רע"א 3640/19 רות אן אברהמי נ. אבנר זינגר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין ) בהפ"ב 37693-10-18 מיום 15.5.2019 בו הורה על מינוי בורר חליף בסכסוך בין הצדדים.

1.

בין המבקשת לבין כל אחד מהמשיבים נחתם הסכם שכר טרחה למתן שירותים משפטיים בסכסוכים שבין המבקשת לבין בעלה לשעבר. נוכח חילוקי דעות בקשר לגובה שכר הטרחה, עתרו המשיבים, בנפרד, למינוי בורר, בהתאם לתניית הבוררות בהסכמי שכר הטרחה בין הצדדים. לאחר הגשת תביעת משיב 1 (להלן: זינגר ; הפ"ב 37693-10-18) , ההליך מושא הבקשה ובטרם הגשת תביעת משיבה 2 (להלן: גולדפרב ; הפ "ב 16051-01-19) נכנס לתוקפו תיקון מס' 4 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק ) הקובע כי הסמכויות של בית המשפט לפי החוק יהיו אלה שלפי חוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. נוכח סכום שתי התביעות, בהתאם לתיקון מס' 4, הסמכות לדון בהן הוקנתה לבית משפט השלום. ברם, מכיוון שתביעת זינגר הוגשה עובר לכניסתו של התיקון לתוקף, הסמכות לדון בתביעה נותרה בידי בית המשפט המחוזי.

2.

ביום 17.3.2019 התקיים דיון במעמד הצדדים בשתי התביעות ובתום הדיון התקבלה הצעת בית המשפט לפיה ימונה כב' השופט (בדימ') יעקב כהן כבורר (להלן: הבורר ) בסכסוכים לפי תקנון המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בשינויים המחוייבים. להסכמת הצדדים בתביעת זינגר ניתן תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין הראשון ) ואילו בתביעת גולדפרב נרשמה הסכמת הצדדים אך לא ניתן לה תוקף של פסק דין, נוכח היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בסכסוך.

3.

בהמשך הודיע הבורר כי נבצר ממנו לכהן כבורר בתביעות בשל היכרות רבת שנים עם אחד הצדדים. על כן הגישו המבקשים בקשה למינוי בורר חליף לפי סעיף 12(א) לחוק הבוררות. המשיבה התנגדה לבקשה ואף עתרה למחיקתה על הסף. לגופם של דברים טענה המשיבה כי דינה של הבקשה להידחות מכיוון שמדובר למעשה בתביעה חדשה ועל כן הסמכות לדון בה מוקנית לבית משפט השלום. עוד נטען שאין מקום למנות בורר חלופי, שכן יש להניח שלכל בורר פוטנציאלי קיימת היכרות עם המשיבים ועל כן יש לברר את המחלוקות בבית המשפט. מעבר לכך תקפה המבקשת את תניית הבוררות בהסכמי שכר הטרחה.

4.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המבקשת כי אין מדובר בבקשה למינוי בורר חליף כיוון שהבורר שמונה היה בורר ייחודי ולא ניתן למנות בורר חליף תחתיו. תחת זאת ראה בית המשפט את בקשת זינגר כבקשה למינוי בורר על ידי בית המשפט, בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות. את טענותיה של המבקשת לגבי תוקפה של תניית הבוררות בהסכמים דחה בית המשפט אחת לאחת. נוכח זאת, קיבל בית המשפט את הבקשה למינוי בורר ומינה את כב' השופטת (בדימ') חנה רוטשילד לבוררת בתביעתו של זינגר. באשר לתביעת גולדפרב, ציין בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בתיק ועל כן הורה על העברת התיק לבית משפט השלום. יחד עם זאת, הציע בית המשפט לצדדים להסכים למינוי השופטת רוטשילד גם בתביעה זו וקבע כי עליהם להודיע על הסכמתם או התנגדותם למוצע עד ליום 2.6.2019. לבסוף, פסק בית המשפט כי המבקשת תשא בהוצאות ההליך בסך של 17,500 ש"ח.

5.

גולדפרב הודיע ביום 21.5.2019 על הסכמתו למינויה של השופטת רוטשילד כבוררת. המשיבה, מנגד, הגישה את הבקשה דנא ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

6.

במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו כאשר לשיטתה ביטל את הסכמת הצדדים מיום 17.3.2019 למינויו של הבורר, אשר קיבלה תוקף של פסק דין. עוד נטען כי פסק הדין הראשון מהווה למעשה הסכם בוררות חדש ועל כן לא הייתה עוד סמכות לבית המשפט לדון בבקשה בשל חוסר סמכות עניינית נוכח סכום התביעות. לבסוף העלתה המבקשת מספר טענות נוספות בקשר למספר קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי וכן נגד הוצאות המשפט שהושתו עליה. הסעד האופרטיבי שהתבקש על ידי המבקשת הוא ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי והעברת הדיון בבקשה למינוי בורר לבית משפט השלום.

7.

דינה של הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות לא תינתן אלא במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 1376/19 דהן נ' חברי קבוצת הרכישה "שרונה יונייטד" נציגות הקבוצה , פסקה 8 (27.2.2019)). למעלה מכך, כפי שנפסק לא פעם, לערכאה המבררת שיקול דעת רחב בהפעלת סעיף 8 לחוק הבוררות והתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה מכוח הסעיף שמורה למקרים חריגים בלבד, כאשר הערכאה המבררת טעתה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית (ראו: רע"א 8492/15 דרימר נ' הלברייך , פסקה 8 (25.1.2016)). למען הסר ספק, הדברים נכונים גם ביחס להפעלת סעיף 12 לחוק הבוררות (המפנה לסעיפים 8 עד 10 לחוק הבוררות, המסדירים את סוגיית מינויו של בורר על ידי בית המשפט; ראו למשל: רע"א 1162/12 שכטר נ' מגן (26.3.2012)). הבקשה דנא אינה נמנית בגדרי המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. למרות ניסיונותיה של המבקשת לטעון כי הבקשה מעלה שאלות עקרוניות, למעשה היא נטועה כל כולה בנסיבות המקרה הפרטניות.

8.

מעבר לכך, נוכח הסעד המבוקש התקשיתי לרדת לסוף דעתה של המבקשת. הלוא אף אם הייתה מתקבלת בקשתה במלואה, הלכה למעשה היה הדיון בבקשה למינוי בורר עובר לבית משפט השלום ובמסגרת אותו דיון היה ממונה בורר להכריע בסכסוך. אם כן, מה לי הכא ומה לי התם? בכל מקרה, ברי כי בנסיבות אלה לא נגרם למבקשת כל עיוות דין כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

9.

הבקשה נדחית. בהתאם לכך, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.