רע"א 6542-22 רע"א 6542-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא) מיום 31.5.2022 (בה נדחתה בקשת המבקש לדחיית מועד פינוי המכולות כפי שיוגדרו להלן ולמתן הוראות לעניין המכולות עצמן); ומימים 4.7.2022 ו-17.7.2022 (בהן נדחו בקשותיה של המבקשת לעיון חוזר) בתיק פר"ק 38779-09-16.

הרקע לבקשה

1.המבקש 1 (להלן: המבקש) הוא חייב בהליך פשיטת רגל שנפתח כתוצאה מפירוקה של חברת י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ (להלן: החברה), שהוא שימש בה כנושא משרה. המבקשת 2 (להלן: המבקשת) היא גרושתו (המבקש והמבקשת ביחד יכונו להלן: המבקשים). המשיבה 1 (להלן: המפרקת) מונתה כמפרקת של החברה. במסגרת הליך הפירוק, ביקשה המפרקת לחייב את המבקש יחד עם אחרים באופן אישי בחובות החברה. בקשה זו התקבלה ביום 25.6.2016 בהעדר הגנה תוך שניתן נגד המבקש פסק דין במעמד צד אחד, שכן המבקש שהה באותה עת מחוץ לישראל. יצוין כי פסק הדין בוטל לימים ובקשת המפרקת מתבררת בימים אלה לגופה. מכל מקום, בעקבות פסק הדין הנ"ל ניתן צו כינוס לנכסי המבקש והמפרקת מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו.

2.בראשית שנת 2017 ובסמוך לאחר שהמבקש עזב את הארץ, אחסנו המבקשת ואביו של המבקש את תכולת בית המגורים של המבקשים במכולות המצויות בחצרי חברת א.ד.ר חברה לבניין ופיתוח (2003) בע"מ (להלן: חברת א.ד.ר). לאחר שנודע למפרקת על קיומן של המכולות, היא עתרה ביום 3.5.2017 לבית משפט קמא בבקשה למתן הוראות להתיר לה לפרוץ אליהן ולתפוס את החפצים המוחזקים בהן. בית משפט קמא נעתר לבקשה וקבע את התנאים לפתיחת המכולות ובכלל זה: נוכחות אישית של המפרקת ונציג מטעם הכונס הראשי; מסירת הודעה לבני משפחתו של המבקש; פרטים ביחס לאופן פתיחת המכולות; תיעוד הפתיחה בפרוטוקול; ואחסון המיטלטלין שיימצאו במכולות על ידי המפרקת. בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי לא יעשה במיטלטלין שיימצאו במכולות כל שימוש ללא אישור של בית המשפט.

ביום 8.6.2017 עדכנה המפרקת כי המכולות נפתחו ונבדקה תכולתן. בהודעת העדכון צוין כי איש מבני משפחתו של המבקש לא התייצב למעמד פתיחת המכולות, וכי פתיחת המכולות תועדה בפרוטוקול (להלן: הפרוטוקול מיום התפיסה).

3.כשנה לאחר חזרתו לארץ, הגיש המבקש ביום 14.9.2021 לבית משפט קמא בקשה בה הוא ביקש לשחרר את הציוד התפוס המאוחסן במכולות, שכן ערכו של הציוד הוא משמעותי עבורו ועבור המבקשת, אף שערכו הכספי נמוך ולכן שחרורו לא יפגע בקופת הנשייה. בהעדר התנגדות של המפרקת, הורה בית המשפט ביום 26.10.2021 על ביטול צו התפיסה מיום 3.5.2017 ועל שחרור המכולות ותכולתן לידי המבקשים. עוד קבע בית המשפט כי הצדדים יתאמו ביניהם מועד למסירת הציוד (להלן: המסירה), וכי למעמד זה יתייצבו המבקשים, נציג חברת א.ד.ר והמפרקת או נציג מטעמה.

ביום 10.11.2021 הגישה חברת א.ד.ר בקשה לקבלת זכות עיכבון במכולות לאור חוב נטען של המבקש כלפיה בשל אחסנת המכולות בחצריה. בית משפט קמא דחה בקשה זו. הוא קבע כי אין לחברת א.ד.ר זכות עיכבון במכולות, וכי ממילא המכולות מצויות בחזקתה של המפרקת בהתאם לצו התפיסה שניתן ביום 3.5.2017.

