פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3970/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
עבדה יהוסף חיים
נ ג ד
המשיבים:
1. רחל דמרי
2. דמרי ינון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 31.10.2013 בתיק
רתק 049936-02-13
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז- לוד (השופט שפסר) ברת"ק 49936-02-13 מיום 31.10.13, שבגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה (השופט שטרנליכט) בת"ק 14688-11-09 מיום 13.2.13. עניינה של הפרשה תביעה בקשר למכירת מוצרים פגומים כנטען.
ב.
המשיבים הגישו לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה שבה טענו, כי רכשו באמצעות המבקש שולחן וכיסאות ושילמו בעבורם 5,000 ₪. כנטען על ידי המשיבים, היו המוצרים פגומים, וניסיונות המבקש לתקנם לא צלחו. לטענת המבקש מכר מוצרים ללא פגם, והמשיבים נותרו חייבים לו סכום של 2,350 ₪ . ביום 22.10.12 ניתן פסק דין הדוחה את תביעת המשיבים בהעדר התייצבות, אך זה בוטל ביום 13.2.13, משהתקבלה טענתם שלא התייצבו, בגין היותם
בבית החולים. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת המשיבים; בית המשפט סמך ידיו על מסמך מיום 15.5.09 שלפיו התחייב המבקש לתקן את השולחן בתוך חודש ימים, ולא נזכר בו כי המשיבים חייבים לו כסף. נקבע, כי התחייבותו של המבקש לתקן את השולחן לא מולאה על ידיו, והוא לא הוכיח טענותיו כי המשיבים מנעו זאת ממנו. על המבקש הוטל להשיב למשיבים 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה בבית המשפט המחוזי. צוין, כי אין מקום להתערבות בהכרעותיו העובדתיות של בית המשפט הדיוני, וודאי שאין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. כן צוין, כי גם לעיצומם של דברים לא נפל כל פגם בפסק הדין. הוסבר, שעדות המשיבים נתמכת לכאורה במסמך הנזכר החתום על ידי המבקש, שאין בו כל הסתייגות או טענה לגבי סכום שלא שולם.
ג.
בבקשה הנוכחית נטען, כי לא הובאה כל ראיה על ידי המשיבים למצב השולחן, ולא ניתן משקל לעובדה, שהמבקש אינו עוסק בממכר רהיטים, ושמדובר בעסקת אקראי בין שני אנשים פרטיים. עוד נטען, כי חלפה תקופת אחריות בת 12 חודשים, וכי אין למבקש יריבות מול המשיבה 2. לאחר שעיינתי בבקשה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. כנודע, הרשות לערעור בגלגול שלישי ניתנת במשורה, ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מקל וחומר כך כשהמדובר בהליך של תביעות קטנות, שגם הערעור בבית המשפט המחוזי לגביו הוא ברשות (ראו סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984) וניתן במשורה ( ראו לעניין התכלית שביסוד הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות רע"א 6892/13
חיימוביץ' נ' אוריון (2014); רע"א 7437/13
פלונית נ' שמריהו (2014)). מטבע המאטריה, בבית משפט זה יידונו תביעות קטנות במקרים חריגים שבחריגים, וזאת במקרים של עוול או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (2005), פסקה ט(2); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל (2007), פסקה ו'). ככל שהפכתי בבקשה, החלוקה על הכרעות עובדתיות שאין מקום לפתחן מחדש בבית משפט זה, לא מצאתי כי היא מעלה, בנסיבות הספציפיות, סוגיה מן הסוג המצדיק אותו חריג נדיר.
ד.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
ניתנה היום ט"ז באב התשע"ד
(12.08.2014).
ש ו פ ט