רע"א 1534/19 ניזאר רשיד נ. עו"ד לירן שלום - המנהל המיוחד

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ע' כהן ) בפש"ר 6044-02-19 מיום 18.2.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.2.2019.

רקע והחלטות קודמות

2.

המבקש הוא חייב ב-37 תיקי הוצל"פ, וביום 4.2.2019 הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). במסגרת הבקשה טען המבקש כי הוא אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו, וכן כי בכוונתו לפעול על-מנת לשלם לנושיו 30% מסך החובות. המבקש צרף לבקשתו תצהיר, כאמור בסעיף 19א(ב)(1) לפקודה.

3.

בהחלטתו מיום 4.2.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 19א' לפקודה, ומשכך הורה על מינוי נאמנת זמנית לביצוע הליך הסדר הנושים (להלן: ההחלטה הראשונה ). עוד נקבע, כי כתנאי להמשך ההליך, על המבקש להפקיד בחשבון נאמנות סך של 65,000 ש"ח כדמי רצינות, וכן תשלומים חודשיים בסך של 6,000 ש"ח (להלן: התשלומים ).

4.

ביום 6.2.2019 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה (להלן: הבקשה לעיון חוזר ), במסגרתה נטען, בעיקרו של דבר, כי המבקש אינו יכול לעמוד בתשלומים, וזאת, בין היתר, משום שהכנסתו עומדת על 9,000 ש"ח בלבד. בהקשר לכך ציין המבקש כי ביכולתו לגייס סך של 15,000 ש"ח עבור דמי רצינות, וכן לשלם 2,000 ש"ח מדי חודש.

5.

בהחלטתו מיום 10.2.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר, הן בשל הגשתה ללא תצהיר, והן לגופם של דברים. נקבע כי הצעת המבקש אינה עולה בקנה אחד עם גובה חובותיו, וכן כי המבקש לא הוכיח שיש ביכולתו לעמוד בהצעתו (להלן: ההחלטה השנייה ).

6.

ביום 18.2.2019 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי – היא הבקשה מושא בקשת רשות הערעור דנן – לעיון חוזר בהחלטה השנייה. במסגרת הבקשה שב המבקש על טענותיו כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלומים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה הראשונה, וכן ביקש כי בית המשפט יאפשר לו להגיש תצהיר התומך בטענותיו.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.

בהחלטתו מיום 18.2.2019 (להלן: ההחלטה השלישית ) דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בשל אי צירוף תצהיר לבקשה. כן נקבע, לגופו של עניין, כי על-אף שהמבקש הצהיר כי סך חובותיו עומד על 1.3 מיליון ש"ח, לא הובהר כיצד בכוונתו לעמוד בתשלום 30% מהחובות בתוך פרק זמן סביר. בנוסף, נקבע כי הצעת המבקש להפחתת התשלומים אינה סבירה, ומלמדת כי ההליך של הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה אינו מתאים בנסיבות העניין.

הבקשה דנן

8.

המבקש שב על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי חוסמת את דרכו מלפרוע את חובותיו, ולפיכך אינה מתיישבת עם התכלית העומדת בבסיס ההסדר הקבוע בסעיף 19א' לפקודה. בתוך כך, נטען כי קביעת בית המשפט המחוזי בדבר גובה התשלומים שעל המבקש לשלם, כתנאי להמשך ההליך, נעשתה מבלי שנבחנה יכולתו הכלכלית. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס באופן ענייני להצעת המבקש, כאשר דחה אותה מחמת אי-צירוף תצהיר בלבד.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

ראשית, יצוין כי אמנם הבקשה דנן תוקפת את ההחלטה השלישית שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטה הראשונה. ואולם, הלכה למעשה, המבקש תוקף בבקשה הנדונה את ההחלטה הראשונה, שניתנה עוד ביום 4.2.2019, לגביה נמנע המבקש מלערער במועד הקבוע לכך בדין, ומשכך היא הפכה לחלוטה. אין מקום, אפוא, לאפשר את "ריפוי" הפגם של אי הגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה במועד בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מושא הבקשה דנן (ראו: רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6.2.2006); רע"א 5691/18 ודובין נ' כונס נכסים רשמי , פסקה 8 (1.11.2018); רע"א 7113/18 עמותת חסד ואמת "לב אהרון" נ' צור לדון , פסקה 2 (11.11.2018)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.

