רע"א 3621/20 משה אשכנזי נ. א.אס.קיי. הלח"י 7 פתרונות נדל"ן בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח , סג"נ) בהפ"ב 9603-01-20 מיום 11.3.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לביטול החלטה שניתנה בהיעדר הגנה ביום 9.2.2020 ובמסגרתה התקבלה בקשת המשיבים לצירוף מבקשים 2-1 (להלן: המבקשים ) כצדדים להליך בוררות המתנהל בין המשיבים לבין מבקשת 3 (להלן: פיינסטון ).

הרקע לבקשה

1.

בין פיינסטון לבין משיבה 1 מתנהל הליך בוררות לפני הבוררת עו"ד אורלי טננבאום (להלן: הבוררת ). ביום 30.3.2018 הורה בית המשפט המחוזי, לבקשת פיינסטון, על צירוף משיבים 4-2 להליך הבוררות (הפ"ב 55101-11-17).

2.

ביום 6.1.2020 הגישו המשיבים המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי במסגרתה ביקשו לצרף גם את המבקשים להליך הבוררות. בית המשפט הורה למבקשים להשיב לבקשה תוך 20 יום. ביום 9.2.2020, בחלוף המועד להגשת תשובה, עתרו המשיבים למתן החלטה בהיעדר תשובה. בית המשפט קיבל את בקשתם בציינו כי "בהיעדר תשובה – אין סיבה שלא להיעתר למבוקש". אלא שהמבקשים עתרו לביטול ההחלטה על צירופם להליך הבוררות, בטענה כי בא-כוחם, עו"ד גיא זהר (להלן: עו"ד זהר ) קיבל על עצמו את ייצוגם רק ביום 22.1.2020 וכי גם אם ספירת המועד להגשת התשובה יימנה החל ממועד ההמצאה לעו"ד זוהר, יש לבטל את ההחלטה על צירופם להליך, שכן "עקב תקלה ברישומי הח"מ, סבר הוא בטעות כי המועד להגשת תגובה חל בתוך 30 ימים ונערך להגשת תגובה עד ליום 12.2.2020". עוד טענו המבקשים כי סיכויי ההליך טובים, לאור קיומו של השתק שיפוטי לכאורה, העומד למשיבים לרועץ בשל העלאת טענות שעלו מפיהם בהליכים קודמים בין הצדדים בעניין חיובם בהליך בוררות.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי אין מחלוקת שעו"ד זהר ייצג את פיינסטון מתחילתם של הליכי הבוררות; במועד הגשת בקשת הצירוף, יום 6.1.2020, הוגדר עו"ד זהר במערכת "נט המשפט" על ידי משרדו כמייצגם של המבקשים ושל פיינסטון בהליך והוא עיין בתיק עוד באותו יום במערכת; כי כתב בי-דין בהליך העיקרי נמסר למשרדו של עו"ד זהר ביום 14.1.2020 בלא מחאה מצדו; כי במועד בו הוגשה בקשת המשיבים להכרעה באין תשובה, כבר חלף המועד להגשתה.

4.

באשר לטעויות הנטענות על ידי עו"ד זהר, לגבי רישומו בשגגה כמייצג במערכת "נט המשפט" ורישום ביומנו 30 ימים להגשת תשובה, ציין בית המשפט כי הוא נמנע מהגשת תצהיר מטעמו או מטעם מי ממשרדו, אלא תמך את הבקשה בתצהירה של משיבה 2, שהפרטים על אודות הטעויות הנטענות אינם בידיעתה. בית המשפט גם דחה את טענות המבקשים לגבי ההמצאה למשרדו של עו"ד זהר וקבע כי ההמצאה התבצעה כדין. בהינתן מסקנתו זו, בחן בית המשפט את מחדל הגשת התשובה במועד במסגרת שיקול הדעת המסור לו.

5.

