רע"א 3997/13 ברכת אבות בתי וורשא ואח' נ. רשם ההקדשות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) בה"פ 15387-10-11 מיום 2.5.2013 בגִדרה נדחתה בקשת המבקשים לתקן את כתב התביעה שהגישו.

עיקרי העובדות

1.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי ביום 9.10.2011 המרצת פתיחה שעניינה בבקשה להתערב בניהולו של הקדש בתי ורשה בירושלים, על דרך של החלפת הנאמנים על ההקדש. המבקשים טוענים כי הנאמנים על ההקדש, אשר משתייכים לחסידות גור, אינם פועלים לטובת ההקדש. לפיכך עתרו להחלפתם ולמינוי נאמנים חלופיים באמצעות קיום בחירות על-פי תנאי שטר ההקדש. בהמשך, ולאחר הגשת התביעה, הוגש דוח ביקורת לרשם ההקדשות, על-ידי חוקר שמונה מטעמו, ובו מספר המלצות בעניין אופן ניהול ההקדש ומינוי הנאמנים (להלן: דוח הביקורת ). בעקבות הגשת הדוח, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון כתב התביעה והוספת סעדים, בהתבסס על דוח הביקורת שהוגש לרשם ההקדשות. בין היתר ביקשו כי בית המשפט יורה על החלפת נאמני ההקדש; על קביעת מנגנון שעל פיו ימונו נאמנים חלופיים, תוך התייחסות לאוכלוסיה שאליה ממוענות מטרות ההקדש; על מינוי נאמן זמני, רואה חשבון אשר יומלץ על-ידי רשם ההקדשות; על תיקון הליקויים בניהול ההקדש, ועוד. המבקשים ציינו כי דוח הביקורת לא היה בידיעתם בעת הגשת ההליך ועל כן בקשתם לתיקון כתב התביעה הוגשה רק בשלב זה. בהחלטה מיום 24.1.2013 קבע בית המשפט המחוזי כי " עקרונית ולאור שלבו של הדיון שטרם הגיע לכלל שמיעה, לא ראיתי טעם למנוע מן המבקשים לתקן את כתב תובענתם. זאת, בין היתר, בשל העובדה שהתיקון מתבסס על דוח החוקר מטעם רשם ההקדשות שטרם הוגש בעת הגשת התובענה ". יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי מקובלת עליו עמדת רשם ההקדשות אשר טען כי ככל שיוגש על-ידי רשם ההקדשות הליך עצמאי לעניין נאמני ההקדש, המתבסס על דוח הביקורת, אין הצדקה להתדיינות כפולה בעניין זה. לפיכך נקבע כי " ככל שיוגש הליך משפטי עצמאי על-ידי רשם ההקדשות, בכל המתייחס לנאמני ההקדש, עד ליום 1.3.2013, תידחה הבקשה לתיקון התובענה... ככל שלא יוגש הליך עצמאי מטעם רשם ההקדשות – יראו את כתב התובענה כמתוקן בדרך של הוספת סעדים ".

2.

ביום 3.3.2013 הודיע רשם ההקדשות לבית המשפט המחוזי כי הגיש הליך נפרד לבית המשפט המחוזי. ההליך שהוגש הוא בקשה לאישור הסכם בין רשם ההקדשות ובין נאמני ההקדש ותוכנו "התחייבות לביצוע תכנית לתיקון ליקויים בהקדש" (להלן: ההסכם ). הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין. המבקשים, אשר סברו כי ההסכם בין רשם ההקדשות ובין נאמני ההקדש אינו עומד בתנאי הנ"ל של הגשת הליך משפטי עצמאי להחלפת הנאמנים, הגישו בקשה מחודשת להורות על תיקון כתב התביעה. בהחלטה מיום 2.5.2013 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם. בהחלטתו קבע בית המשפט כי רשם ההקדשות אשר הגיש הליך עצמאי בעניין נאמני ההקדש מילא אחר

ההחלטה מיום 24.1.2013. ההסכם בין הצדדים קבע כי ימונה להקדש רואה חשבון מלווה, על חשבון ההקדש, לתקופה של שנה. כמו כן הוסכם כי ההקדש יתקן את הליקויים שפורטו בדוח הביקורת, ליקויים אשר טרם תוקנו, ויבחן את הצורך בהחלפת בעלי תפקידים בהקדש או במינוי גורמים מקצועיים חדשים להקדש. הנאמנים הוסיפו והתחייבו בהסכם לתקן את כל הליקויים שפורטו בדוח הביקורת. בעקבות כך, קבע בית המשפט המחוזי כי משננקט הליך על-ידי רשם ההקדשות בכל הנוגע לנאמני ההקדש, בהתבסס על דוח הביקורת, יש להורות על דחיית הבקשה לתיקון התובענה. עוד צויין בהחלטה כי בהסכם הפשרה בין הצדדים, שניתן לו תוקף של פסק דין , נפסקו חלק מן הסעדים שנכללו בבקשת התיקון, ואילו חלקם האחר יבחן במהלך תקופת ההסכם. משכך, אין הצדקה להורות על תיקון כתב התביעה. על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי.

