רע"א 3591/11 מאיר הוניגבוים נ. "טפחות" בנק למשכנתאות והשקעות בע''מ

1.

בהחלטתי הקודמת מיום 20.7.2011 קבעתי כי על המבקש לשלם אגרה וכן להפקיד עירבון בסך 7,500 ש"ח, וזאת עד יום 7.8.2011 בשעה 12:00. האגרה שולמה אך לא כך העירבון. ביום 7.8.2011 – הוא המועד האחרון שנקבע להפקדת העירבון – הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. בבקשתו עותר המבקש, המייצג את עצמו, למספר סעדים חלופיים: האחד , הארכת מועד להפקדת העירבון ב- 45 יום נוספים. השני , פטור מהפקדת עירבון או העמדתו על סך של 1,000 ש"ח.

והשלישי , התליית ההליך שבכותרת כב-3 חודשים לשם גיוס כספי העירבון. דין הבקשה להידחות מן הטעמים שלהלן.

2.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתתו – תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) קובעת כי על יוזם בקשת רשות ערעור להפקיד עירבון להבטחת הוצאותיו של המשיב. בהתייחס לטענות המבקש יובהר כי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי חלה בערכאות הדיוניות, ואין היא חלה בהליכים ערעוריים מן הסוג שבכותרת (ראו למשל: רע"א 2442/98 מיוחס נ' רוזן (לא פורסם, 10.5.1999)). בהתאם להלכה הפסוקה, על מבקש פטור מהפקדת ערבון להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. על מנת לעמוד בתנאי הראשון שעניינו הוכחת העדר יכולת כלכלית, על מבקש הפטור להציג לפני בית-המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בנטל זה לא עמד המבקש. טענות המבקש בדבר שיעור הכנסותיו אל-מול היקף חובותיו, אינן נתמכות בתיעוד כלשהוא. אף טענות בנו של המבקש בתצהיר שהוגש בחתימתו בדבר מצבו הכלכלי, אינן מלוות באסמכתאות כלשהן. זאת ועוד; המבקש לא סיפק הסבר ממשי כיצד עמד בתשלום האגרה בהליך שבכותרת, וכן בתשלום הוצאות בסך 2,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה בהתאם להחלטתי מיום 10.7.2011. לכאורה, אותם המקורות באמצעותם שילם המבקש את הכספים האמורים, עשויים לשמש אותו לצורך גיוס כספי העירבון. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים, סיכוייו הלכאוריים של ההליך שבכותרת אינם נחזים להיות מרשימים, בין היתר בהתחשב באמות-המידה לבחינת ערעור ב"גלגול" שלישי. בהתחשב בכל אלה, אינני רואה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון תוך חשיפת הצד שכנגד לסיכון כי לא יוכל לגבות הוצאותיו, ככל שייפסקו לטובתו.

בכל הנוגע לשיעור העירבון – יוער כי מלכתחילה, נוכח העובדה שההליך העיקרי נסוב, בין היתר, על טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי, ראיתי להעמיד את העירבון על סך של 7,500 ש"ח שהינו סכום נמוך יחסית בהשוואה למקוּבל בהליכים מן הסוג שבכותרת. בהתחשב בכך, ובהעדר תשתית ראייתית מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי של המבקש, לא מצאתי להפחית מהסכום שנקבע (ראו והשוו: רע"א 3367/09 הוניגבוים נ' טפחות בנק למשכנתאות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 29.11.2009)).

3.

אשר ליתר הסעדים להם עתר המבקש – הארכת מועד של 45 ימים לצורך הפקדת העירבון ולחלופין, התלייה זמנית של ההליך שבכותרת בכ- 3 חודשים לצורך גיוס כספי העירבון – אף בקשות אלה דינן להידחות. ככלל, הפקדת עירבון היא תנאי להמשך הטיפול בתיק, שכן בלא עירבון התיק אינו עובר לטיפולו של שופט. הטעם בבסיס תפיסה זו הינו כי אין להטריח את בית-המשפט וכן את הצד שכנגד בטיפול מהותי בהליך, כל עוד קיים החשש כי ההליך יידחה בשל אי הפקדת עירבון. בנסיבות המקרה שלפניי, מאז פתיחת ההליך שבכותרת ביום 11.5.2011 חלפו שבועות ארוכים, וזאת בשל התנהלות דיונית מעוררת קושי מצד המבקש עליה עמדתי בהחלטותיי הקודמות בתיק. בית-משפט זה נהג באורך רוח עם המבקש, ואף התיר לפנים משורת הדין קבלה לרישום של כתב בקשת רשות ערעור מתוקנת שהוגש באיחור, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה. דומה כי יש לשים גבול להתמשכות ההליכים המקדמיים בתיק זה. בנסיבות אלה, אינני רואה מקום לדחייה משמעותית נוספת במועד הפקדת הערבון.

הבקשה נדחית, אפוא. המבקש יפקיד את הערבון שנקבע בסך 7,500 ש"ח עד יום 16.8.2011 בשעה 12:00, ולא - תירשם בקשת רשות הערעור לדחייה באין ערבון. החלטה זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה. המזכירות תצרף לתיק תרשומת בדבר המצאת החלטה זו למבקש.