פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3361/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
יחזקאל אלישיב
נ ג ד
המשיבה:
1. זלר אבלגון
ליסינג בע''מ
המשיבים הפורמליים:
2. יראל סחר ושירותים בע''מ
3. מנחם ירקון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 13.3.06 בבש"א 5998/06 שניתנה על ידי כבוד השופט
נ' ישעיה
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה 1: עו"ד ת' סטרוגו
החלטה
בקשת רשות הערעור שלפניי מתייחסת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) מיום 21.12.05, וכן להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.3.06 לפיה נדחתה בקשת המבקש ל"עיון חוזר" בהחלטת בית המשפט מיום 6.2.06, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק הדין.
תחילה הגיש המבקש "כתב ערעור" ביום 3.4.06. מזכירות בית המשפט העליון לא קיבלה את הערעור לרישום בנימוק שעל ההחלטה מיום 13.3.06 לא ניתן היה להגיש ערעור בזכות. אפילו אתייחס למועד בו נעשה ניסיון מצדו של המבקש להגיש את "כתב הערעור" כמועד בו הוגשה הבקשה שלפניי, אין מנוס מן הקביעה כי המבקש אחר את המועד להגיש את בקשתו. מהחומר שלפניי עולה כי החלטת בית המשפט מיום 6.2.06, לפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל את פסק-הדין, הגיעה לידיו ביום 7.2.06. מכאן, שהמבקש אחר בהגשת הבקשה בכחודש ימים. לכך לא ניתן כל הסבר בבקשה. במועד הפנייה לבית משפט זה - 3.4.06 - חלף אף המועד להגשת ערעור (גם אם מונים את התקופה מיום 7.2.06, כפי שחייבים לעשות לאור תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אמנם, מאז ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המבקש לעיון חוזר ועד למועד בו הוגש "כתב הערעור" חלפו פחות משלושים ימים, אלא שבעל-דין אינו יכול להאריך באופן מלאכותי את המועדים להגשת השגה ערעורית באמצעות בקשה לעיון חוזר (ראו רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' אלי תורג'מן (לא פורסם) וכן רע"א 2888/05 מרים שכטר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אף שהמבקש אינו מיוצג בהליך שלפניי, הרי מהאופן בו מנוסחת בקשתו עולה בבירור כי אין הוא נטול ניסיון בהליכים משפטיים. אין אפוא מקום לחרוג מהכלל האמור בעניינו. המבקש אף לא ביקש להאריך את המועד להגשת הבקשה, ולנוכח מכלול הנסיבות לא מצאתי צידוק להאריך מועד זה ביזמת בית המשפט.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באב תשס"ו (14.8.06).
ש
ו פ ט