רע"א 3329/07 רחל פריבוט ולד נ. עו"ד איתן חסון

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) ברע"א 1046/07 מיום 26.2.07, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט שטרנליכט) בא' 4793/04

מיום 26.12.06.

ב.

במסגרת סכסוך שהתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בפתח תקוה, לא הכינו המשיבים בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמם רשימה מפורטת של המסמכים, אלא הצהירו בפני בית המשפט כי מאחר ומ דובר

בחומר רב הם מוכנים להעמיד את כולו לעיון המבקשת. בעקבות זאת, לאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים, קבע בית המשפט בין היתר, כי בא כוח המבקשת רשאי לעיין בכל המסמכים שברשות המשיבים ולצלמם.

ג.

המבקשת עירערה על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי, על

שלא הורה למשיבים להגיש רשימה מפורטת של המסמכים.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי אין מקום להתערבות ערעורית בהחלטות דיוניות מסוג זה, אלא במקרים חריגים. זאת משצוין כי "גילוי

המסמכים נועד לאפשר לצדדים לנהל דיון מושכל המבוסס על מידע מירבי ביחס לראיות הצד שכנגד, ולא להקשות ולהטיל משימות מיותרות ומכבידות. תצהיר גילוי המסמכים אינו מטרה בפני עצמה ובית המשפט רשאי לבחון אפשרות אלטרנטיבית להשגת

התכלית שלשלמה נועד הגילוי."

בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע נדחתה גם היא על ידי השופטת דותן (החלטה מיום 26.3.07), וצוין "כי לא ייגרם למבקשת כל נזק שלא ניתן לכפר עליו בפסיקת הוצאות, אם יימשכו ההליכים בפני בית משפט קמא".

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

ד.

טוענת המבקשת - בפירוט רב של טענותיה -

כי הופלתה לרעה ביחס למשיבים, שכן ערכה תצהיר מפורט של החומר המצוי ברשותה, וכי התנהלות המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה והוראות תקנות 113-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984; בהחלטתו "דילג" בית המשפט על הליך הגילוי

ישירות לסוגיית דרכי העיון. זאת ועוד, נטען כי נדרשת הכרעת בית משפט זה בדבר שיקול דעתו של בית המשפט בהתייחס לתקנות, נוכח פסיקות מנוגדות בבתי המשפט המחוזיים.

ה.

(1) לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה. בידוע כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה בעל חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מהמחלוקת הפרטנית שבין הצדדים להליך , בפרט מקום בו עסקינן בעניינים דיוניים באשר לאופן ניהול ההליך

כבמקרה

שלפנינו ( רע"א

8674/04

א .ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES

(לא פורסם); רע"א 422/06

חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ, נ' גיטי אהובים

(לא פורסם)).

הדברים נכונים שבעתיים מקום בו מ דובר

בגלגול שלישי: "נטיית בית המשפט העליון שלא להיעתר לבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי תהיה חזקה ביתר-שאת כשהבקשה סבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור לאחר נטילת רשות על 'החלטה אחרת' של בית משפט השלום. כאן השיקול שבית משפט השלום טרם סיים מלאכתו ... הוא בעל חשיבות רבה ... הדברים הם ביתר שאת, כשהמ דובר בבקשת רשות לערער על 'החלטה אחרת' של בית משפט השלום שדחתה "בקשת רשות לערער על 'החלטה אחרת' של בית משפט השלום"(ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד , סעיף 185 בעמ' 181-180; רע"א 795/07 ברן אביב נ' אינטרמיל בע"מ (לא פורסם)). כך בענייננו, ו הדברים במקומם גם אם ערכאת ערעור נוספת יכלה להחליט אחרת, שהרי אין לדבר סוף. הטעם הוא כמובן האיזון בין שיקולי יעילות לשיקולי "צדק מוחלט ויקוב הדין"; והרי אין ההכרעה נשוא הערעור חורצת גורל התיק, הן בניהולו והן באפשרויות הערעור בסופו של יום (ואני ער לכך שהמימוש הערעורי אינו קל).

(2) אוסיף, אמנם תקנה 112 מדברת בחובת בעל דין לפי צו לגלות בתצהיר את "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו שלו בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר חקירה ודרישה", ועל כן – בשונה מתקנה 114 שעניינה עיון – טעונה ככלל פירוט מסוים כסדר הדברים התקין, כדי למנוע הפתעות, תוספות וחידושים לא רצויים במהלך ההוכחות (ע"א 267/81 מזרחי נ' מלון קזינו אילת, פ"ד לח(1) 589 (השופט יהודה כהן). ואולם, לבית המשפט הדיוני מוקנה שיקול דעת רחב בכגון דא ו"במקרים מתאימים ניתן להסתפק בתיאור כללי של מסמכים, בלי להטיל על בעל הדין, שחויב לגלות את מסמכיו, לזהות כל מסמך בנפרד" (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' תשיעית, תשס"ז) 195);

אין עסקינן במתמטיקה ובנוסחאות נוקשות, וכמובן ככלל כל המפרט הרי זה משובח, אך על בית המשפט הדיוני, בראותו את התמונה הספציפית, להכריע בכל מקרה, בין השאר במבחן השכל הישר, יועץ ראוי בכל עת.

ו.

כאמור אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע.