירוע. עם זאת, לטענת המבקשת, כאשר הגיעה לאירוע יחד עם כלבהּ, היא נוכחה שהמקום רועש והחליטה למצוא עבורו מקום שקט יותר. בשלב זה, ועוד בטרם שעלה בידיה לעשות כן, שיגר המשיב מטח של זיקוקים במטרה להפתיע את אורחיו. בעיקרו של דבר, לטענת המבקשת, הרעש שהיה כרוך בכך השפיע באופן חמור על הכלב והפך אותו לחרדתי ותוקפני.

3.על רקע זה, ביום 19.8.2022 המבקשת הגישה תביעה נזיקית לבית המשפט לתביעות קטנות, ובה עתרה לפסיקת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה בשל האירוע – השפעת הזיקוקים על התנהגותו של הכלב, ובהמשך לכך ההשלכות שהיו לדבר עליה, לרבות מעבר דירה והוצאות רפואיות לטיפול בכלב. מנגד, בכתב הגנתו, המשיב הכחיש כל קשר בין הנזקים הנטענים לאירוע, וכן טען כי ממילא המבקשת ידעה כי היא יוצאת מביתה לאירוע שהתקיים בערב יום העצמאות, ובכל זאת בחרה להגיע אליו כשהיא מלווה בכלב.

4.בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה. בעשותו כן קבע בית המשפט לתביעות קטנות, בין היתר, כי המבקשת לא הוכיחה שהמשיב התרשל במעשיו, וכי מכל מקום עומדת לו הגנת הסתכנות מרצון.

5.המבקשת הגישה על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

6.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי קבלת הבקשה נדרשת כדי למנוע עיוות דין, ואף סבורה כי היא מעוררת היבטים עקרוניים החורגים מעניינם של הצדדים, בין היתר ביחס לאחריות בנזיקין במקרים של שימוש בזיקוקים שלא כדין. לגופם של דברים, המבקשת מטעימה כי יש לקבל את הטענות שנדחו בערכאות הקודמות.

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובתו של המשיב. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדברים מקבלים משנה תוקף בעת שעסקינן בבקשה שמקורה בהליך של תביעה קטנה, אשר הדיון בו, בשים לב לאופיה של התביעה הקטנה, אמור להיות יעיל וחסכוני, ואין זכות קנויה לערער על תוצאותיו (ראו: רע"א 8911/22 שולמן נ' בכור, פסקה 8 (25.1.2023); רע"א 7937/22 יברוב נ' כץ, פסקה 8 (13.3.2023)). כך, מצאתי כי חרף טענותיה של המבקשת המקרה דנן נטוע היטב בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים וכי דחיית הבקשה אף לא תגרום לעיוות דין. אכן, ניתן להתרשם כי המבקשת חוותה צער, וכך גם הכלב עצמו. רגשותיה אף מעוררים אהדה. אולם, הערכאות הקודמות לא מצאו כי יש לייחס למשיב אחריות לנזקים הנטענים, ולא השתכנעתי כי קמה עילה להתערב בהכרעותיהן.

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.