עיקרי בקשת רשות הערעור

3.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט בדחותו את בקשתם לתקן את כתב התביעה על יסוד ההסכם שנחתם בין רשם ההקדשות ונאמני ההקדש. המבקשים טוענים כי ההסכם הוא שערורייתי וכי אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה, שלה היה שותף רשם ההקדשות, כי יש להחליף את הנאמנים על ההקדש לצורך ניהולו התקין. המבקשים מציינים כי ההסכם הוא ניסיון לסרבל, לדחוק את הקץ, ולהימנע ממימוש המלצות דוח הביקורת. רשם ההקדשות לא עמד בהתחייבותו להגיש הליך להחלפת הנאמנים ובכך נמנע מליישם את החלטת בית המשפט מיום 24.1.2013, ואת ההמלצה הראשונה שעמדה ביסוד דוח הביקורת. אישור ההסכם בבית המשפט נעשה במחטף, מבלי ליידע את המבקשים על אודות קיומו, ומבלי שטענות המבקשים ישמעו בטרם חתימתו. על כן יש להתיר למבקשים לטענתם לתקן את כתב התביעה. זאת ועוד: ההסכם מהווה שינוי חזית בעמדת רשם ההקדשות. בדיונים בבית המשפט המחוזי הסכים רשם ההקדשות עם עמדת המבקשים כי יש לפעול להחלפת הנאמנים, ולפתע שינה טעמו וחתם עם נאמני ההקדש על הסכם להמשך פעילותם. התנהלות זו של רשם ההקדשות היא חסרת תום לב ומצדיקה גם היא את קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה. לסיום ציינו המבקשים כי הדיונים בתיק טרם החלו, וכי אין מניעה להתיר את תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, דומני כי דינה להידחות. תיקון כתב תביעה הוא עניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובית משפט לערעורים יתערב באופן הפעלת שיקול דעת זה רק לעיתים נדירות (ראו: 2919/13 בנק דיסקונט לישראל נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים

(28.5.2013)) . סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

(להלן: התקנות ). בסוגיית תיקונם של כתבי טענות נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. אולם, לא תמיד יאפשר בית המשפט את התיקון, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה , פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). בענייננו קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 24.1.2013 כי במידה ורשם ההקדשות ינקוט בהליך עצמאי, בכל הנוגע לנאמני ההקדש, תידחה הבקשה לתיקון כתב התביעה. הרשם אכן פעל בדרך זו. בעקבות כך, מוצדקת הקביעה כי מתייתר הצורך לאשר את תיקון כתב התביעה. אוסיף עוד: ההסכם בין רשם ההקדשות ונאמני ההקדש קיבל תוקף של פסק דין

ובו אושרו חלק מהסעדים המבוקשים על-ידי המבקשים בהליך דנן. כפי שצויין על-ידי בית המשפט המחוזי " חלקם האחר [של הסעדים – נ' ס'] ייבחן במהלך תקופת ההסכם ". ברי כי אין הצדקה לגרום להתדיינות כפולה על אותם סעדים באמצעות מתן היתר לתיקון כתב התביעה. יתירה מזאת, מעיון בתגובת רשם ההקדשות שהוגשה לבית המשפט המחוזי עולה כי ההסכם אינו מהווה שינוי חזית מצד הרשם. לטענתו, ההסכם בינו ובין נאמני ההקדש משקף את שיקול דעתו ועמדתו כי " עשויות להיות חלופות אחרות אשר ישרתו את הצורך בתיקון הליקויים והבטחת התנהלותו התקינה של ההקדש " (סעיף 3 לתגובת רשם ההקדשות בבית המשפט המחוזי). הרשם לא התחייב לפני בית המשפט המחוזי כי יפעל בהכרח להחלפת נאמני ההקדש. עמדת רשם ההקדשות היא כי יש לבחון מינוי נאמנים נוספים או חלופיים להקדש לצורך הבטחת קיום מטרותיו וייצוג הולם לאוכלוסיה אשר אליה ממוענות הטבות מנכסי ההקדש. ההסכם עולה בקנה אחד עם הודעותיו ועם מגמתו להוביל לתיקון הליקויים כפי שצויינו בדוח שהוגש לעיונו. משפעל רשם ההקדשות בהתאם להודעותיו לבית המשפט המחוזי, נכונה הקביעה כי מתייתר הצורך להתיר את תיקון כתב התביעה, ואין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.