רע"א 3924/01 HESS FORM LICHT COMPANY נ. הנדסת חשמל כללית בע"מ

המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעה כספית כנגד המבקשות על סך של 1,200,000 ש"ח. בכתב-התביעה שהגישה טענה המשיבה, כי המבקשת 1 (להלן: Hess ) הפרה את חוזה ההפצה שכרתה עם המשיבה, שבו הוסכם כי המשיבה תפיץ בישראל באופן בלעדי מספר מוצרי תאורה מדגם Avangardo שמייצרת Hess , וזאת מכיוון שהעבירה את שיווק המוצרים הללו לידי המבקשת 2 (להלן: אלקבץ), שהיא חברה ישראלית. עוד נטען בכתב-התביעה, כי אלקבץ חייבת אף היא כלפי המשיבה, וזאת על יסוד העילה הנזיקית של גרם הפרת חוזה.

המבקשות הגישו לבית-המשפט המחוזי בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשתן טענו, כי בכתב-התביעה חסר פירוט של הדין הגרמני, שנוכח תניית ברירת-דין ששולבה בחוזה בין Hess לבין המשיבה, הוא הדין החל על התביעה שהגישה המשיבה. המבקשות הוסיפו וטענו, כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד אלקבץ, וזאת מכיוון שלא נטען בכתב-התביעה כי אלקבץ ידעה על קיומו של חוזה בין Hess לבין המשיבה, כנדרש לצורך הוכחת עוולה של גרם הפרת חוזה.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסילוק על הסף. בהחלטתו קבע, כי אומנם לא פורט בכתב-התביעה יסוד הידיעה על חוזה שהופר, אלא שהמשיבה העלתה בקשה חלופית לתיקון כתב-התביעה, ועל-מנת למנוע את סילוק התביעה יש לאפשר לה לתקן את כתב-התביעה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי הדין החל על התביעה שהוגשה כנגד Hess הוא הדין הגרמני, והגם שאין להחיל את חזקת שוויון הדינים, אף כאן אין מקום לסילוק התביעה על הסף, אלא יש לתקן את הפגם, וזאת על דרך מתן אורכה למשיבה וכן למבקשות להביא הוכחות באשר לתוכנו של הדין הזר. בית-המשפט המחוזי הורה איפוא לצדדים להגיש את ראיותיהם באשר לתוכן הדין הזר בתוך 60 ימים.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה נטען, כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שהורה על מתן אורכה להבאת ראיות על תוכן הדין הזר במקום לאפשר למשיבה אך לתקן את כתב-התביעה שהגישה. המבקשות טענו עוד, כי החלטת בית-המשפט המחוזי מסבכת את הדיון משום שאינה מאפשרת להגדיר את המחלוקות בין הצדדים, והיא אף מקפחת את הגנת המבקשות. עוד נטען, כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שאיפשר למשיבה לתקן את כתב-התביעה שהגישה ולהוסיף טענות בדבר ידיעת אלקבץ על החוזה שבין Hess לבין המשיבה, וזאת אף שהמשיבה לא הגישה בקשה לתיקון כתב-התביעה על-פי סדרי הדין והגם שממילא לא תמכה בקשה כאמור בתצהיר, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות). לבסוף טענו המבקשות, כי בית-המשפט המחוזי התעלם מטענת מניעות שהעלו בגדרי בקשתן לסילוק התביעה על הסף, שלפיה המשיבה, שלא טענה בכתב-התביעה כי פנתה לאלקבץ בדרישה כלשהי להפסיק את הפצת מוצרי Hess בישראל, מושתקת מלהעלות כנגד אלקבץ טענות המבוססות על עוולת גרם הפרת חוזה, וזאת מחמת המצג שיצרה בפני האחרונה.

מנגד, המשיבה התנגדה למתן רשות ערעור, תמכה את יתדותיה בהנמקת בית-המשפט המחוזי, והוסיפה, כי בית-המשפט המחוזי החליט שלא להיזקק לחזקת שוויון הדינים בקביעת תוכן הדין הגרמני, ובכך איזן בין זכויות הצדדים. עוד נטען בהקשר זה, כי חזקה על באי-כוח הצדדים שישכילו להביא ראיות על ההוראות המתאימות של הדין הגרמני.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

בית-המשפט המחוזי החליט, כאמור, כי אין מקום לסילוק התביעה על הסף אך מחמת שלא הועלו בכתב-התביעה שהגישה המשיבה טענות ביחס לתוכן הדין הגרמני, שלגביו נקבע כי הוא הדין החל על הסכסוך החוזי שבין המשיבה לבין

Hess . החלטה זו בדין יסודה, שכן, מדובר בפגם הניתן לתיקון מבלי שיהיה בכך כדי לקפח את המבקשות. ברם, אין לקבל את קביעת בית-המשפט המחוזי כי על שני הצדדים מוטל במקביל להוכיח את תוכן הדין הגרמני.

כידוע, הוראות דין זר בבית-משפט ישראלי הן בגדר עובדות שאותן יש להוכיח בראיות. ראו, למשל, ע"א 36/50 שור נ' ויצמן , פ"ד ח' 612, בע' 615. משכך, ברי כי הדין הזר, ככל שהתובע מבקש להשתית עליו את תביעתו, מהווה חלק מן העובדות הרלוואנטיות שאותן יש להעלות בכתב-התביעה, כנדרש בתקנה 9(5) לתקנות. זאת, על-מנת שכמקובל בהתדיינות אזרחית, העימות בין עובדות אלו לבין העובדות שיועלו בכתב-ההגנה יגבש את המחלוקות שבהן נדרשת הכרעת בית-המשפט.

להקפדה על חשיפת המחלוקות בין הצדדים על דרך הטיעון האדוורסרי יש חשיבות מיוחדת בהקשר להוכחת דין זר. ראשית, מן הטעם שהוראות דין זר הן עובדות שהוכחתן כרוכה בעלויות גבוהות יחסית. הוכחת תוכן הדין הזר, במקרים רבים, נעשית על דרך של העדת מומחים למשפט זר או הגשת חוות-דעת מטעמם. שנית, ההתמודדות עם דין זר, שתכופות אינו מוכּר לבית-המשפט או אף למי מן הצדדים המתדיינים, עשויה להיות מורכבת כשלעצמה, בהצריכה היכרות עם שיטת משפט שונה. ברי איפוא, כי ראוי לצמצם ככל שניתן את הצורך לפרוש בפני בית-המשפט תכנים של הדין הזר.

אשר ליתר טענות המבקשות, הרי שלא מצאתי כי הן מצדיקות את התערבות בית-משפט זה.

הערעור מתקבל איפוא, במובן זה שהוראת בית-המשפט המחוזי לצדדים להגיש הוכחות לגבי תוכן הדין הגרמני מתבטלת. המשיבה תהיה רשאית לתקן בעניין זה את כתב-התביעה שהגישה בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה, שאם-לא-כן יחזור בית-המשפט המחוזי וידון בבקשה לסילוק התביעה על הסף. אם יוגש כתב-תביעה מתוקן, יהיו המבקשות רשאיות להגיש כתב-הגנה מתוקן בתוך 30 ימים ממועד שיומצא להן כתב-התביעה המתוקן. דרך הבאת הראיות ביחס לעניינים השנויים במחלוקת תיקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך כולל של 15,000 ש"ח.