רע"א 3331/01 קי.טי.וי. אלקטרוניקה בע"מ ואח' נ. צבי רוזן, עו"ד

1.זוהי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקיבל בחלקו את ערעורם של המבקשים כנגד פסק דינו של בית המשפט השלום בכפר סבא; בית המשפט המחוזי קבע, כי המשיב זכאי לשכר טרחה, בסך 275,480 ש"ח, בגין שירותים משפטיים שסיפק למבקשים, ובכך הקטין את הסכום שנפסק לזכות המשיב בבית משפט השלום. המבקשים עותרים ליתן להם רשות ערעור כנגד עצם החיוב.

2.בין הצדדים נחתם חוזה לפיו יטפל המשיב, עורך דין במקצועו, בתיקי ההוצאה-לפועל של המבקשים. לימים, עלו יחסי הצדדים על שרטון. עקב כך נחתם הסכם נוסף לפיו תיקי ההוצאה לפועל שנמסרו מהמבקשים לטיפול המשיב יועברו לטיפולו של עורך-דין אחר, וכי המשיב יקבל את שכרו מתוך הכספים שיגבו בכל תיק הוצאה-לפועל. המשיב העביר לידי המבקשים רק חלק מהתיקים, בשל טענתו להפרת ההסכם מצידם. לטענת המשיב, על פי ההסכם, התיקים אמורים היו להיות מועברים לטיפול עורך-דין חליף ולא למבקשים. לטענת המבקשים, על פי ההסכם, התיקים היו יכולים להיות מעוברים גם אליהם. כתגובה למעשה המשיב (אי-העברת התיקים), ביטלו המבקשים את החוזה אתו.

2.עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלת שכר הטרחה לו זכאי המשיב בגין השירותים שהעניק למבקשים. המבקשים טענו, כי מאחר וההסכם בין הצדדים בטל הרי שחלה ההסכמה שבחוזה המקורי שבין הצדדים, ואשר על פיה שכר הטרחה של המשיב יחושב כנגזרת של הכספים אותם גבה בפועל בהוצאה-לפועל. המשיב טען, כי אף אם ההסכם בין הצדדים בוטל כדין על ידי המבקשים, עדיין זכאי הוא לשכר ראוי.

בית משפט השלום קבע, כי המבקשים רשאים היו להשאיר את התיקים בידם וכי ביטול החוזה נעשה כדין. לעניין זכאות המשיב לשכר טרחה קבע בית המשפט, שהואיל והמשיב השקיע מאמצים בטיפול זכאי הוא לשכר טרחה בסכום 477,233 ש"ח.

אף בית המשפט המחוזי הסכים כי ביטול ההסכם, על ידי המבקשים, נעשה כדין. למרות זאת, גם בית המשפט המחוזי היה סבור, כי שכר הטרחה של המשיב לא היה שכר מותנה, וכי קיימת זכאות לשכר במקרה של ביטול החוזה עקב הפרה. בית המשפט קבע, כי המבקשים ישלמו למשיב שכר טרחה בגובה 275,480 ש"ח, ולא כפי שהחליט בית המשפט השלום, שכן הסעד שניתן שם עלה על הסעד שנתבקש על ידי המשיב.

כנגד פסק-דין זה הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפנינו. בעיקרו של דבר, מעלים המבקשים טענות כנגד הפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי להסכם. המבקשים גם טוענים, כי שכר הטרחה שנפסק למשיב איננו "שכר ראוי" אלא "שכר מלא", שכן שיעור השכר שנקבע היה צריך להשתלם למשיב רק אם היה הוא גובה את מלוא החובות בהוצאה-לפועל; פסק-הדין לדעתם מעניק לגיטימציה לעורכי הדין להפר הסכמים. עיינתי גם בתגובת המבקשים לתגובת המשיב.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי החליט, על פי פרשנות ההסכם וכעניין שבעובדה, כי ההסכם אינו שולל את זכאותו של המשיב לשכר טרחה אפילו הופר. לעניין קביעת גובה שכר הטרחה, הסתמך בית המשפט המחוזי על חוות דעת מומחה, שהמבקשים לא חלקו עליה. בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור.

מאליו יובן, כי במידה ורואים עצמם המבקשים כנפגעים ממעשיו של המשיב, בגין הפרת ההסכם הנטען, רשאים הם לבקש את הסעדים שהחוק מעניק במקרים של הפרת חוזה, ובקשתם זו תידון, אם יהיה לה מקום, בהליך מתאים.

הבקשה נדחית.