רע"א 3283/99 נתן שפטלוביץ מנהל עזבון המנוחה יהודית אלסנר ז"ל נ. מרגרט באו

1.המבקש הוא מנהל עזבונה של מנוחה שבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיים את צוואתה. בעקבות גילוי דירה שלא נרשמה בצוואה הגיש המבקש בקשה לתקן בקשה לצו ירושה שהוגשה בענין המנוחה. באי כוח בעלי הדין באותו ענין הסכימו כי מועד הדיון בבקשה יידחה. המבקש סמך על ההסכמה והתייצב לדיון באיחור. בשל כך חייב אותו בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ה' שטיין), בהחלטתו מיום 9.5.99, בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח.

המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה.

2.הלכה פסוקה היא שאם במסגרת של התדיינות פורמלית נתקיים הליך שבו הכריע בית המשפט בפועל בסכסוך שענינו מי שאינו צד להליך, זכאי מי שנפגע לערער על ההחלטה, ללא צורך בנטילת רשות (בש"פ 658/88 מחמוד סארי חסן נגד מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 670). הוא הדין בעורך דין שנפסקו נגדו הוצאות אישיות (ע"א 2240/90, 34192 עו"ד מוריס בן עטר נגד עו"ד אהרון מלצר , פ"ד מז(4) 46; כמו כן ראו רע"א 1865/99 עו"ד יעקב עוזיאל נגד קופת חולים לאומית (טרם פורסם) והאסמכתאות שם). כמו כן נראה שבמקרה של ערעור על הוצאות לטובת אוצר המדינה יש לצרף את המדינה כמשיבה בערעור (השוו לע"א 155/75 פקיד השומה נגד יצחק לבד , פ"ד כט(2) 505 וכן לע"א 2240/90 הנ"ל).

3.מכיוון שכך, דין הבקשה להדחות וכך אני עושה.