פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3532/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. תיריז טויל
2. ויכתוריא טויל
3. לואי טויל
נ ג ד
המשיבים:
נימר אסעד ו-16 אח'
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"י הנשיא
א'
אברהם
והשופטים
ע' טאהא
ו-
ר'
גלפז-מוקדי
)
מיום 26.3.2018 בע"א
44975-11-17
בשם המבקשים:
עו"ד לואי הוארי
החלטה
1.
המשיבים הגישו תביעה לפינויים של המבקשים מנכס שהושכר במהלך שנות ה- 70 של המאה הקודמת למנוח גאבי טויל ז"ל (להלן: המנוח ) בשכירות מוגנת ושימשוֹ כמוסך לתיקון רכבים (להלן: העסק ). טענתם המרכזית הייתה כי ביום 29.12.2009, עם מות בנו של המנוח, אליאס טויל ז"ל (להלן: אליאס ), אשר המשיך לנהל את העסק לאחר מות המנוח, פקעה זכות הדיירות המוגנת ואין היא נתונה עוד למי מהמבקשים.
2.
בפסק דין מפורט מיום 3.10.2017 קיבל בית משפט השלום בנצרת (השופטת ע' גולומב ) את תביעת הפינוי והורה על סילוק ידם של המבקשים מהנכס, תוך שהתיר למשיבים פיצול סעדים לצורך הגשת תביעה נפרדת לתשלום דמי שימוש. בית המשפט דחה את טענת המבקשים לפיה אשת המנוח, היא המבקשת 1, ניהלה את עסקו באמצעות בניה, בקבעו כי לא הוכחה כל זיקה מעשית מצדה לעסק, כך שהרכיב ההכרחי להגדרתה כ"דיירת מוגנת נגזרת" על פי סעיף 26 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, שעניינו זיקת ניהול, אינו מתקיים. כך נקבע גם לגבי בנה, המבקש 3, משלא הוכחה מעורבות מצדו בניהול העסק, להבדיל מעבודה כשכיר בעסק בחלק מהתקופה בלבד. בבחינת למעלה מן הצורך, נקבע כי מכל מקום עומדת למשיבים עילת פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות מצד המבקשים החל מראשית שנת 2013, כאשר "אין מדובר במחדל נקודתי המעוגן בנסיבות חריגות או חולפות, אלא במצב נמשך והולך שהנתבעים לא נקטו בפעולה כדי לתקנו".
3.
המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. ביום 26.3.2018 דחה בית המשפט המחוזי (הנשיא א' אברהם והשופטים ע' טאהא ו- ג' מוקדי ) את הערעור על יסוד סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משלא מצא מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית משפט השלום, אשר תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע, ואין לגלות בו טעות שבחוק.
4.
על פסק דין זה הגישו המבקשים את הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה הם חוזרים וטוענים נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום.
5.
לאחר עיון, דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב" גלגול שלישי " - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקשים למשיבים, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית. טענות המבקשים הן טענות "ערעוריות" מובהקות הנוגעות לנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ואינן מעלות כל שאלה המצדיקה בחינה ב"גלגול שלישי", וממילא גם עיוות דין לא נגרם כאן.
6.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בטבת התשע"ט (20.12.2018).
ש ו פ ט