רע"א 3591/11 מאיר הוניגבוים נ. "טפחות" בנק למשכנתאות והשקעות בע''מ

בהחלטתי מיום 17.5.2011 בבש"א 3204/11 קבעתי כי על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת תוך 3 ימים מעת ההמצאה. בהתאם לאישור המסירה שבתיק, ההחלטה הומצאה בדואר ביום 22.5.2011 למען ההמצאה שמסר המבקש. מכאן שהיה על המבקש להמציא את כתב בקשת רשות הערעור המתוקנת עד יום 25.5.2011. יוער כי העובדה שהמבקש הגיש לאחר מתן החלטתי הנ"ל בקשות שונות, לא היה בה כדי לשנות ממועד זה והדבר אף נאמר במפורש בהחלטתי מיום 25.5.20.11.

המבקש לא הגיש את בקשת רשות הערעור המתוקנת במועד שנקבע, ולפיכך שלחה לו המזכירות התראה בדבר מחיקה מחוסר מעש. ביום 6.7.2011 הגיש המבקש תגובה להתראה, וצירף אליה עותק מודפס של כתב בקשת רשות ערעור. לטענת המבקש, לא היה חוסר מעש בהתנהלותו כי אם "פעילות נמרצת", שכן לפי הנטען הוא ניסה להגיש את בקשת רשות הערעור המתוקנת מספר פעמים ללא הצלחה, ואף היה בקשר עם המזכירות על מנת לברר האם החומר התקבל. דא עקא, מתגובת המבקש עולה כי ניסיונו הראשון להגיש את בקשת רשות הערעור המתוקנת נעשה, לפי טענתו שלו, ביום 2.6.2011, קרי – כשבוע לאחר המועד האחרון כפי שנקבע בהחלטתי מיום 17.5.2011. לשיהוי זה לא ניתן הסבר ממשי. זאת ועוד: מאז אותו ניסיון ראשון חלף כחודש ימים, ולמרות מספר ניסיונות המצאה נטענים, רק כעת השכיל המבקש להגיש עותק מודפס של בקשת רשות הערעור במצורף לתגובתו. לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש חרג באופן ניכר מהמועד כפי שנקבע בהחלטתי, בלא שהתבקשה – וממילא בלא שניתנה – אורכה לכך; ובלא שהוצג הסבר משכנע מדוע לא הוגש כתב בקשת רשות הערעור קודם להתראת המזכירות. יוער כי הגשת עותק של כתב בקשת רשות ערעור בחלוף כחודש וחצי מהמועד שנקבע לכך אינה מהווה "פעילות נמרצת" כנטען על-ידי המבקש, אלא התנהלות דיונית בעייתית, בלשון המעטה.

לפנים משורת הדין, ובטרם נקיטה בצעד הדרסטי של מחיקת ההליך שבכותרת, אני רואה להתנות את הקבלה לרישום של כתב בקשת רשות הערעור שהוגש כעת, בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪. המבקש יציג אישור על תשלום ההוצאות עד יום 24.7.2011, ולא – יימחק ההליך שבכותרת על הסף בהעדר כתב טענות פותח.

המזכירות תתייק עותק מהחלטה זו בתיק השופט וכן תדאג להעביר עותק מההחלטה למרכז לגביית קנסות . כן תוודא המזכירות את המצאת החלטתי למבקש באמצעות שיחה טלפונית בליווי תרשומת בכתב.