רע"א 4149/08 טכנו טסט טכנולוגיה מתקדמת לרכב(1990)בע"מ נ. אולג גרינברג

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.3.2008 בע"א 4210/07 (סגן הנשיא, כבוד השופט י' גריל וכבוד השופטים ע' גרשון ו י' וילנר ), שניתן במסגרת ערעור וערעורים שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 15.1.2007 בת.א. 19721/05 (כבוד השופט י' פרידמן ).

הרקע העובדתי

1.

המשיב 1, אולג גרינברג (להלן - הקונה ) פנה אל המשיבה 2, ספיד קאר (1996) בע"מ (להלן - ספיד קאר ), חברה שעיסוקה במכירת רכבים חדשים ומשומשים, לצורך רכישת רכב משומש מסוג סוזוקי סוויפט (להלן - הרכב ). עובר לרכישת הרכב, פנה הקונה אל המבקשת, טכנו טסט טכנולוגיה מתקדמת לרכב (1990) בע"מ (להלן - המבקשת ), מכון בדיקה מורשה, לשם בדיקת הרכב. המבקשת בדקה את הרכב ומסרה לקונה טופס סיכום אחיד עם ממצאי הבדיקה. לאחר הבדיקה חזר הרכב לחזקתה של ספיד קאר. ביום הבדיקה נערך זכרון דברים לעניין מכירת הרכב בין ספיד קאר לבין הקונה ולאחר כשבוע, עם ביצוע התשלום המלא, קיבל הקונה את הרכב לחזקתו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, במהלך עריכת הבדיקה השנתית (טסט) לרכב, התברר כי קיים חוסר התאמה בין מספר המנוע שצויין ברישיון הרכב לבין מספר המנוע שברכב וכתוצאה מכך, הושבת הרכב. בטופס ממצאי הבדיקה של המבקשת לא צויין חוסר ההתאמה הנ"ל.

משכך, הגיש הקונה נגד המבקשת ונגד ספיד קאר תביעה כספית בבית משפט השלום בחיפה וביקש לפצותו בגין נזקיו.

פסק דינו של בית משפט השלום

2.

בית משפט השלום קבע כי ספיד קאר לא הייתה מודעת לעובדה שהמנוע שברכב אינו המנוע המקורי וכי הוחלף על ידי מי מבעליו הקודמים. בנוסף קבע בית משפט השלום כי החוזה בין הקונה לבין ספיד קאר נכרת בתום לב על בסיס טעות הדדית והנחה שגויה כי קיימת התאמה בין מספר המנוע המצויין ברישיון הרכב לבין המספר המוטבע על המנוע. עוד קבע בית משפט השלום כי ספיד קאר לא הייתה חייבת לבדוק את הרכב.

3.

אף שלא היתה ראייה ישירה לכך, הגיע בית משפט השלום למסקנה כי המנוע שהיה מותקן ברכב בעת שנבדק על ידי המבקשת הינו אותו מנוע שהיה מותקן ברכב בשעת הטסט, כחודשיים וחצי לאחר מכן. מסקנה זו התבססה על הדמיון בין ממצאי הבדיקה שערכה המבקשת לבין ממצאי הבדיקה שערך מכון אחר לאחר שהתגלתה אי ההתאמה. בהמשך, קבע בית משפט השלום כי המבקשת לא יידעה את הקונה בדבר אי ההתאמה למרות שהיה עליה לעשות כן.

4.

בית משפט השלום דחה את תביעת הקונה לבטל את עסקת המכר בינו לבין ספיד קאר ולהורות על השבה הדדית, הואיל וסבר כי בנסיבות המקרה הדבר יוביל לתוצאה לא צודקת, שכן בכך ייגרמו לספיד קאר נזקים כספיים בשל מחדלה של המבקשת. משכך, פסק בית משפט השלום כי על המבקשת לשפות את הקונה בסכום השווה לנזק הריאלי שנגרם לו עקב אי גילוי חוסר ההתאמה. עוד נקבע, כי הקונה לא פעל על מנת להקטין את נזקו, למרות שיכול היה לעשות כן בפעולה פשוטה של החלפת המנוע במנוע משומש אחר ורישומו במשרד הרישוי. לבסוף חייב בית משפט השלום את המבקשת לשלם לקונה סכום של 14,600 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.11.05 ועד ליום פסק הדין ואילו את התביעה נגד ספיד קאר דחה משמצא כי מלוא האחריות מוטלת על המבקשת.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

6.

הן המבקשת והן הקונה ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום.

7.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הקונה וקבע כי בית משפט השלום שקל באופן נכון את תוצאות ביטול העסקה ומשמעויותיהן האופרטיביות בנוגע לצדדים. כמן כן, דחה בית המשפט המחוזי את מרבית ערעורה של המבקשת הואיל ועיקר טענותיה בערעור התרכזו בהשגה על הממצאים העובדתיים של בית משפט השלום.