10.

יתר על כן, הכלל הוא כי לא תתקבל בקשה לעיון חוזר במקרים שבהם הטענות המועלות בבקשה הן ערעוריות באופיין, או כאשר לא חל שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה. כמו כן, נקבע כי רק במקרים נדירים תשנה הערכאה הדיונית את החלטתה בשל כך שהתברר לה כי נתנה החלטה מוטעית, וזאת כאשר התיקון לא יפגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן , פסקה 13 (14.7.2011); רע"א 8210/11 גיל נ' אלקיים , פסקה 6 (22.1.2012); רע"א 4081/15 אופיר ייזום והשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב , פסקה 10 (18.10.2015)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, שכן המבקש לא השכיל להראות כי מתקיימים בעניינו אחד מן התנאים האמורים אשר הצדיקו עיון מחדש בהחלטה הראשונה.

11.

למעלה מן הנדרש, ועל אף האמור לעיל, אתייחס בקצרה לטענות המבקש כנגד שלוש ההחלטות.

12.

אפתח תחילה ואומר כי מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי משעה שהמבקש לא צרף לבקשה תצהיר התומך בטענותיו כי הוא אינו יכול לשלם את חובותיו, כאמור בסעיף 19א(ב)(1) לפקודה, די בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

13.

אציין כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. אכן, התכלית העומדת בבסיס הסדרי נושים לפי סעיף 19א' לפקודה היא לאפשר לחייב להגיע להסדר עם נושיו (ראו: רע"א 5500/16 עבאס נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 19 (17.11.2016)). יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לדחות הצעה להסדר נושים מקום שהיא אינה סבירה או שאינה מועילה לנושיו של החייב (ראו: סעיף 35(ו) לפקודה; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 155 (מהדורה שלישית, 2010)), וכן מקום שלא מצא כי יש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות 30% מהחובות (ראו: סעיף 19א(ג) לפקודה). בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא הוכיח כי יש ביכולתו לשלם 30% מסך החובות בתוך פרק זמן סביר, וזאת, בין היתר, נוכח הצעתו להפחתת תשלומים וטענתו כי לא יוכל לעמוד בתשלומים שנקבעו בהחלטה הראשונה. לא מצאתי להתערב בקביעות עובדתיות מובהקות אלה, אשר לא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור (ראו: רע"א 9136/15 מחול נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה , פסקה 3 (12.4.2016); לוין וגרוניס , בעמוד 167)).

14.

בשולי הדברים ולמען הסר ספק אעיר, כי על-אף ש החלטות הדוחות בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה מסווגות כ"צו בפשיטת רגל", ומשכך יש להשיג עליהן בדרך של ערעור, ולא של רשות ערעור (ראו: סעיף 128(א) לפקודה; רע"א 6304/06 פרץ נ' מצגר (10.1.2007); רע"א 3864/08 לוי נ' בן פורת , פסקה 2 (5.8.2008); רע"א 4790/15 דנינו נ' המנהל המיוחד (19.12.2015); רע"א 1161/18

גבאי נ' המנהל המיוחד , פסקה 2 (19.2.2018)), בענייננו, המבקש השיג על החלטה בבקשה לעיון מחדש, אשר אינה מסווגת כ"צו בפשיטת רגל" אלא כ"החלטה אחרת", ומשכך הערעור עליה טעון רשות (ראו: ע"א 2970/11 בן עמי נ' כהן (26.5.2011) והאסמכתאות שם; רע"א 320/15

דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (14.4.2015)). מכל מקום, נוכח האמור לעיל, ממילא לא מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולדון בבקשה כבכתב ערעור.

15.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.