4.חרף החלטת בית המשפט מיום 26.10.2021 המורה על מסירת המכולות ותכולתן לידי המבקשים, לא הצליחו הצדדים לתאם ביניהם מועד לביצוע המסירה. הן המבקשים והן המפרקת העלו בפני בית המשפט טענות שונות זה כנגד זה באשר לסיבות בשלהן לא עלה בידם לתאם מועד למסירת תכולת המכולות, ואף הוגשו בקשות שונות לבית המשפט במטרה שיסייע בקביעת מועד לביצוע המסירה.

במסגרת זו, הגיש המבקש (בשמו בלבד) ביום 30.12.2021 בקשה למתן הוראות בקשר עם מסירת המכולה, בה הוא ביקש גם שהמפרקת תעביר לידיו עותק של הפרוטוקול מיום התפיסה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי במועד המסירה שייקבע, תעביר המפרקת לידי המבקש עותק מהפרוטוקול מיום התפיסה.

בהמשך, ומשהצדדים לא הצליחו לתאם מועד מתאים, הגישה המפרקת בקשה למתן הוראות ועתרה כי בית המשפט יורה למבקשים להתייצב ביום 31.5.2022 בחצרי חברת א.ד.ר לצורך ביצוע המסירה. בבקשתה ציינה המפרקת כי על המבקשים להגיע למעמד המסירה עם מנוף, משאית וסבלים לשם פינוי המכולות. עוד היא ביקשה כי כדי למנוע ביטול זמן והוצאות כספיות, יקבע בית המשפט כי ככל שהמבקשים לא יתייצבו במועד ובשעה שנקבעו עם הכלים וכוח האדם המתאים לפינוי החפצים, יוגדרו החפצים במכולה כ"נכס מכביד", וחברת א.ד.ר תהיה רשאית לעשות בהם כרצונה.

5.ביום 22.5.2023 נקבע לבקשת המפרקת כי מועד המסירה יהיה ביום 31.5.2022. כן נקבע כי אם המבקשים לא יתייצבו ביום ובשעה הקבועים, המפרקת תערוך פרוטוקול המפרט את כלל הציוד שבמכולות, תעביר את המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר ואת הפרוטוקול לידי המבקשים ולידי חברת א.ד.ר, ובכך תצא ידי חובתה לעניין מסירת הציוד.

בהמשך, ולאור בקשת הבהרה שהגישה המפרקת, קבע בית המשפט ביום 24.5.2022 כי אם המבקשים לא יתייצבו במועד עם הציוד ההכרחי, לא יהיה על המפרקת לערוך פרוטוקול (וזאת משום שללא מנוף לא ניתן להוריד את המכולה העליונה לקרקע כדי לבחון את הציוד הנמצא בה).

6.ביום 30.5.2022, יום אחד בלבד עובר למועד המסירה שנקבע בהחלטת בית המשפט, הגיש המבקש (שוב, בשמו בלבד) בקשה למתן הוראות. המבקש עתר כי בית המשפט יקבע שהוא והמבקשת זכאים לקבל במועד המסירה גם את המכולות עצמן ולא רק את תכולתן. עוד התבקש כי בית המשפט יורה על דחייה של חמישה ימים לכל הפחות במועד המסירה, כדי לאפשר למבקשים להיערך עם ציוד מתאים לצורך שינוע המכולות.

ביום 31.5.2022 קבע בית המשפט כי מועד הפינוי יעמוד בעינו וכי אין בכוונתו להידרש לשאלה האם המכולות עצמן שייכות למבקשים או לחברת א.ד.ר (להלן: ההחלטה הראשונה מיום 31.5.2022).

7.במועד שנקבע לביצוע, קרי ביום 31.5.2022, התייצבו המבקשים בחצרי חברת א.ד.ר. לטענת המפרקת הם הביאו עמם משאית מנוף פתוחה בלבד. המבקשים לא דאגו למשאית סגורה המאפשרת את הובלת החפצים המצויים במכולות ואף לא לאנשי הובלה. לטענת המפרקת, המבקשים ביקשו לפנות את המכולות בשלמותן בלא לפתוח אותן לשם עריכת פרוטוקול, ולקחת גם את המכולות עצמן, בטענה כי החלטת בית המשפט מאפשרת להם לעשות כן.

משכך פנתה המפרקת לבית המשפט. היא טענה כי מאחר שהמבקשים הגיעו ללא משאית וללא אנשי הובלה, לא ניתן לפתוח את המכולות ולערוך פרוטוקול. המפרקת ביקשה כי בית המשפט יתיר לה להעביר את המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר ובכך לצאת ידי חובתה לעניין החזרת הציוד למבקשים (להלן: הבקשה למסירת המכולה). בהחלטתו קיבל בית המשפט את בקשתה הזו של המפרקת (להלן: ההחלטה השנייה מיום 31.5.2022). בהתאם לכך, העבירה המפרקת את המפתחות לחברת א.ד.ר יחד עם פרוטוקול המתעד את האירועים שקרו ביום המסירה ועם הפרוטוקול מיום התפיסה הכולל רשימה של הציוד שאוחסן במכולות בשנת 2017 (להלן: רשימת הציוד). רשימה זו הועברה ביום 1.6.2022 גם לבא-כוחם של המבקשים.

8.ביום 4.7.2022 הגישה המבקשת (בשם עצמה, מבלי לצרף את המבקש) בקשה לעיון חוזר בהחלטה השנייה מיום 31.5.2022. המבקשת טענה בה כי היא והמבקש הגיעו למקום במועד המסירה שנקבע עם כוח האדם ועם הציוד המתאים (משאית עם מנוף ופועל שיסייע בהובלת החפצים מהמכולה). חרף זאת סירבה המפרקת לאפשר להם להיכנס לחצרי חברת א.ד.ר ולהוריד את המכולה העליונה לקרקע לשם פריקתה, תוך שהיא פעלה "מאחורי גבם" והגישה לבית המשפט את הבקשה למסירת המכולה.

לטענת המבקשת, המפרקת עשתה כן כדי לגלגל לפתחה של חברת א.ד.ר את אחריותה לכך שנגנב מהמכולה ציוד השייך למבקשים. זה היה גם הטעם לסירוב המפרקת להעביר לידי המבקשים את הפרוטוקול מיום התפיסה. המבקשת הוסיפה כי רשימת הציוד שנמסרה על ידי המפרקת לבית המשפט, נערכה ביום המסירה ולא במועד תפיסת המכולה. משכך נעדרים ממנה חפצים שאוחסנו לטענתה במכולה במועד התפיסה אך בהמשך נגנבו ממנה. המבקשת ביקשה כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו להתיר למפרקת להעביר את המפתחות לידי חברת א.ד.ר, וכי הוא יזמן את הצלם שנכח בשטח במועד המסירה כדי שהוא יתאר את שאירע שם. לבסוף היא ביקשה כי בית המשפט יורה למפרקת להעביר לידיה ולידי המבקש את הפרוטוקול מיום התפיסה ואת סרטי הצילום שצילם הצלם ביום המסירה.

בית משפט קמא דחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 4.7.2022. הוא קבע כי מסירת המכולה היא מעשה עשוי, ואין טעם המצדיק את קבלת הבקשה להזמנת הצלם לבית המשפט. כן נקבע כי אין להיעתר לבקשה למסירת סרטי הצילום מיום המסירה כמו גם לבקשה למסירת הפרוטוקול מיום התפיסה, וזאת מאחר שהמפרקת העבירה את הפרוטוקול לידי המבקשים ביום 1.6.2022.

9.ביום 17.7.2022 הגישה המבקשת (שוב, בשמה בלבד) בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 4.7.2022. המבקשת טענה בה כי המפרקת סילפה את האירועים שאירעו ביום המסירה כדי לסייע לחברת א.ד.ר לקבל חזקה על המכולות ותכולתן, וכן על מנת להתנער מהאחריות לחפצים שנגנבו מהמכולה. בית משפט קמא דחה גם את הבקשה הזו. הוא קבע כי אין עילה לעיון חוזר בהחלטה, משלא התגלתה כל עובדה חדשה שלא הייתה ידועה למבקשים בעת הגשת הבקשה הראשונה ומשלא חל כל שינוי נסיבות מהותי. בנוסף קבע בית המשפט כי מסירת המכולות לידי חברת א.ד.ר כבר בוצעה, ועל כן, ככל שיש למבקשת טענות לעניין המכולה, עליה לפתוח בהליך נפרד אל מול חברת א.ד.ר.

