רע"א 3917/21איילה שרעבי נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ חדרה

1.

בפני בקשת רשות ערעור שנסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.4.2021 (ע"א 38561-09-20, השופטת העמיתה ש' שטמר ) ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע שלו. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו המשלים של בית משפט השלום בעכו מיום 8.7.2020 (ת"א 29227-09-11, השופטת ד' עופר ).

2.

השלבים הקודמים של ההתדיינות בין הצדדים נדונו כבר בהרחבה בבית משפט זה בפסק דיני מיום 14.5.2018 (רע"א 2119/18, בהסכמת השופטות ע' ברון ו- י' וילנר , להלן: פסק הדין הקודם ). על כן, עיקרי העובדות יובאו בקצרה בלבד.

3.

המבקשת ורז לוי, בנו של בן זוגה (להלן: לוי ), היו בעלי המניות בחברת ארז תעשיות עץ בע"מ (להלן: החברה ). החברה החזיקה חשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט, הוא המשיב (להלן: הבנק ), בין השנים 2011-2006. המבקשת ולוי היו ערבים כלפי הבנק לקיום חיוביה של החברה.

4.

במהלך השנים שבהן החברה ניהלה את חשבונה בבנק אבדו 12 שיקים שהופקדו בו על-ידה, בסכום כולל של כ-60,000 שקלים. הבנק לא זיכה את חשבון החברה בגין השיקים שאבדו, אלא מסר לחברה כתבי שיפוי שנועדו לאפשר לה לקבל מהמושכים שיקים חדשים, בכפוף לכך שאם השיקים המקוריים יוגשו לביצוע הבנק ישפה את המושכים בגינם. עוד יש לציין כי החברה לקחה מהבנק הלוואה בסך של 200,000 שקלים שלא נפרעה.

5.

ביום 14.9.2011 הגיש הבנק לבית משפט השלום בעכו תביעה נגד החברה, המבקשת ולוי בהליך של סדר דין מקוצר. זאת, בגין יתרת חוב בחשבון החברה בסך של כמעט 270,000 שקלים. בעקבות הליכי הפירוק של החברה, ביום 21.11.2011 בית משפט השלום הורה על הקפאת ההליכים בתביעה בעניינה. ביום 16.9.2013 ניתנה למבקשת וללוי רשות להתגונן. ביום 7.2.2017 ניתן פסק דין נגד לוי בהיעדר התייצבות וההליך הוסיף להתנהל נגד המבקשת בלבד.

6.

ביום 19.4.2017 קיבל בית משפט השלום את תביעתו של הבנק וקבע כי על המבקשת לשלם סך של 187,732 שקלים בתוספת ריבית, החזר של אגרת התביעה ושכר טרחה (ת"א 29227-09-11, השופטת עופר ). המבקשת, שלא הייתה מיוצגת באותה עת, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, בשמה ובשם החברה (על אף שפסק דינו של בית משפט השלום ניתן מבחינה פורמלית רק נגדה). החל משלב מסוים של הליך הערעור קיבלו המבקשת והחברה ייצוג מהסיוע המשפטי. ביום 15.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור (ע"א 428-06-17, השופט העמית ג' גינת ).

7.

המבקשת והחברה הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין הקודם שהוזכר בפתח הדברים, הבקשה התקבלה וכן התקבל הערעור לגופו, תוך שנקבע כי בהתחשב במאפייניה של מערכת היחסים בין בנק ללקוח, ובכלל זה יחסי הכוח ביניהם, נזקי אובדנם של השיקים רובצים לפתחו של הבנק. בהתאם לכך, נקבע כי הדיון יוחזר לבית משפט השלום על מנת שידון בטענות ההגנה שהעלתה המבקשת על רקע קביעות אלה.

8.

בהמשך לכך, התנהל דיון מחודש בבית משפט השלום, וביום 8.7.2020 ניתן על ידו פסק דין משלים. בפסק הדין המשלים ציין בית משפט השלום כי נקודת המוצא לדיון היא שהבנק אחראי כלפי המבקשת בגין אובדן השיקים. בית משפט השלום הוסיף וקבע כי גובה הנזק שנגרם למבקשת אינו כגובה סכומי השיקים, שכן הזכות הגלומה בהם לא פקעה בשל אובדנם. בסיכומו של דבר, בית משפט השלום קבע כי יש להפחית מסכום התביעה 37,000 שקלים בגין השיקים שאבדו, כך שהמבקשת תחויב לשלם לבנק סך של 150,732 שקלים, בצירוף ריבית.

9.

המבקשת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, שקיבל אותו בחלקו וקבע כי יש להפחית מסכום התביעה 49,000 שקלים בגין השיקים שאבדו (כלומר, 12,000 שקלים נוספים מעבר לקביעתו של בית משפט השלום). כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי יש לפצות את המבקשת בגין עוגמת נפש בסכום של 8,000 שקלים. בין היתר, בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשת לפיה היה מקום לאפשר לה להעלות מחדש את כל טענות ההגנה שלה – אף אלה המשתרעות מעבר לנושא של השיקים שאבדו.

10.

בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת, שאינה מיוצגת כעת, טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את טענותיה לעניין היקף הדיון המחודש שהיה מקום לערוך בבית משפט השלום לאחר שניתן פסק הדין הקודם.

11.

בהחלטתי מיום 3.6.2021 הוריתי על מתן צו ארעי לפיו יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שעליהם נסבה הבקשה עד למתן החלטה אחרת. ביום 13.7.2021, כפי שהוריתי, הוגשה תשובתו של הבנק לבקשת רשות הערעור, ובה נטען כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. לטענת הבנק, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית ועל כן אינה עומדת באמות המידה המחמירות לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". מעבר לכך, נטען כי אין ממש בטענות אף לגופן.

12.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה אני סבורה כי דינה להידחות בהתאם לסעיף 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עניינה של המבקשת כבר נבחן, בהיבטיו העקרוניים, במסגרת של גלגול שלישי, ובהמשך לכך ההיבטים הפרטניים של טענותיה נבחנו על-ידי הערכאות הקודמות. בשלב הנוכחי, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואף לא התרשמתי כי נגרם למבקשת עיוות דין. אעיר גם כי לא מצאתי שטענותיה של המבקשת בעניין היקף הדיון שנערך בבית משפט השלום לאחר מתן פסק הדין הקודם מצדיקות מתן רשות ערעור.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע וכן מבוטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 3.6.2021. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.