פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
3898/11 - ב'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
ONTARIO LIMITED
ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. ד"ר ראובן גולדשמיט ואח'
2. טי.ג'י. אי השקעות בע"מ
3. יוסף טוביהו
בקשה להגדלת סכום הערבון
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים 22-1 להגדלת סכום הערבון שנקבע – והופקד – בהליך שבכותרת (20,000 ₪). בקשת רשות הערעור נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז, שבה נדחתה בקשתן של המבקשות לסלק על-הסף את התביעה שהגישו נגדן המשיבים 22-1, או להורות על עיכוב הליכים, הכול בשל תניית שיפוט זר. לדעת המשיבים 22-1 יש להעמיד את הערבון על סך של 50,000 ₪.
דין הבקשה להידחות.
ראשית , אציין כי בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 22.5.2011, הערבון נקבע ביום 24.5.2011, והופקד בפועל ביום 21.6.2011. ביום 11.8.2011 ניתנה החלטת כבוד השופטת מ' נאור, המורה על הגשת תשובה לבקשת רשות הערעור בתוך 14 ימים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 21.8.2011. לא ברור מדוע התעכבו המשיבים 22-1 והגישו את בקשתם רק עתה, כשלושה חודשים לאחר הגשת ההליך, כחודשיים לאחר שנסתיימו הליכי הרישום, ולאחר שכבר הועברה בקשת רשות הערעור לתגובתם.
שנית , לגוף העניין, לא מצאתי מקום להגדלת סכום הערבון. גובה הערבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך; ודוק: מדובר באומדן בלבד – לא במדע מדויק (ראו בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989)). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)).
בענייננו, סכום הערבון אינו חורג מן הסביר ומן המקובל בשים לב למהות ההליך. אציין, כי סכום הערבון בהליכים של בקשת רשות ערעור מושפע, בין היתר, מהיקף ההתדיינות המאפיין הליכים אלה, שהוא לעיתים קרובות קטן יחסית להליכים של ערעור בזכות. בשלב זה - כשהמשיבים נדרשו להגשת תשובה – אין לקבוע כי היקף ההתדיינות מצדיק הגדלה של סכום הערבון. עוד אציין כי המשיבים 22-1 מיוצגים יחד, כך שהתשובה שתוגש מטעמם היא מן הסתם תשובה אחת (המשיבות 23 ו-24 הוכתרו "משיבות פורמאליות" בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכך גם בבקשת רשות הערעור). עוד אדגיש, כי בבית המשפט המחוזי נפסקו לחובת המבקשות הוצאות בסך של 3,600 ₪.
נוכח האמור, ולאחר שבחנתי גם את יתר טענותיהם של המשיבים 22-1, לא מצאתי טעם מספק להגדלת סכום הערבון. על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
אציין בשולי הדברים, כי בבקשה שלפניי נכתב כי בד-בבד מוגשת גם בקשה נפרדת להארכת מועד הגשת התשובה לבקשת רשות ערעור. אולם, הבקשה להארכת מועד עצמה אינה מצויה בתיק, ובדיקה בתכנת ניהול תיקים מגלה כי היא לא נתקבלה לרישום.
ניתנה היום, כ"ג באב תשע"א (23.8.2011).
גיא שני
ר ש ם