על שתי החלטות אלה, וכן על החלטת בית המשפט בדבר הותרת מועד המסירה על כנו, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. יצויין כי בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי המבקש בלבד, ובהמשך ביקשה המבקשת להצטרף כצד לבקשה.

טענות המבקשים

10.בבקשת רשות הערעור עותרים המבקשים לביטול ההחלטה הראשונה מיום 31.5.2022 וההחלטות מימים 4.7.2022 ו-17.7.2022. הם מבקשים כי בית המשפט יורה למפרקת למסור לידיהם את הפרוטוקול מיום התפיסה, את סרט הצילום שצולם במעמד המסירה ואת המכולות על תכולתן; או לחילופין את תכולת המכולות בלבד.

11.המבקשים חזרו על גרסתם לפיה הם התייצבו ביום המסירה עם ציוד וכוח אדם מתאימים, וזאת בניגוד לטענת המפרקת בבקשה למסירת המכולה. לטענתם, משהם הבינו כי לא יוכלו לקחת הן את המכולות עצמן והן את תכולתן אלא את התכולה בלבד, הם ביקשו מהמפרקת שתאפשר למשאית המנוף להוריד את המכולה העליונה לקרקע על מנת שניתן יהיה לפרוק את תכולתה. במקביל הם הזמינו משאית שתגיע לאסוף את החפצים. למרות זאת החליטה המפרקת, מבלי לעדכנם, להגיש את הבקשה למסירת המכולה לבית המשפט.

המבקשים מצביעים על סתירות בפרוטוקול שערכה המפרקת במעמד המסירה, בפרט בקשר לעובדה שבראשית הפרוטוקול נכתב כי המבקשים התייצבו ללא משאיות, ללא מנוף וללא אנשי הובלה; בעוד שבסעיף 5 נכתב כי בשעה 11:00 הגיעה למקום משאית עם מנוף. עוד הם טוענים כי רשימת הציוד שצורפה לפרוטוקול נערכה במעמד המסירה, חרף העובדה שלא התאפשר להם להוריד את המכולה העליונה לקרקע. לכן לא ברור כיצד ניתן היה לפתוח אותה ולבחון את תכולתה.

12.המבקשים טוענים כי המפרקת פעלה בחוסר תום לב תוך ניצול מעמדה כשמסרה לבית המשפט מידע כוזב על מנת למנוע את מסירת המכולות (ותכולתן) למבקשים, ותחת זאת לקדם את העברתן לידי חברת א.ד.ר. לטענת המבקשים, המפרקת מונעת משיקולים זרים. היא מבקשת לעקוף את החלטות בית משפט קמא במטרה לקדם את האינטרסים של חברת א.ד.ר.

המבקשים מוסיפים כי בית משפט קמא שגה כאשר קיבל את בקשת המפרקת למסירת המכולה וכאשר דחה את בקשותיה של המבקשת לעיון חוזר. לטענתם, בעשותו כן מנע מהם בית משפט קמא את יומם בבית המשפט, וזאת מבלי לקיים דיון והליך ראייתי. אין ממש בטענות המפרקת לעניין העדר שיתוף הפעולה שלהם עם הניסיונות לתאם מועד למסירה וטענות אלה לא נבחנו על ידי בית משפט קמא. לטענתם, קביעת קביעות עובדתיות כה משמעותיות מבלי לנהל הליך ראייתי עולה כדי עיוות דין של ממש.

13.עוד טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא כאשר איפשר למפרקת להתחמק ממסירת הפרוטוקול מיום התפיסה. לטענתם, פרוטוקול זה היה אמור להימסר להם כבר במועד התפיסה בשנת 2017. משהדבר לא הסתייע, היה על המפרקת להעביר את הפרוטוקול לידיהם לאחר שהונחתה לעשות כן על ידי בית המשפט. לטענתם, עד למועד הגשת הבקשה דנן, לא נמסר להם הפרוטוקול מיום התפיסה באופן המנוגד לחובות הבסיסיות של בעל תפקיד.

לבסוף טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה את בקשתם להורות למפרקת להעביר להם את סרט הצילום שצולם במועד המסירה. זאת לאור החובה החלה על בעל תפקיד להתנהל באופן שקוף והוגן אל מול האזרח.

