רע"א 2298/99 דוד מחקשווילי נ. אליהו בכר - עו"ד

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל), בהחלטתו מיום 9.2.99, שחרר את המשיב מס' 1 מתפקידו כמנהל עזבון זמני של המנוח אהרון ישר מחקשווילי ז"ל (להלן - "המנוח"), פסק לו את שכרו וכן אישר הוצאות שהוציא במסגרת ניהול העזבון. המבקשים - שהם שניים מיורשי המנוח - ערערו על ההחלטה (ע"א 2574/99). כמו כן "למען הזהירות בלבד" הגישו גם בקשה להרשות להם לערער על ההחלטה.

2.השגותיהם של המבקשים דינן שיתבררו בערעור, ללא צורך בנטילת רשות.

בשנים האחרונות הורחבה הגדרתו של "בעל דין" לענין ערעור ונקבע שאם במסגרת של התדיינות פורמלית נתקיים הליך שבו הכריע בית המשפט בפועל בסכסוך בענינו של "זר", יכולים ה"זר" או כל בעל דין אחר שנפגע לערער על ההחלטה. נקבע כי הדיבור "פסק דין" בסעיפים 41 ו52- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, אינו מוגבל להחלטה שניתנה במסגרת פורמלית של כתבי טענות והוא כולל גם החלטה בסכסוך נספח למחלוקת הפורמלית ובלבד שבית המשפט הכריע בו הכרעה שיפוטית, לאחר שניתנה הזדמנות לנוגעים בדבר - לרבות ה"זר" - להשמיע את דברם (בש"פ 658/88 מחמוד סארי חסן נגד מדינת ישראל , פ"ד מ"ה(1) 670; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 806 והאסמכתאות שם; ראו לאחרונה גם רע"א 1865/99 עו"ד יעקב עוזיאל נגד קופת חולים לאומית ואח' (טרם פורסם) ורע"א 3283/99 עו"ד נתן שפטלוביץ נגד מרגרט באומץ ואח' (טרם פורסם)).

אכן, במקרה שנדון בבש"פ 658/88 הנ"ל וביתר המקרים שהוזכרו לעיל נדונה זכות הערעור של ה"זר", הוא "בעל הדין בפועל", כמו שכינה אותו המשנה לנשיא ש' לוין, הבא לתקוף החלטה הפוגעת בו. אולם, ההגיון והסימטריה המשפטית מחייבים שגם ערעורו של בעל דין - שמלכתחילה היה בעל דין במסגרת הפורמלית של הדיון אלא שנוצרה יריבות בינו לבין "הזר" בסכסוך נספח למחלוקת הפורמלית - יהיה זכאי לערער על אותה החלטה בדרך של ערעור עצמאי, הנבדל מן הערעור שהוא זכאי להגיש על החלטה שניתנה במחלוקת הפורמלית (ראו גם ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד עו"ד א' פינצ'וק ואח' , פ"ד מ"א(2) 660, שבו היה מדובר בערעור מצידו של בעל דין פורמלי על השכר שנפסק לכונס נכסים).

3.לפיכך אני דוחה את בקשתם של המבקשים להרשות ערעור. השגותיהם יתבררו, כאמור לעיל, במסגרת הערעור שהגישו.