יחד עם זאת קבע בית המשפט המחוזי, בהסתמך על סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן ), כי בעל דין המוכר סחורה שאינה תואמת את הרישיון המצורף אליה אינו יכול לפטור עצמו מאחריות בטענה כי אין לו הכלים לבדוק את ההתאמה. לפיכך קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את ערעורה של המבקשת וקבע כי היא וספיד קאר נושאות באחריות, ביחד ולחוד, בחבות כלפי הקונה. בהתחשב במידת האשם של כל אחת, נקבע כי ספיד קאר תשא בשיעור של 35% מסכום הפיצוי שנפסק לטובת הקונה והמבקשת תשא בשיעור של 65% מסכום זה.

מכאן בקשת רשות הערעור.

טענות המבקשת

8.

לטענת המבקשת, עסקינן בעניין עקרוני שהשפעתו נרחבת הרבה יותר מן הסכסוך הישיר שבין הצדדים המעורבים. לטענתה, בית המשפט המחוזי לא דן בחלוקת האחריות בין ספיד קאר לבינה, למרות שקבע כי חלוקה כאמור קיימת, כאשר בניגוד לקביעותיו המשפטיות, הוטל החלק הארי של האחריות עליה וזאת מבלי שהתקיים כל דיון בסוגיה זו. על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, חלוקת האחריות בין ספיד קאר לבין המבקשת הייתה כזו שהמבקשת אחראית לדווח לקונה על מצבו המכאני של הרכב בעוד ספיד קאר אחראית על מצבו החוקי של הרכב, קרי, על ההתאמה בין הנתונים הרשומים ברישיון הרכב לבין המצב הנתון בפועל. בחלוקה זו, טוענת המבקשת כי אחריותה של ספיד קאר למצבו החוקי של הרכב מנתקת באופן מוחלט כל קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק שנגרם לקונה.

9.

עוד טוענת המבקשת כי על מנת שיוטל עליה חיוב כלשהו יש צורך לבדוק באופן פוזיטיבי כי החלפת המנוע בוצעה בטרם נערכה הבדיקה על ידה. לטענתה, הקונה לא הרים את הנטל להוכיח זאת ואף בית משפט השלום ציין כי לא עמדה בפניו כל ראיה ישירה לכך שהמנוע הוחלף לפני הבדיקה.

10.

לטענת המבקשת, מסקנתו של בית משפט השלום לפיה המנוע המוחלף הינו זה שהיה מותקן ברכב כבר בעת ביצוע הבדיקה על ידה אינה מבוססת על ממצא עובדתי ישיר, אלא היא הוסקה, לטענתה, מפני שבית משפט השלום היה מעוניין לפסוק לקונה פיצוי כספי כלשהו. בנוסף, טוענת המבקשת כי בית משפט השלום הטיל עליה אחריות מוגברת, תלוית תוצאה, כאשר לטענתה, המחדל היה צריך להיבחן לפי סבירות ההתנהגות והבדיקה.

11.

עוד טוענת המבקשת כי אין ללמוד מקווי הדמיון בין ממצאי הבדיקות (זו שבוצעה על ידה וזו שבוצעה על ידי מכון אחר לאחר שהתגלה חוסר ההתאמה) כי מדובר באותו מנוע. לשיטתה, ברור שבמנועים מאותה סדרת ייצור תתגלנה תקלות דומות ולמרות שמדובר במנועים כמעט זהים, נמצאו בהם הבדלים ממשיים אשר מעידים כי מדובר על שני מנועים שונים.

12.

לבסוף טוענת המבקשת כי קיים הבדל יסודי בין מצב של טעות בכדאיות העסקה, מקרה בו אין מקום להורות על ביטול והשבה, לבין מצב בו לוקה הממכר בחוסר חוקיות, מידע אשר היה ידוע או אמור היה להיות ידוע למוכרת, ספיד קאר. על כן, טוענת המבקשת כי התוצאה הצודקת במקרה שלפניי הינה ביטול חוזה המכר והשבה הדדית, דבר אשר ייתר את חובה של המבקשת לקונה.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי דינן של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך לקבל את תגובת המשיבה.

14.

ככלל, ממעט בית משפט לתת רשות ערעור "בגלגול שלישי". רשות כאמור תינתן במקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת הפרטית שביניהם [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 11140/07 שבת נ' עזבון טובה בלומנפלד (לא פורסם, 13.7.2008); רע"א 3910/08 מועצה מקומית כפר קרע נ' מגן דוד אדום בישראל (לא פורסם, 25.8.2008)].

