ע"א 6671/15 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ. אדמונד לזרוב ואח'

1.הליך זה הועבר לטיפולי לצורך בחינת סיווגו. לטענת המבקשת ההחלטה עליה נסב ההליך - החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.7.2015, בה נקבע שכר טרחת כונס הנכסים אשר מונה לתפקיד זה בפסק דין מיום 7.7.2014 והוקנו לו סמכויות נוספות - היא פסק דין, וההליך הוגש כבקשת רשות ערעור "משיקולי זהירות מחמירים". לעומתה טוענים המשיבים כי ההחלטה האמורה היא "החלטה אחרת", ועל כן יש להותיר את סיווג ההליך על כנו.

לאחר שעיינתי בהחלטה ובטענות הצדדים ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי נתונה למבקשת זכות ערעור על ההחלטה.

לטענת המשיבים אין מדובר בפסק דין כיוון ששכרו הסופי של כונס הנכסים טרם הוכרע, וזאת נוכח קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הוא יהיה רשאי לעתור לשכר-טרחה נוסף וכן יהיה זכאי להחזר הוצאות.

ואולם, עיון בהחלטה מלמד כי זו כוללת הכרעה לענייין שכרו של כונס הנכסים בגין הפעולות שביצע להגשמת התכלית אשר לשמה מונה בפסק הדין מיום 7.7.2014, רישום בית משותף. תפקיד זה הסתיים ושכרו של כונס הנכסים הוכרע. הכרעה זו היא בבחינת פסק דין (ולו פסק דין חלקי) ביחסים שבין כונס הנכסים למבקשת (לסיווג החלטה בדבר שכר טרחת כונס נכסים ראו והשוו: רע"א 5432/10 שגיב נ' עו"ד שמעון רוקח (10.10.210); ע"א 2935/09 עידן נ' עו"ד יגאל סלונים

(6.4.2010) (להלן: עניין עידן ); רע"א 2298/99 מחקשווילי נ' עו"ד אליהו בכר (11.7.1999); ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ , פ"ד לו(4) 225, 228-230 (1982)). חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בכך שגם אם תתקבל עמדת המבקשת לפיה יש לבטל את מינויו של כונס הנכסים לרשום את הזכויות בדירות, ההכרעה ביחס לשכרו עבור רישום הבית המשותף תישאר בעינה.

נוכח האמור אין צורך להכריע בשאלה האם גם את הקביעות הנוגעות לשכר טרחתו של כונס הנכסים בגין הסמכויות נוספות שהוקנו לו בהחלטה - ביצוע הפעולות הדרושות לשם רישום זכויות המשיבים בדירות - נכון לסווג כפסק דין. בהקשר זה נקבע אופן חישוב השכר בגין רישום הזכויות כאמור (נקבע תעריף לחדר), נקבע כי הכונס יהיה זכאי להחזר הוצאות ועוד נקבע כי "היה ויתברר כי רישום זכויות התובעים כרוך בטרחה מיוחדת, שלא נצפתה מראש, יהיה כונס הנכסים רשאי לפנות ולעתור לכך שייפסק לזכותו שכר טרחה נוסף". יצוין כי ככלל בכך שהחישוב וה"שורה התחתונה" המספרית ייעשה לאחר הגשת הדו"ח, אין כדי להכריע את הכף (השוו ע"א 2007/12 הרמלח נ' עו"ד אלון ריחני (8.5.2012)), ובאשר ל"שכר הטרחה הנוסף", אין בשלב זה כל וודאות שכונס הנכסים יעתור לשכר כזה ויתכן ולא יתעורר הצורך בהכרעה נוספת בעניין. מטעמים אלו יש רגליים לסברה כי גם את הקביעות הנוגעות לשכר הטרחה בגין הסמכויות הנוספות שהוקנו בהחלטה דנן יש לסווג כפסק-דין, אך כאמור אין צורך להכריע בכך.

עוד אוסיף כי כפי שצוין לעיל בהחלטה דנן ניתנו לכונס הנכסים סמכויות נוספות על אלו שניתנו לו בפסק הדין מיום 7.7.2014, בבחינת השלמת הסעד החלקי שניתן בפסק הדין האמור (ויצוין כי בכתב התביעה עתרו המשיבים למינוי כונס נכסים "לצורך השלמת הליכי רישום הבית המשותף ואח"כ רשום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין"). נראה כי מטעם זה בכל מקרה נכון יהיה לראות בהחלטה כפסק דין משלים לפסק הדין מיום 7.7.2014, ולא החלטה אשר נועדה רק לביצוע פסק הדין והטפלה לו, כך שההחלטה היא פסק דין גם במישור היחסים שבין המבקשת למשיבים עצמם.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, מסקנתי היא כי יש לסווג את ההחלטה כפסק דין, עליו נתונה למבקשת זכות ערעור.

2.המשיבים כללו בתגובתם ביחס לסיווג ההליך טענות בשני עניינים נוספים.

ראשית העלו המשיבים טענה כי ההליך הערעורי הוגש באיחור, וזאת בהתחשב במועד הצפיה של בא-כוח המבקשת בהחלטה, ומכאן טענתם כי יש לסלק את ההליך על הסף. טענה זו התייתרה נוכח מסקנתי כי יש לסווג את ההחלטה כפסק דין, אך למעלה מן הנדרש אציין כי צפיה בהחלטה באתר "נט המשפט" אינה בבחינת המצאה כדין, וככלל ובהעדר נסיבות חריגות אין בצפיה, כשלעצמה, כדי להצדיק למנות את הימים הנתונים להגשת הליך ערעורי למן מועד זה (ראו והשוו: ע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט (1992) שותפות מוגבלת (5.11.2015)).

שנית טוענים המשיבים כי המבקשת לא צירפה את כל הצדדים הרלבנטיים להליך. הצדק עימם בעניין זה, ומשהמבקשת משיגה בין היתר על השכר שנקבע לכונס הנכסים וההליך מופנה (לפחות ברובו) כלפיו, היה עליה לצרפו כצד לו (וראו עניין עידן , פסקאות 3-4).

סיכומם של דברים - בהתאם להוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ישונה סיווג ההליך לערעור בזכות.

המבקשת תשלים את סכום האגרה ותגיש "דף פתיחה" מתוקן, בו יצורף כונס הנכסים, עורך-הדין יניב דרי, כמשיב, וזאת בתוך עשרה ימים מיום המצאת ההחלטה.

המזכירות תערוך עדכון בתכנת "ניהול התיקים" ותתייק החלטתי זו בתיקי השופטים.