רע"א 3647/99 עמי הראל נ. יעקב ורקר

בית משפט השלום בתל-אביב - יפו החליט להתנות מתן הודעת צד ג' על ידי המבקש, שהיה נתבע באותו הליך, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות צד ג', אם תידחה התביעה נגדו, בסך 30,000 ש"ח. זאת, בהתחשב בכך שהמבקש טוען כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע מועד לדיון בבקשה כבערעור גופו. המבקש לא התייצב לדיון ובית המשפט (כבוד השופט דן ארבל), לאחר שנוכח כי מועד הדיון הודע לבא כוח המבקש, דחה את הבקשה.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שנמסרה לו הודעה על דיון בשעה 14:00, והוא אכן התייצב באותה שעה. אולם בקשתו נדחתה, הן לאור קיומן של תרשומות לפיהן נמסרה לו הודעה על מועד הדיון הנכון, והן לגופו של עניין, שכן בית המשפט שוכנע, בין היתר לאחר שהוצגה בפניו החלטת כבוד השופטת אגמון, בתיק רע"א 5280/98, בין אותה צדדים, כי למבקש "הסטוריה של אי תשלום הוצאות", כך שאין לקבל את הבקשה לרשות ערעור לגופה. כן חוייב המבקש בהוצאות הבקשה, בנוסף להוצאות שנפסקו לחובתו בעת מתן ההחלטה בהעדרו.

המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה שלא לבטל את ההחלטה שניתנה בהעדרו, ובפני בקשתו לפטור מהפקדת ערבון. לטענתו, הטענות בדבר חוסר יכולתו הכלכלית להפקיד את הערובה בבית משפט השלום, אשר הביאו אותו לבקש לערער על אותה החלטה, הם המצדיקים לפטור אותו מערבון בהליך זה.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

על פי המבחנים הידועים, שנזכרו אף בתגובת המשיבים, דין הבקשה, שאף אינה נתמכת בתצהיר, להידחות. מדובר בבקשה לערעור שני הניתנת במשורה, כך שסיכויי הזכיה בהליך נמוכים.

זאת ועוד: בית המשפט המחוזי, בהחלטתו למחוק את הבקשה ובהחלטתו הנוספת להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה, התייחס גם לגוף הבקשה, ונימק את החלטתו בכך שסיכוי הערעור על החלטת בית משפט השלום אינם טובים בנסיבות העניין.

מאידך גיסא, מאחר שהבקשה לרשות ערעור נדחתה מבלי שלמבקש היה יומו בבית המשפט בנוגע לבקשה עצמה, ונוכח השתלשלות העניינים כפי שפירטתי, הרי שבפועל מונחת בפני ערכאה זו בקשה לרשות לערעור ראשון.

אמנם, גם רשות לערעור ראשון על החלטת ביניים אינה ניתנת כדרך שיגרה, אלא במקרים מצומצים ביותר, ואין היא זכות קנויה של בעל דין. אולם במקרה זה, יש לבחון את התוצאה בהתחשב גם בתוכן הבקשה: בית משפט השלום היתנה את זכותו של המבקש לנהל הליך משפטי (הודעת צד ג') בהפקדת ערבון. על כך הגיש המבקש בקשה לרשות ערעור. נראה לי כי על אף מחדלי המבקש בדיון בבית המשפט המחוזי, לא יהא זה ראוי לחסום בפניו את האפשרות לקבל זכות ערעור על ידי הטלת ערבון נוסף, שהרי כל טענתו של המבקש היא, כי אין באפשרותו לעמוד בחובה להפקיד ערבון.

אני סבורה, כי האיזון הנכון יהא בהפחת סכום הערבון באופן משמעותי.

אני קובעת, איפוא, כי על המבקש להפקיד ערבון בסכום של 3,000 ש"ח תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.

אין צו להוצאות.