טענות המשיבים

14.המפרקת טוענת כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור הן מטעמים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים.

במישור הפרוצדוראלי, המפרקת טענה קודם כל כי בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה מיום 31.5.2022 לעניין הותרת מועד המסירה על כנו הוגשה באיחור. עוד נטען כי חברת א.ד.ר מחזיקה היום במכולות, וככזו היא בעלת דין נדרשת בבקשת רשות הערעור – משהיא לא צורפה אליה, דין הבקשה להידחות.

15.במישור המהותי טוענת המפרקת כי הסעדים המבוקשים בבקשת רשות הערעור הם סעדים תיאורטיים. באשר להחלטה השנייה מיום 31.5.2022 לעניין מסירת המכולה – המדובר בהחלטה חלוטה שהמפרקת כבר הוציאה אותה לפועל, והמסירה היא לכן מעשה עשוי. בהקשר זה מציינת המפרקת כי המבקשים ממילא לא ביקשו לערער על החלטה זאת במסגרת בקשתם דנן (אלא רק על ההחלטה הראשונה מיום 31.5.2022). משכך, הם מנועים מלהלין על החלטה זו של בית משפט קמא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט קמא בבקשות לעיון חוזר, והם יכולים רק לעתור לכך שבית משפט זה יבחן האם בית משפט קמא שגה בהחלטתו לדחות את הבקשות לעיון חוזר.

16.לגישת המפרקת, החלטות בית משפט קמא הן מנומקות ועולות בקנה אחד עם הוראות הדין, והמבקשים לא הצביעו על כל עילה המצדיקה עיון חוזר, ובכלל זה על שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי ההחלטה המקורית.

לגופם של דברים, המפרקת טוענת כי בקשת רשות הערעור מבוססת על טענות עובדתיות שאינן אמת. בהתייחס לטענת המבקשים הנוגעת למסירת פרוטוקול התפיסה, נטען כי פרוטוקול זה הוא למעשה רשימת המיטלטלין שנתפסו במכולות, והוא הומצא לבא-כוח המבקשים ביום 1.6.2022, ומכאן שטענת המבקשים לעניין זה אינה ברורה. באשר לבקשת המבקשים הנוגעת לסרט הצילום, נטען כי המבקשים לא הצביעו על נימוק משפטי ענייני המצדיק את קבלתה.

17.המשיב 2 –כונס הנכסים הרשמי, הצטרף לעמדת המפרקת לפיה יש לדחות את הבקשה. לטענתו, בקשת רשות הערעור מופנית כנגד מעשה עשוי מובהק והיא עוסקת לכן בעניין תיאורטי גרידא שאין לו כל משמעות מעשית. זאת, משום שהמכולות כבר אינן בחזקת המפרקת והן נמסרו לחברת א.ד.ר (אשר כלל לא צורפה כמשיבה לבקשה דנן) כמצוות בית משפט קמא. באשר למסירת הפרוטוקול מיום התפיסה מצטרף המשיב 2 לעמדת המפרקת, וטוען כי פרוטוקול זה נמסר זה מכבר לידי בא-כוח המבקשים.

18.ביום 11.12.2022 הגישה המבקשת תשובה לתגובת המפרקת. לטענתה, מתגובת המפרקת מיום 26.10.2021 בהליך דלמטה, עולה כי כבר באותו המועד לא היו המפתחות למכולות בידיה כי אם בידי חברת א.ד.ר. לטענתה, נובע מכך כי המפרקת הפרה את צו בית המשפט מיום 3.5.2017 בו נקבע כי המיטלטלין שבמכולות יאוחסנו על ידיה באופן ראוי וכי לא ייעשה בהם כל שימוש אלא באישור מראש של בית המשפט. עוד נטען כי לא ברור כיצד העבירה המפרקת ביום 31.5.2022 את המפתחות למכולות לחברת א.ד.ר, אם אלה לא היו בידיה מלכתחילה.

