רע"א 375/17 א.א ארזים ייזום שיווק ובניית פרויקטים בע"מ נ. יקוטי דן

1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.12.2016 (רע"א 51119-05-16, השופט ח' שרעבי ). בית המשפט המחוזי דן בבקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 4.5.2016 (ת"א 18700-01-13, השופטת א' אלון ), והחליט להעניק רשות ולקבל את הערעור בחלקו.

2.הצדדים הם בעלים במשותף של מקרקעין בנהריה ומקורה של הבקשה הוא בהליכים שהם מנהלים לפירוק השיתוף במקרקעין.

3.בית המשפט המחוזי קיבל כאמור בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטתו של בית משפט השלום אשר קבעה מתווה לפירוק השיתוף במקרקעין, וקיבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שהורה על החזרת התיק לבית משפט השלום לצורך מתן הוראות נוספות הנוגעות לאופן פירוק השיתוף. בנוסף, בית המשפט המחוזי ביטל את חיובם של המשיבים בהוצאות שנקבעו בהחלטתו של בית משפט השלום וקבע כי בית משפט השלום יחליט בעניין בתום ההליך.

4 . בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי לבטל את חיובם של המשיבים בהוצאות. בעיקרו של דבר, המבקשת סבורה כי ההוצאות שנפסקו הן מוצדקות לגופן. עוד היא טוענת כי ערעורם של המשיבים על חיובם בהוצאות כבר נדחה במסגרת החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי (רע"א 31781-05-15, השופט ח' שרעבי ) שניתנה בבקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטה הנוגעת למתווה פירוק השיתוף, ולכן החיוב הפך קביעה חלוטה.

5 . לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, זאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

6.הלכה ידועה היא שעל-מנת שתתקבל בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", עליה לעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). איני סבורה כי הבקשה מקיימת אמות מידה אלה, והמבקשת אף לא טענה זאת. כמו כן, לא התרשמתי כי נגרם למבקשת עיוות דין, מה גם שנושא ההוצאות טרם הוכרע. לכך ניתן להוסיף שההחלטה בדבר ביטול החיוב בהוצאות היא החלטה דיונית מובהקת, שערכאת הערעור תתערב בה רק במקרים חריגים של טעות קיצונית או של פגם מהותי בשיקול הדעת (ראו:

ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עזבון , פ"ד לג (1) 509, 510 (1979); רע"א 2399/09

פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 12 (14.7.2009); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1077 (מהדורה שתים עשרה, 2015)).

7.בשולי הדברים אוסיף כי בקשה זו הייתה עשויה לעורר את שאלת תחולתו של סעיף 1(8) ל צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) , התשס"ט- 2009 (להלן: הצו ), הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה שעניינה הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. שאלה זו מתעוררת בין השאר משום שבקשת רשות הערעור הוגשה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעוד שהצו, לפי לשונו, חל על החלטות (ראו: רע"א 6269/11 חמדאן נ' עזבון המנוח נסרי וקים ז"ל , פסקה 2 (22.11.2011)). אולם, בשים לב לאופיו הקונקרטי והיישומי של המקרה דנן לא מצאתי הצדקה לדון בשאלה זו.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.