רע"א 3334/17 יצחק גרנות נ. רשות הפיתוח - רשות מקרקעי ישראל

1.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למקרקעין בתל אביב שבבעלות המשיבה (להלן: המקרקעין ). המבקש מחזיק במקרקעין, וכיום משכיר אותם לצד ג' לצורך ניהול עסק. המשיבה הגישה תביעה לסילוק ידו של המבקש מהמקרקעין לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, תוך שטענה כי המבקש פלש למקרקעין שלא כדין מבלי שקיבל את רשותה לכך. כמו כן, טענה המשיבה כי יש לחייב את המבקש בתשלום דמי שימוש ראויים, ומשכך הגישה בקשה לפיצול סעדים. בית המשפט (כב' השופטת כ' האפט ) קיבל את התביעה והורה כי על המבקש לסלק את ידו מהמקרקעין; וכן התיר למשיבה לפצל סעדיה כמבוקש (תוך שקבע כי טענותיה בעניין זה ידרשו הוכחה נוספת בהמשך). בית המשפט דחה את טענות המבקש שלפיהן יש לדחות את התביעה בשל התיישנות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המבקש כי אחיו רכש את הזכויות במקרקעין; וכי המבקש בר רשות בלתי הדירה לשימוש במקרקעין. משכך, נקבע כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי קיימות לו זכויות במקרקעין. עוד קבע בית המשפט כי אין לכרוך את פינוי המבקש מהמקרקעין בתשלום פיצוי, וכי המבקש יוכל להגיש תביעה נפרדת בעניין.

2.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח והשופטים ש' שוחט ו י' אטדגי ), נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום, וקבע כי התביעה לא התיישנה וכי למבקש אין זכויות במקרקעין נושא הבקשה דנן. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגיש המבקש במסגרת הערעור, שבה התבקש כי יבוטל פסק הדין של בית משפט השלום, או לחלופין שהתיק יוחזר לדיון בבית משפט השלום, וזאת בטענה שממסמכים שהגיעו לידי המבקש לאחר שניתן פסק הדין בבית משפט השלום עולה כי הלה מחזיק במקרקעין שונים מאלה שנדונו בבית משפט השלום. ביחס לבקשה אחרונה זו, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש אינו רשאי לצרף מסמכים שלא נדונו לפני בית משפט השלום מבלי שהגיש בקשה לצירופם, וכן קבע כי אף אם הייתה מוגשת בקשה כאמור להוספת ראיות – אין להיענות לה לפי המבחנים המקובלים לכך בפסיקה, בין השאר משום שאין בכוחן של ראיות אלו כדי לשנות את התוצאה במקרה דנן.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה המבקש, בעיקרו של דבר, שב על טענותיו לפני הערכאות הקודמות שלפיהן הוא בעל זכויות במקרקעין נושא הבקשה. לטענת המבקש תביעתה של המשיבה לפינויו מהמקרקעין התיישנה; ונסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן מצדיקות מתן פיצוי הולם בטרם יבוצע הפינוי. כמו כן, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות שעניינן זכותו של המבקש במקרקעין נוכח התנהלותה של המשיבה אשר משך שנים ידעה על החזקתו של המבקש במקרקעין ולא דרשה את פינויו.

4.

דין הבקשה להידחות, שכן אינה עומדת באמת המידה המקובלת למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה. לפי אמת מידה זו, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים שבהם עולה סוגיה רחבה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת

(רע"א 6613/15 ראובני נ' מינהל מקרקעי ישראל

(27.12.2015); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בגדרי אמת המידה האמורה. טענות המבקש נדחו בפסק דין מנומק בבית משפט השלום, אשר קביעותיו ומסקנותיו אומצו על ידי בית המשפט המחוזי. טענות המבקש מכוונות לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי וליישום הדין בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה – ואלו אינן מצדיקות מתן רשות לערער לפי אמת המידה האמורה.

אעיר, בטרם חתימת הדברים, כי לא היה מקום לצרף לבקשה נספח שלא היה לפני הערכאות הקודמות.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.