רע"א 3965-24 רע"א 3965-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) מיום 21.3.2024 ומיום 6.5.2024 בת"א 29615-03-23. בהחלטות אלה קבע בית המשפט כי על ב"כ המבקשת למלא אחר התנאים שנקבעו בפסק הדין מיום 12.7.2023 כתנאי למינוי בורר עד ליום 18.4.2024, ודחה את בקשת ב"כ המבקשת להארכת מועד, בהתאמה. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

1.בין הצדדים התקיים הליך בוררות שהסתיים בפסק בורר. ביום 13.3.2023 הגישה המבקשת בקשה למינוי בורר מכריע אשר ידון בערעורה על פסק הבורר. ביום 12.7.2023 ניתן פסק דין הקובע כי ימונה בורר להכרעה בערעור המבקשת, אך זאת בכפוף למספר תנאים (להלן: פסק הדין). בין היתר, נקבע כי על המבקשת להשיב למשיבים סך של 35,400 ש"ח בגין תשלום שכר טרחת הבורר הראשון, ולהפקיד בקופת בית המשפט סכום של 150,000 ש"ח כערובה להבטחת הוצאות הבוררות, וזאת עד ליום 15.8.2023.

להשלמת התמונה יצוין כי המבקשת מצויה בהליכי פירוק; וכי בהחלטתו של בית משפט של פירוק לאשר את הגשת בקשת המבקשת למינוי בורר, נקבע כי ב"כ המבקשת – עו"ד אילן מוריאנו, הוא שיישא בכל הוצאות הערעור בפני הבורר המכריע (ראו: החלטה מיום 5.3.2023 בחדל"ת 40151-02-22). משכך, הרי שהחיובים שנקבעו בפסק הדין כתנאי למינוי הבורר הוטלו למעשה על ב"כ המבקשת.

2.ביום 14.8.2023 נתן בית משפט קמא, לבקשת ב"כ המבקשת, צו ארעי המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין לצורך הגשת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. ביום 6.9.2023 הוגש ערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע (ע"א 6739/23; להלן: הערעור). ביום 23.11.2023 דחה בית משפט זה את הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.ביני לביני, ביום 5.11.2023 גויס ב"כ המבקשת לשירות מילואים בצו 8, אשר על פי הנטען נמשך עד לעת הזו. משכך, לנוכח הוראות תקנה 2 לתקנות סדרי דין בתי המשפט (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 (להלן: התקנות), שעמדו בתוקף באותה עת, האריך בית המשפט את המועד לביצוע ההוראות שנקבעו בפסק הדין עד ל-7 ימים לאחר תום תקופת שירות המילואים של ב"כ המבקשת.

4.ביום 29.2.2024 פקע תוקפן של התקנות. בעקבות זאת, נתן בית משפט קמא ביום 21.3.2023 החלטה המורה לב"כ המבקשת למלא אחר התנאים שנקבעו בפסק הדין עד ליום 18.4.2024. בנמקו את החלטתו, ציין בית המשפט כי חרף פקיעת תוקפן של התקנות, מן הראוי להתחשב בנסיבות המיוחדות הנובעות ממצב המלחמה, ובפרט בהימצאו של ב"כ המבקשת בשירות מילואים. מן העבר השני, הביא בית המשפט בחשבון את התקופה הארוכה שחלפה מאז שניתן פסק הדין, ואת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש ב"כ המבקשת במסגרת הערעור. כן התחשב בית משפט קמא בעובדה שב"כ המבקשת מבצע פעולות משפטיות לרבות הופעה בדיונים, ואף פעל להפקדת הערובה בתיק הערעור; ובכך שחלק מעבודות משרדו של ב"כ המבקשת יכולות להתבצע באמצעות עובדי המשרד או בהתקשרות מרחוק. משכך, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי יש מקום ליתן ארכה נוספת למילוי התנאים בפסק הדין עד ליום 18.4.2024.

5.ביום 18.4.2024 הגיש ב"כ המבקשת בקשה להארכת המועד לקיום התנאים שנקבעו בפסק הדין עד ליום 23.5.2024; ולחלופין לעיכוב ביצוע ארעי לצורך הגשת בקשת רשות ערעור. ביום 6.5.2023 דחה בית משפט קמא את הבקשה. עם זאת, הוא הורה על עיכוב ביצוע ארעי לצורך הגשת בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע.

6.מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בתמצית, טוען ב"כ המבקשת כי בשל היותו בשירות מילואים, לא עלה בידו לסיים את ההליכים הדרושים לקבלת הלוואה מהבנק לצורך הפקדת הערובה שנקבעה בפסק הדין. משכך, לטענתו היה על בית משפט קמא להאריך את המועד להפקדת הערובה שנקבעה בפסק הדין עד לתום שירות המילואים שלו, ולמצער להיענות לבקשתו לקבלת ארכה.

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובות המשיבים. כידוע, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות מובהקות כדוגמת ההחלטה בה עסקינן, וזאת למעט במקרים חריגים (ראו: רע"א 1153/23 פדיה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מ.ד.ר.א בנין והשקעות בע"מ, פסקה 14 (27.2.2023); רע"א 829/23 גולדשטיין נ' לוי, פסקה 6 (13.2.2023). ראו גם: רע"א 5452/21 הלל נ' עו"ד נחמיאס, פסקה 10 (25.8.2021)).

בענייננו, לא הצביע ב"כ המבקשת על כל טעם שיש בו כדי להצדיק התערבות בהחלטות בית משפט קמא. בהחלטותיו הביא בית משפט קמא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים – ובכלל זה את העובדה שתוקף התקנות פג; את העובדה שהמבקש מצוי בשירות מילואים; את התקופה הארוכה שחלפה מאז שניתן פסק הדין; את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בערעור; את העובדה שב"כ המבקשת מבצע פעולות משפטיות שונות ואף הפקיד ערבות בערעור; וכיו"ב. על רקע זה, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי יש לאפשר לב"כ המבקשת ארכה מוגבלת למילוי התנאים שנקבעו בפסק הדין, כך שיושלמו עד ליום 18.4.2024. אינני סבורה כי נפל פגם במסקנה זו, לא כל שכן פגם המצדיק התערבות.

לא למותר לציין גם כי עצם הגשת בקשת רשות הערעור שלפניי מצביע על כך שחרף היותו בשירות מילואים, ב"כ המבקשת מצליח למצוא את הזמן לבצע פעולות משפטיות שונות הקשורות לייצוג המשפטי של המבקשת. מוטב כי חלף ניסיונות חוזרים לקבלת ארכה, ישקיע ב"כ המבקשת את זמנו ואת מרצו במילוי התנאים שנקבעו בפסק הדין.

8.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. חרף האמור, ולפנים משורת הדין – אאפשר לב"כ המבקשת להשלים את התנאים שנקבעו בפסק הדין תוך פרק זמן של 10 ימים ממועד מתן החלטה זו.

משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.