רע"א 3331/01קי.טי.וי. אלקטרוניקה בע"מ ואח' נ. צבי רוזן, עו"ד

בפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון להבטחת הוצאות הצד השני במסגרת בקשת רשות לערער.

1.בקשת הרשות לערער הוגשה ביום 30.4.01. המבקשים ביקשו פטור מחובת הפקדת ערבון, ונדחו בהחלטה מיום 17.6.01 של הרשמת ח' מאק קלמנוביץ. בהחלטה זו, אשר הומצאה לידיהם ביום 20.6.01, נקצבו למבקשים עשרים ימים לצורך הפקדת הערבון בסך 25,000 ש"ח. המבקשים לא הפקידו את הערבון במועד, וגם לא הגישו בקשה לשם כך במסגרת המועדים שנקבעה.

בבקשה שבפניי, אשר הוגשה לבית המשפט ביום 2.8.01, טוענים המבקשים כי התייצבו בבית המשפט ביום 20.7.01, היינו - בחלוף כחודש מן המועד בו קיבלו את החלטת הרשמת - מתוך כוונה להפקיד את הערבון. נסיון זה לא צלח, נוכח האיחור בהפקדת הערבון. בנימוקי הבקשה להארכת המועד להפקדת ערבון טוענים המבקשים, כי העיכוב בהפקדת הערבון נובע מהשקעת כספים מרובים, בתקופה הרלוונטית, על ידי המבקש 2 אשר הוא הנושא בעול הכספי מבין המבקשים, וזאת במסגרת הקמת גן ילדים המשמש לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. המבקשים מדגישים, כי לא ייגרם עיוות דין למשיב כתוצאה מהיעתרות לבקשה.

המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי דרך הילוכם של המבקשים מעידה על ניסיון להרוויח זמן ולגרום לסחבת, בלא הצדקה, משפטית או עובדתית. הוא מוסיף, כי לאחר התדיינות ממושכת מול המבקשים, בערכאות הקודמות, הוא מבקש לשים סוף להתדיינות, ולזכות בפירותיה. המשיב תומך את עמדתו בפסיקה שצירף, ובה נדחו בקשות להארכת מועד להפקדת ערבון.

2.(א) נקודת המוצא לדיון נמצאת בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. ענייננו בבקשה להארכת מועד אשר לא נקבע בחיקוק, אלא בהחלטה שיפוטית. ככזו, אין הבקשה צריכה להצביע על טעמים מיוחדים למתן ארכה. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי "הארכת מועד להפקדת ערבון אינה ניתנת כדבר שבשיגרה. הפגם הדבק בערעור, עקב אי הפקדת ערבון במועד, אינו עניין של מה בכך" (דברי הנשיא ברק בבש"א 2005/97 יהושוע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 97(2) 148).

(ב) כיצד מופעל שיקול הדעת בבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון? הפסיקה זיהתה בהקשר זה שלושה אינטרסים שונים, אשר עשויים לבוא בחשבון: האינטרס של המבקש, האינטרס של המשיב, והאינטרס של הציבור בכללותו (בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות, פ"ד נב(3) 625).

משקלם של האינטרסים האמורים אינו זהה. בעניין רוזן

נקבע, כי בכל הנוגע לצדדים עצמם, הרי שלמבקש הארכה אינטרס לגיטימי להשיג על פסק הדין נשוא ערעורו (או בקשת הרשות לערער). לאינטרס זה ניתן משקל משמעותי בדיון בבקשתו לארכה. לעומת זאת, לגבי המשיב, הרי שכרגיל האינטרס הלגיטימי שלו אינו חורג מעצם הפקדת הפקדת הערובה להבטחת הוצאותיו, ובכך הבטחת הוצאותיו בהליך. זאת ועוד, אי נקיטת יזמה מצד המשיב להביא לדחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון במועד, נוטה לחדד את חולשת האינטרס של המשיב באי מתן ארכה כאמור.

אשר לציבור, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו הוא במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים. על כן בדרך כלל על המבקש ארכה להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר מפורט על מנת לאזן את מחדלו. ברם, דברים אלה הוגבלו בעיקר למצב שבו נתבקש בית המשפט לדחות את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון במועד, או רשם את הערעור לדחיה ביזמתו. עוד ניתן משקל, במסגרת שיקול הדעת האמור, לשאלה אם התנהגותו של המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט, שחומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעורו לעיצומם של דברים.

