רע"א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע"מ נ. שגיא בנתאי

1.

לפניי בקשת נוספת לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.3.2020 (השופטת א' שטמר , ת"צ 10282-06-16), שבגדרה הותר למשיב לצרף לדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על ידו מסמכים מהליך משפטי אחר (להלן: ההחלטה

ו- המסמכים ) – ומשעה שהמסמכים נקלטו זה מכבר בתיק, נראה כי הבקשה לעיכוב ביצוע מתמצה בכך שהם לא ישמשו חלק מחומר הראיות עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה. כן נתבקש צו זמני שיורה על ביטול ישיבת ההוכחות שעתידה להתקיים בעוד ימים ספורים, ביום 9.6.2020 (להלן: ישיבת ההוכחות ).

יצוין בהקשר זה, כי מאחר שטרם הופקד עירבון בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה, עוד לא נדרשתי אליה; והדיון בשלב זה מוגבל לשאלת עיכוב ביצוע ההחלטה.

2.

בקשה דומה לעיכוב ביצוע ההחלטה הוגשה לפני יומיים, ביום 2.6.2020, ובו ביום הוריתי על מחיקתה – מאחר שבקשה לדחיית ישיבה ההוכחות הוגשה עוד קודם לכך לבית המשפט המחוזי, ובאותה עת טרם ניתנה בה הכרעה. אתמול, 3.6.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לדחיית ישיבת ההוכחות תוך שקבע כי " הדיון נקבע לפני חדשים ארוכים, ומדובר בבקשת אישור שהוגשה לפני כ-4 שנים, שודאי הגיע זמנה להישמע. ככל שיתברר בבר"ע שהוגשה על החלטתי מיום 1.3.2020 כי לא היה מקום להתיר את צירוף המסמכים הנוספים – ניתן יהיה כמובן לנהוג בהתאם, ולא לתת כל ערך ראייתי לאיזה מהם "; ובהחלטה נוספת שהתקבלה באותו יום הוסיף בית המשפט המחוזי כי " מעמדם של המסמכים שצורפו יתברר בהתאם לכללי הראיות הרגילים במידה שמי מן הצדדים יבקש להגיש איזה מהם באמצעות אחד העדים ".

במצב דברים זה, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי. המשיב הודיע כי הוא מתנגד בתוקף לעיכוב בירור בקשת האישור שמתנהלת זה שנים, לא כל שכן לדחיית ישיבת ההוכחות הקרובה שמועדה נקבע לפני כעשרה חודשים.

3.

אינני רואה להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע ודינה להידחות.

ראשית ייאמר, כי לנוכח ההלכה שנקבעה ב-ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015) (להלן: עניין

מסארוה ), אין מקום להגיש בקשה למתן סעד זמני לערכאת הערעור, לאחר שבקשה כזו נדונה והוכרעה על ידי הערכאה הדיונית. משכך, ובנוגע לבקשה ליתן צו זמני שיורה על ביטול ישיבת ההוכחות – משעה שבית המשפט המחוזי דחה בקשה בנדון, לא ניתן להידרש אליה בגדר בקשה "חדשה" לעיכוב ביצוע; והדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת בקשה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 1112/18 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' עו"ד כתראן (9.8.2018); רע"א 5814/17 הלר נ' מילועוף אינטגרציית פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (13.3.2018); עניין מסארוה , בפסקאות 16 ו-20)).

בכל מקרה, וזה העיקר, אינני סבורה כי ניהול ישיבת הוכחות בנסיבות שבהן המסמכים נכללים בגדרי התיק עלול להסב למבקשת נזק בלתי הפיך – כך במיוחד בהינתן הבהרת בית המשפט המחוזי שככל שהבקשה לרשות ערעור תתקבל לא יינתן להם ערך ראייתי. מכאן שלא זו בלבד שאין הצדקה לדחות את ישיבת ההוכחות שמועדה נקבע לפני חודשים רבים; אלא שגם אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת לנהל הליכי הוכחות "חסרים", בלא המסמכים שאושר לצרפם בתיק. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שבקשת האישור מתנהלת זה ארבע שנים ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך. זאת ועוד. אף שהיקף המסמכים הוא נכבד, ובלא לטעת מסמרות באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור, משהובהר שמעמד המסמכים יתברר בהתאם " לכללי הראיות הרגילים " – אין בסיס לטענת המבקשת כי צירופם יוביל ל" אנדרלמוסיה דיונית ", ויש לאפשר לבית המשפט המחוזי לנהל את הליך ההוכחות, בין היתר בנוגע למסמכים, בהתאם להיכרותו עם התיק, ניסיונו ומומחיותו.

4.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא. כפי שצוין בהחלטה מיום 2.6.2020, הבקשה לרשות ערעור תועבר לטיפולי לאחר שיוסדר העירבון.