על אף ניסיונה של המבקשת לטעון כי העניין בבקשה זו חורג מזה של הצדדים הישירים למחלוקת, איני סבור כי הבקשה אכן מעלה שאלה בעלת חשיבות כזו המצדיקה דיון בגלגול שלישי. הכרעותיהן של הערכאות הקודמות התבססו בעיקר על הממצא העובדתי של בית משפט השלום לפיו המנוע שהיה מותקן ברכב בעת הבדיקה שבוצעה על ידי המבקשת הינו אותו מנוע שהיה מותקן ברכב בעת ביצוע הבדיקה השנתית, עת התגלה חוסר ההתאמה האמור. עוד התבססה ההכרעה של הערכאות הקודמות על יישום הוראות חוק הגנת הצרכן ועל יישום הוראותיה הברורות של "הוראת נוהל 1/2001 - בדיקות רכב לקניה ומכירה" (להלן - הוראת הנוהל ) על עובדות המקרה הקונקרטי. בנסיבות אלה, איני סבור כי יש מקום להתיר דיון בערכאת ערעור שנייה.

גם לגופו של עניין, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

15.

משקבע בית משפט השלום - לאחר בחינת מכלול הראיות שהוצגו בפניו - כי המנוע שהיה ברכב עת נבדק על ידי המבקשת

הינו אותו המנוע שהיה ברכב בעת ביצוע הטסט, ומשלא הצביעה המבקשת על טעות בולטת בקביעה זו, אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. [ראו למשל: ע"א 9070/04 חסן נ' חסן (לא פורסם, 11.3.2007), פסקה 7 לפסק דינה של כבוד השופטת א' חיות; ע"א 9974/05 הפטריארכיה הסיריאנית אורתודוכסית נ' הוד קדושתו הפטריארך הארמני של ירושלים ויורשיו (לא פורסם, 28.5.2008), פסקה 22 לפסק דינו של כבוד השופט ס' ג'ובראן; ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' טחנת קמח שלום בע"מ , פ"ד נ(4) 536, 545 (1997)].

קביעתו זו של בית משפט השלום התבססה על דמיון רב שהיה קיים בין ממצאי בדיקת המנוע שנרשמו אצל המבקשת לאחר הבדיקה ביום 26.4.2005 לבין ממצאי בדיקה שנתית נוספת שערך הקונה במכון בדיקה אחר ביום 26.8.2005. בעלי המקצוע שהעידו בפני בית משפט השלום - השמאי הלב"ץ מטעם הקונה, השמאי בן שמול מטעם ספיד קאר והבוחן עופר פראג' - היו תמימי דעים כי הדמיון בין הבדיקות רב מכדי להיות מקרי. המבקשת הגישה מטעמה את תצהירו של הבוחן כבירי, מי שבחן את הרכב ביום 26.4.2005 והוא נחקר בחקירה נגדית, אולם עדותו לא חיזקה את גרסת המבקשת. משכך, הסיק בית משפט השלום כי אכן היה מדובר באותו מנוע, קביעה שכאמור, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בה.

16.

זאת ועוד, כפי שציינו הערכאות הקודמות, ביום 1.1.2001 פרסם משרד התחבורה את הוראת הנוהל אשר מטרותיה להגדיר את היקף הבדיקות המבוצעות לרכב עובר למכירתו, לקבוע נוהל אחיד למסירת מידע ללקוח ולפרט מהו הציוד המינימאלי הנדרש לבדיקות רכב. בין היתר, קובעת הוראת הנוהל במפורש:

"19) יש לבדוק באם יש התאמה בין מספרי המנוע והשילדה הרשומים ברשיון הרכב שהוצג לבין אלה הרשומים ברכב.

20.באם מספר המנוע הרשום ברכב אינו תואם לרשום ברשיון הרכב שהוצג יש להביא זאת לידיעת מזמין הבדיקה בטופס הסיכום האחיד באבחנה של הערות כלליות (סעיף 14)."

משנקבע כי המנוע שהיה מותקן ברכב בעת שבוצעה הבדיקה על ידי המבקשת הוא אותו מנוע שהיה מותקן ברכב בשעת הטסט, כלומר אותו מנוע שמספרו אינו תואם לזה שמצויין ברישיון הרכב, ומאחר שעל המבקשת הייתה מוטלת חובה מפורשת לבדוק את ההתאמה בין מספר המנוע המותקן ברכב לבין זה המצויין ברישיון הרכב, הרי בדין נקבע כי המבקשת אחראית לנזקו של הקונה בגין השבתת רכבו.

17.

גם חלוקת האחריות בין ספיד קאר לבין המבקשת, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מקובלת עליי. חלוקה זו משקפת באופן הוגן את חלוקת האחריות בין המבקשת לספיד קאר לנוכח מידת מעורבותן בפרשה.

החלק הארי של האחריות בשיעור של 65% מוטל לפתחה של המבקשת הואיל והיא הפרה חובה קונקרטית לבדוק את ההתאמה בין מספר המנוע הרשום ברישיון הרכב לבין המספר המוטבע על המנוע ולעדכן את הקונה על כך, בהתאם להוראת הנוהל. ספיד קאר אף היא אחראית, הגם שבמידה מופחתת, בהתאם לחובה הכללית שהייתה מוטלת עליה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.

18.

לבסוף, מסכים אני עם הקביעה כי אין להורות על ביטול חוזה המכר ועל השבה הדדית, הואיל ותוצאה זו תהיה לא צודקת כלפי הצדדים.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.