לעניין הפרוטוקול מיום התפיסה הוסיפה המבקשת כי כל שהעבירה המפרקת לבא-כוח המבקשים היא רשימת הציוד שנמצא במכולות ביום התפיסה. זאת למרות שהיה עליה להעביר פרוטוקול מסודר ובו תיעוד של הנוכחים במעמד התפיסה וסדר הפעולות וההתרחשויות, כפי שהורה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 3.5.2017. לשיטתה, המכולות ריקות והמפרקת מנסה לכסות על מחדליה, ובפרט על כך שהיא לא שמרה כראוי על המכולות ועל תכולתן. לטענת המבקשת, התנהלות המפרקת מעלה חשש כי היא העבירה את המכולות לידי חברת א.ד.ר לפני שנים רבות ללא אישור בית המשפט.

דיון והכרעה

19.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות המשיבים לה, מצאתי כי יש לדחותה.

בקשת רשות הערעור הוגשה כאמור ביחס לשלוש החלטות של בית משפט קמא: הראשונה – החלטה מיום 31.5.2022 בה נדחתה בקשת המבקש לדחיית מועד המסירה ובית המשפט הורה על הותרת מועד המסירה על כנו (קרי, ביום 31.5.2022); השנייה – החלטה מיום 4.7.2022 בה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטתו מיום 31.5.2022 בה הוא הורה למפרקת להעביר את המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר; והשלישית – החלטה מיום 17.7.2022 בה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטתו בבקשתה לעיון חוזר מיום 4.7.2022. נבחן החלטות אלה כסדרן.

20.ההחלטה מיום 31.5.2022 –בקשת רשות הערעור על החלטה זו הוגשה לאחר שחלף המועד הקבוע בדין במסגרתו ניתן לערער על ההחלטה (ראו תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי)). כפי שטענה המפרקת, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 31.5.2022 חל ביום 15.9.2022 (וזאת בשים לב לפגרת הקיץ), ואילו בקשת רשות הערעור דנן הוגשה ביום 29.9.2022, מבלי שהוגשה לבית משפט זה כל בקשה להארכת מועד ומבלי שצורף לבקשה כל נימוק המצדיק את האיחור. מטעם זה בלבד ניתן למחוק את בקשת רשות הערעור ככל שהדבר נוגע להחלטה בדבר הותרת מועד המסירה על כנו (ראו תקנה 147(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי).

מכל מקום, ככל שבקשת רשות הערעור מופנית כנגד מועד המסירה, הרי שאין לה תוחלת. ההחלטה מיום 31.5.2022 קבעה מועד לביצוע המסירה. בקשת רשות הערעור הוגשה כחמישה חודשים לאחר חלוף אותו מועד, ולאחר שהמסירה הושלמה. היום לא ניתן עוד כמובן "להחזיר את הגלגל לאחור" ולהורות על ביטול החלטת בית משפט קמא כאשר המועד שנקבע בהחלטה כבר חלף, והפעולה שנקבעה בה כבר בוצעה.

21.ההחלטה מיום 4.7.2022 – בהחלטה זו דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה השנייה מיום 31.5.202, בה הוא הורה למפרקת להעביר את המפתחות למכולות ביחד עם הפרוטוקול מיום המסירה לידי חברת א.ד.ר. כאמור, בקשת רשות הערעור אינה מופנית כנגד ההחלטה המקורית מיום 31.5.2022, אלא כנגד החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. עם זאת, הלכה למעשה, תוקפים המבקשים בבקשה דנן את ההחלטה מיום 31.5.2022, בה הורה בית המשפט למפרקת להעביר את המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר. המועד להגשת בקשת רשות ערעור כנגד החלטה זו חלף, כאמור לעיל, ביום 15.9.2022 (וראו שוב את תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי), ואין מקום לאפשר למבקשים "לעקוף" את המועדים שנקבעו בדין בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר (ראו רע"א 6301/22 איפרגן נ' עו"ד רן שובל (21.11.2022); רע"א 1534/19 רשיד נ' עו"ד לירן שלום – המנהל המיוחד (31.3.2019); רע"א 7618/19 Weight Watchers International, Inc נ' שומרי משקל בע"מ (24.12.2019)).