(ג) לא למותר לציין, כי בשים לב לשיקולים אלה, נתקבל בפרשת רוזן ערעור על החלטה שלא להעתר לבקשת ארכה להפקדת ערבון. הכרעה זו נתקבלה אף שלא היתה מחלוקת, כי לא ניתן הסבר, בבקשת הארכה שהוגשה באותה פרשה, לפרק הזמן הארוך שחלף עד להגשת הבקשה, ולאי הגשתה בתוך המועד שנקבע לצורך הפקדת הערבון.

3.כיצד באים שיקולים אלה לידי ביטוי במקרה שבפניי?

(א) למבקשים אינטרס לגיטימי בבירור בקשתם. אמנם, אינטרס זה אינו זהה בעצמתו לאינטרס של בעל דין המגיש ערעור בזכות. לכל בעל דין זכות חוקתית להגיש ערעור על פסק דין בעניין בו היה צד (סעיף 17, חוק יסוד: השפיטה). לבעל דין אין זכות בעוצמה דומה להבאת עניינו בפני ערכאת ערעור שנייה. אכן, הדיון בבקשת רשות לערער, המוגשת לבית המשפט כערכאת ערעור בדרגה שלישית, מוגבל בדרך כלל לבקשות המעוררות שאלה כללית כלשהי, החורגת מעניינם המוגבל של הצדדים להתדיינות.

עם זאת, הזכות לפנות לערכאת ערעור בדרגה שלישית קבועה בחוק. לבעל דין אינטרס לגיטימי למצות את ההליכים העומדים לו בדין להשיג על החלטות שניתנו בעניינו, כחלק מזכותו לגישה לבתי המשפט (ראו לעניין זה החלטת הרשם ב' אוקון בדנ"א 6708/00, אהרון נ' אמנון, תקדין עליון 2000(3) 171, שם הובא זכות זו כשיקול בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. העילות לדיון בערעור שני ברשות דומות באופיין לעילות לקיומו של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון). עם זאת, משקלו הנמוך יותר של אינטרס לגיטימי זה יכול לבוא לידי ביטוי במקרי גבול, בהם יתכן ותידחה בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון, מקום בו בקשה דומה היתה עשויה להתקבל אם היה מדובר בערעור בזכות.

(ב) לעיצומם של דברים, הטענה של קושי כספי בגיוס הסכום המהווה ערבון מוכרת עשויה להוות טעם למתן ארכה להפקדת ערבון (ראו החלטת הרשמת מ' אגמון בע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בנייה בע"מ תקדין עליון 98(1) 155). טענתו של המבקש בדבר קשיים כספיים זמניים עקב הוצאות גדולות באותה תקופה עשויה להסביר את אי הפקדת הערבון במועד. עם זאת, אין בטענה זו תשובה מספקת לשאלה האם ניסה המבקש 2 לגייס את הכספים מקרובי משפחה בעלי יכולת, אשר הוצעו בשלב מוקדם יותר כערבים במסגרת בקשת הרשות לערער. אף עולה מטענה זו כי למבקש 2 היו משאבים כספיים בתקופה הנדונה, אותם היפנה לכאורה לשימושים אחרים שאינם הערבון שהיה עליו להפקיד.

(ג) אוסיף, כי המבקשים לא פעלו בשקידה מספקת בטיפול בעניינם גם מבחינה נוספת. הבקשה לארכה לא הוגשה בתוך המועד שנקבע מראש לצורך הפקדת הערובה. גם אחרי שניסה המבקש 2, לטענתו, להפקיד את הערובה בבית המשפט, המתינו המבקשים קרוב לשבועים עד שפנו בבקשת הארכה שבפניי. עם זאת, שלא כמו במקרים אליהם מפנה המשיב בתגובתו (בש"א 2511/90 רום נ' עזבון המנוח אברהם שריער

(לא פורסם); ב"ש 904/86 שטיינברג נ' שטיינברג (לא פורסם)), אין מדובר בהשתהות ארוכה של חודשים, היכולה להצביע על זלזול בבית המשפט, אלא בהשתהות קצרה יחסית.

(ד) סיכומם של דברים, נראה לי כי אף שישנם פגמים בדרך התנהלותם של המבקשים בערכאה זו, ואף שהסבריהם למחדלם אינם שלמים, אין מדובר במקרה כזה, המצדיק דחיית בקשת הרשות לערער מחמת אותם פגמים. לשון אחר, לא נגרמה לאינטרס לגיטימי של הציבור כולו, ואף לא לאינטרס של המשיב, פגיעה כזו, אשר מצדיקה פגיעה כה אנושה באינטרס הלגיטימי הנגדי של המבקשים לכך שבקשת הרשות לערער שהגישו תידון לעיצומה.

בנסיבות אלה, החלטתי להעתר לבקשת האורכה. הערבון יופקד בקופת בית המשפט בתוך 48 שעות מקבלת החלטה זו.