פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3823/10 - א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. רפאל אדרי
2. שרלי אדרי
נ ג ד
המשיב:
ציון חדד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר שבע מיום 22.4.10 ברע"א 7827-04-10 שניתנה על-ידי הנשיא אלון
בשם המבקשים :
עו"ד יואל נעים
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא אלון) מיום 22.4.10 בתיק רע"א 7827-04-10 בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת וולפסון) מיום 10.3.10 שלא ליתן צו מניעה זמני לעיכובם של הליכי הוצאה לפועל המתנהלים על ידי המשיב ביחס לחנות שבבעלותו המוחזקת בידי המבקשים. זאת, בהתאם לפסק דין קודם שקבע פינוי. עם הבקשה הוגשה גם בקשה לצו עיכוב ארעי.
רקע והליכים
ב.
בבעלות המשיב חנות ברח' אברהם אבינו בבאר שבע. למשיב פסק דין לסילוק יד משנת 2006, שעל בסיסו פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים – המחזיקים בחנות כיום – לפינוי הנכס, המטלטלין, הציוד והמלאי. ביני לביני, כרת המשיב הסכם עם המבקש 1 למכירת החנות (ביום 29.8.07), אך ביום 21.7.08 נחתם בין הצדדים זכרון דברים המבטל את העסקה. המבקשים הגישו תביעה לבית משפט השלום לאכיפת הסכם המכר, בטענה כי החתימה על זכרון הדברים המבטל נעשתה בהטעיה. בתוך כך, הגישו המבקשים לבית משפט השלום בקשה לצו מניעה זמני, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שפתח בהם המשיב. בהחלטת בית משפט השלום מיום 10.3.10 נדחתה הבקשה, ונאמר כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לטענות שהעלו המבקשים לבעלות או לזכויות בחנות או במלאי ובציוד. כן נאמר, כי המבקש 1, העומד כביכול על השלמת עסקת המכר, לא נקט בכל פעולה בעניין משך יותר משנה, מאז ביטול העסקה ועד להגשת הבקשה לבית משפט השלום. נקבע, כי זכותו של המשיב היא לממש את פסק הדין מ-2006, ואילו המבקשים לא הציגו ראיות לכאורה לטענתם לזכויות בנכס. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והוא דחה את הבקשה. נאמר, כי ערכאת ערעור תמעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לסעדים זמניים, במיוחד כך שעה שאלה מתבססים על ממצאי עובדה. עוד נאמר, כי נוכח ביטולו של הסכם המכר, לא הניחו המבקשים תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת טענותיהם בדבר זכויות בחנות, או לזכות למנוע מהמשיב המשכם של הליכי הוצאה לפועל.
ג.
הבקשה הנוכחית עותרת לעיכוב ביצועם של הליכי ההוצאה לפועל בעניין החנות. נטען, כי המשיב פעל לאורך הדרך בחוסר תום לב; ראשית, בכך שעיכב את השלמתה של עסקת המכר בטענה שהזכויות בנכס טרם נרשמו על שמו, אף כי פני הדברים היו שונים והנכס נרשם על שמו זה מכבר. שנית, בסירובו לקבל כספים שהוסכם שהמבקשים ישלמו לו בעבור חובות ובעבור הנכס. שלישית, בכך שתביעת המשיב לפינוי הוגשה כנגד השוכר הקודם, בשעה שהמבקש 2 כבר החזיק בנכס, בהתאם להסכמה בין הצדדים. נאמר כי אמנם הראיה היחידה שעמדה בפני בית המשפט היא תצהירו של המבקש 1, אך נסיבות העניין והתנהלות המשיב יש בהם כדי להצביע על חוסר הגינותו ולהצדיק את עיכוב ביצוע הפינוי. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי המבקש הפקיד את מלוא תמורת החנות בבית המשפט, ממנה יוכל המשיב להיפרע אם יזכה בתביעה. מאידך גיסא, הפגיעה במבקשים בלא עיכוב תהא גדולה, שכן החנות מהוה כיום מקור הפרנסה היחיד למשפחת המבקש 2, המרצה עונש מאסר. נאמר, כי בקשת העיכוב נועדה לשמור על מצב קיים עד להכרעה בתביעת המבקשים. כנגד החלטתו של בית משפט השלום נאמר, כי טעה בית המשפט באמרו שקיים פסק דין פינוי כנגד המבקשים, בעוד פסק הדין הוא נגד השוכר הקודם. כן נטען כנגד אי התייחסותו של בית המשפט לשאלת מאזן הנוחות, ולכך שהמשיב לא הגיש תצהיר מטעמו. כנטען, קשיים אלה המשיכו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
הכרעה
ד.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל בעניינים המעלים שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות החורגות מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123), ובמובהק אין זה המקרה שלפנינו. נוסף על כך, התערבות בהחלטות בדבר סעדים זמניים, בפרט בגלגול שלישי, תיעשה במקרים מצומצמים בלבד (רע"א 7039/09 ישי דודאי נ' PARKER HOLDING LTD (לא פורסם), השופט דנציגר, פסקה 13 וההפניות דשם). לבסוף, גם מבחינת מאזן הנוחות, כבר נפסק שאין דינו של פינוי נכס עסקי כדין פינוי נכס מגורים (רע"א 4135/06 פרוידיגר נ' אשכנזי פסקה יב(1); רע"א 678/08 פרוספריטי פי. די. אם. איי.שרותי מזון (1977) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (לא פורסם), השופטת ארבל, פסקה 7 וההפניות דשם; רע"א 3548/10 פלוני נ' פלוני (לא פורסם), פסקה ו'), ועם כל הצער והקושי שעלול הפינוי לגרום למבקשים, אין בכך כדי למנוע מן המשיב לממש את פסק הדין שבידו. אגב, לא ברור מה התביעה העיקרית שהוגשה או תוגש ושבגינה מתבקש (כנראה) הסעד הזמני. מכל מקום, לטענת המבקשים כי פסק דין הפינוי לא ניתן נגדם, נדונה על-ידי בית המשפט המחוזי והוא נדרש לכך. אציין, כי מעיון בזכרון הדברים מ- 21.7.08 עולה, שהוסכם בו – על פניו – כי הצדדים יכרתו ביניהם בעתיד, עם השלמתה של העברת הזכויות בנכס למשיב, הסכם נוסף בתנאים זהים לזה המבוטל, אך בפני אמירה זו עמד תנאי מתלה, בדמות השלמתו של תשלום החובות על ידי המבקש 2; המבקשים לא הביאו ראיה לכאורה בדבר תשלום חובות אלה, ואף בכך דומה כי לא ביססו את טענותיהם לזכויות בנכס. כל זאת -בלא שניטע מסמרות באשר לסיכויי תביעה. אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא נדחית גם לבקשה לעיכוב ביצוע ארעי שהוגשה עמה.
ניתנה היום, ז' בסיון תש"ע (20.5.10).
ש ו פ ט