פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 4066/23
בבית המשפט העליון
רע"א 4066/23
לפני:
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המבקש:
בסול מחמוד
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד קרן אוגינץ
2. כונס נכסים רשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' זגורי) מימים 12.3.2023 ו-30.4.2023
בפש"ר 738/09
בשם המבקש:
עו"ד טארק אסכנדר
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' זגורי) מן הימים 12.3.2023 ו-30.4.2023 בפש"ר 738/09, בגדריהן נדחתה בקשת המבקש למתן הפטר, וכן בקשתו לעיון חוזר בדחיית בקשתו זו.
1.נגד המבקש מתנהל מזה כ-13 שנים הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת. צו לכינוס נכסי המבקש ניתן ביום 19.2.2010, ועמו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪. ביום 27.9.2011 מונתה המשיבה 1 כנאמנת על נכסי המבקש (להלן: הנאמנת). בהמשך, בהחלטתו מיום 28.3.2018 נתן בית המשפט המחוזי תוקף לתכנית פירעון שגובשה על-ידי הצדדים בהמלצת בית המשפט. תכנית זו הותנתה, בין היתר, בכך שהמבקש ימצה את ההליכים מול רשויות המס ומול המוסד לביטוח לאומי להפחתת חובותיו, כאשר הובהר כי כל הסכמה עם הרשויות כפופה לאישור בית המשפט. עוד הובהר כי ככל שהמבקש לא יפעל כמיטב יכולתו מול רשויות המס לצמצום החובות, ובכלל זה ימציא להן את כל המסמכים הנדרשים, יבוטל ההסדר. במהלך השנים, שב בית המשפט המחוזי והורה למבקש לפעול למיצוי ההליכים להפחתת חובותיו לרשויות המס (ראו למשל החלטות מיום 29.8.2022 ומיום 19.9.2022).
2.ביום 14.12.2022 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הפטר, במסגרתה טען כי עמד בהוראות תכנית הפירעון, לרבות מיצוי ההידברות עם רשויות המס. בהחלטתו מיום 12.3.2023, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, תוך שקבע כי המבקש לא יוכל לקבל הפטר על חובותיו מבלי שיעמוד בתנאים הבאים:
"1..עמידה בפירוט מלא של הנדרש ממנו על ידי הנאמנת באשר לאופן הסדרת החוב מול מס הכנסה (מי משלם, כמות תשלומים וכו' – מאומת בתצהיר). תשומת לב החייב כי ממילא יש צורך באישור בית המשפט להסדר חוב זה מול מס הכנסה וברור כי עמדת הנאמנת במקומה.
2..פירוט לעניין החוב למע"מ שכן מתשובת מע"מ שהחייב צירף עלה כי לא נעשה דבר."
הובהר כי אם המבקש לא יעמוד בתנאים אלה, תוך 30 יום, ייקבע שהמבקש נהג בחוסר תום לב בהליך ולא עמד בתנאי תכנית הפירעון, ולפיכך יורה בית המשפט על ביטולה.
3.בהמשך לאמור, ביום 17.3.2023, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 12.3.2023. בהחלטתו מיום 30.4.2023 דחה בית המשפט המחוזי גם בקשה זו, תוך שהבהיר כי המבקש לא הצביע על טעות שנפלה בהחלטתו או על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר.
4.ביום 29.5.2023 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, בה הוא טוען כי טעה בית המשפט המחוזי בפרשנות שנתן לתכנית הפירעון המוסכמת, עת חייב את המבקש להגיע להסדרים עם רשויות המס מחוץ להליך הפש"ר, ולמעשה לפעול לפירעון החוב. בהמשך לטענתו זו, הוא מבקש לקבוע כי מילא אחר כל תנאי תכנית הפירעון, כלשונה וכרוחה, ולכן יש להעניק לו הפטר מחובותיו.
5.לאחר עיון, דין הבקשה להימחק מבלי לדון בה לגופה, בשל חלוף המועד להגשתה.
תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מורה, כי המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה, הוא 60 ימים מיום המצאתה. ההחלטה שעליה נסובה בקשת רשות הערעור ניתנה כאמור ביום 12.3.2023 והומצאה בסמוך לאחר מכן (וראו: הבקשה לעיון חוזר בחלטה זו שהוגשה ביום 17.3.2023); ואולם בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 29.5.2023, בחלוף המועד שנקבע לכך לפי הדין, וזאת מבלי שהוגשה לבית המשפט כל בקשה להארכת מועד. למותר לציין כי אין בהחלטה הדוחה את בקשתו של המבקש לעיון חוזר, כדי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה המקורית מיום 12.3.2023. הובהר לא אחת, כי אין מקום לאפשר 'מעקף' של המועדים שנקבעו בדין על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לעיון חוזר (ראו בין היתר: רע"א 4069/23 ראביה נ' עיזבון המנוח עיסא מוצטפה עבידי ז"ל, פסקה 5 (30.5.2023); רע"א 6301/22 איפרגן נ' שובל, פסקה 15 (21.11.2022); רע"א 1534/19 רשיד נ' שלום - המנהל המיוחד, פסקה 9 (31.3.2019); רע"א 2804/15 דוידוב נ' בנק מזרחי-טפחות בע"מ, פסקה 9 (3.9.2015)).
למותר לציין כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מן המבקש מלהעלות את השגותיו על החלטת בית המשפט המחוזי, בשלב הערעור על פסק הדין, ככל שיוגש וככל שיידרש.
הבקשה למתן רשות ערעור נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח בסיון התשפ"ג (7.6.2023).
ש ו פ ט ת