22.גם לגופו של עניין אינני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה לרשות ערעור. כידוע, בקשה לעיון חוזר תתקבל אך במקרים בהם חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, או במקרים נדירים בהם מתברר לבית המשפט כי החלטה שקיבל הייתה מוטעית (תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וראו מיני רבים: רע"א 1179/22 אוריון נ' גולדפינגר פסקה 11 (3.3.2022); רע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד אשכנזי, כונס הנכסים, פסקה 4 (5.11.2009); רע"א 7025/17 אחים המאם הובלות ומסחר בע"מ נ' מחזור פלדה בע"מ, פסקה 9 (25.3.2018); רע"א 9230/20 עמותת מעלות התורה נ' רייכמאן, פסקה 9 (4.1.2021)). בענייננו, המבקשת לא העלתה בבקשתה לעיון חוזר כל נימוק שיש בו כדי להצדיק עיון חוזר, ובכלל זה לא הצביעה על כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בהחלטה. למעשה, גם בבקשה שלפנינו לא הצביעה המבקשת על טעם כזה.

יתרה מכך, במסגרת ההחלטה השנייה מיום 31.5.2022, העומדת במרכז הבקשה לעיון חוזר, הורה בית משפט קמא על מסירת המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר. המפרקת אכן העבירה את המפתחות לידי חברת א.ד.ר מיד עם קבלת החלטת בית משפט קמא. הבקשה לעיון חוזר הוגשה למעלה מחודש ימים לאחר שהועברו המפתחות, כשההחזקה במכולות כבר לא הייתה בידי המפרקת. על כן, גם ביחס להחלטה זו אין אפשרות "להחזיר את הגלגל לאחור" ולא ניתן כעת להורות למפרקת להעביר את החזקה במכולות לידי המבקשים כפי שהם מבקשים, שכן החזקה במכולות אינה עוד בידיה.

במצב דברים כזה, מדובר אפוא בבקשת רשות ערעור תיאורטית, אשר אין נפקות ממשית לקבלתה (ראו רע"א 718/07 ביטון נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ (6.10.2003) (להלן: עניין ביטון)). למותר לציין, כי העובדה שחברת א.ד.ר המחזיקה נכון להיום במכולות ובתכולתן לא צורפה כצד להליך זה, מעידה כשלעצמה על כך שהסעד המבוקש אינו ניתן ליישום, ומשכך מדובר בבקשה תיאורטית (עניין ביטון).

23.ההחלטה מיום 17.7.2022 – כזכור, בהחלטה זו נדחתה הבקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 4.7.2022 (שדחתה את הבקשה הראשונה לעיון חוזר). הדברים שנקבעו ביחס להחלטה מיום 4.7.2022 יפים אף ביחס להחלטה זו. כך, במקום להגיש בקשות חוזרות לעיון מחדש בהחלטה מיום 31.5.2022, היה על המבקשים להגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא שהורתה על מסירת המפתחות למכולות לידי חברת א.ד.ר, ובמקביל להגיש כנגדה בקשת רשות ערעור במועד (רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' רו"ח גבי טרבלסי, הנאמן על חברת דן רולידר, פ"ד נז(5) 481, 489 (2003)). משלא עשו כן, הרי שמדובר במעשה עשוי שלא ניתן כעת לערער לגביו במסגרת זו על-ידי הגשת בקשת רשות ערעור בהליך שחברת א.ד.ר (שהיא המחזיקה היום במפתחות) אינה צד לו.

24.לפני סיום אציין כי המבקשים חווים לשיטתם עוגמת נפש, שעה שחפציהם האישיים מאוחסנים במכולות בלא שהם יכולים לגשת אליהם. טענות המבקשים בהקשר זה לא נעלמו מעיני, כאשר הן המפרקת והן בית משפט קמא היו ערים לערך הסנטימנטלי של החפצים כמו גם לחשיבותם המעשית עבורם. בשל כל אלה הורה בית המשפט, מבלי שהמפרקת התנגדה לכך, להשיב את החפצים שנתפסו לידי המבקשים. כפי שהובהר בהחלטת בית משפט קמא מיום 17.7.2022, הרי שבשלב זה פתוחה הדרך בפני המבקשים לנקוט בהליך אל מול חברת א.ד.ר, המחזיקה במכולות ובתכולתן כיום, כאשר אינני מחווה כמובן כל דעה ביחס לתוצאותיו של הליך כזה אם יינקט.

25.סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשים יישאו בהוצאות המפרקת בסך של 5,000 ₪, ובהוצאותיו של המשיב 2 בסך של 2,000 ₪.