בקשר לטענת הטעות הנטענת על ידי המבקשים עמד בית המשפט על כך שהמועד שנקבע להגשת תשובה לבקשה לצירוף המבקשים להליך הבוררות היה זה הקבוע בתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ועל כן קם לפני המשיבים מחסום משמעותי לביסוסה של טעות כאמור. בית המשפט גם דחה את טענת המבקשים לגבי סיכויי ההליך, נוכח קבלת עתירת פיינסטון לצירוף משיבים 4-2, המבססת לכאורה את זכאות המשיבים כי הטענות המופנות כלפי מבקש 1 תוכרענה במסגרת הליך הבוררות. באופן דומה, עמד בית המשפט על כך שמעורבותה של מבקשת 2, על אף שאינה בעלת מניות בפיינסטון, משמעותית. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט, די בשילוב מחדלם הדיוני של המבקשים עם הסיכוי הממשי לצירופם להליך הבוררות על מנת להימנע מביטול ההחלטה. כן נפסקו הוצאות לטובת המשיבים בסך של 20,000 ש"ח.

מכאן הבקשה שלפַני.

6.

בבקשה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שלא בחן כיאות את טענות ההגנה שהעלו המבקשים: הבקשה הוגשה בחלוף המועד שנקבע לכך על ידי הבוררת ולכן יש לדחותה על הסף; נוכח ההחלטה הקודמת על צירוף משיבים 4-2 קם השתק פלוגתא ומעשה בית דין השוללים את צירופם של המבקשים; היעדר עילה אישית כלפי המבקשים. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי אי-צירופו של תצהיר מטעמו של עו"ד זהר או מי ממשרדו מהווה מחדל. המבקשים גם משיגים על ההוצאות שפסק לחובתם בית המשפט המחוזי. לצד הבקשה הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע.

7.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. בהתאם לפסיקה, אמות המידה למתן רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין או החלטה מצריכות התייחסות למספר שיקולים ואיזון ראוי ביניהם: ראשית, ככל שלא תינתן רשות ערעור, ההחלטה הופכת סופית וחלוטה; שנית, באיזו מידה טומנת ההחלטה השלכות מהותיות ומשמעותיות על זכויות הצדדים להליך; שלישית, האם קבלת בקשת רשות הערעור ודיון בערעור יסבו סרבול רב וניצול משאבים לא ראוי מבחינת בית המשפט ובעלי הדין (ראו: ע"א 3725/08 חזן נ' חזן , פסקה 48 (3.2.2011); רע"א 1080/19 בכר נ' עו"ד ישראל בודה בתפקידו ככונס נכסים , פסקה 7 (13.5.2019)). בענייננו, איזון בין אמות מידה אלה מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, ללא מתן רשות ערעור ההחלטה תהפוך סופית וחלוטה, אולם יש לזכור כי הבקשה נסובה על צירופם של המבקשים להליך בוררות ועל כן אין לה השלכה משמעותית על זכויותיהם, אלא רק על הפורום בו יידון עניינם. באותו הקשר ובמבט רחב, דומה כי דווקא הענקת רשות ערעור בנושא זה והפרדת בירור טענותיהם של המשיבים כלפי המבקשים במסגרת הליך נפרד מהליך הבוררות תביא לסרבול ולבזבוז משאבי בית המשפט והצדדים.

8.

למעלה מן הצורך, גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. בהתאם להלכה הפסוקה, פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ניתן לבטל כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראו: רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה , פסקה 6 (17.4.2019)). על בית המשפט הדן בבקשה לביטול פסק הדין, כאשר איננו פגום וכאשר בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, לשקול מהו הטעם למחדל בגינו לא הוגש כתב הגנה במועד. האם נבע מזלזול בבית המשפט או שמא קיים נימוק ראוי לכך, ומהם סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש לגופו של עניין אם יבוטל פסק הדין, כאשר לסיכויי ההצלחה יש להעניק משקל רב יותר (ראו: ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה , פסקה 12 (27.11.2014)). בענייננו, צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקשים לא הצליחו ליתן טעם מספק למחדל הדיוני שנפל בהתנהלותם. גם סיכויי הצלחתם של המבקשים נבחנו כראוי על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו על ידו בצורה מנומקת והמבקשים לא הצביעו על טעם מספיק המצדיק התערבות בהכרעתו.

9.

לבסוף, אין מקום להתערב בסכום ההוצאות שהושת על המבקשים, ולו בשל כך שקביעת בית המשפט המחוזי באה בגדר סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ראו: רע"א 7597/19 עדיפות בניה כפרית שלי בע"מ נ' קשין , פסקה 14 (19.12.2019)).

10.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. נוכח התוצאה, ממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב הליכים. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.