פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4235/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. אורית שמולי
2. אהרון שמולי
נ ג ד
המשיבה:
כהן פתוח-דרעד שותפות מוגבלת
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (סגניות הנשיא קובו ורובינשטיין והשופטת צ'רניאק) מיום
27.3.08 בתיק ע"א 2113/06
בשם המבקשים:
עו"ד אברהם שלו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגניות הנשיא קובו ורובינשטיין והשופטת צ'רניאק) מיום 27.3.08 בתיק ע"א 2113/06, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת אחימן) מיום 27.3.06 בתיק א' 97015/01.
ב.
בשנת 2001 הגישו המבקשים תביעה בסך 1,249,797 ₪ נגד המשיבה, בגין ליקויי בנייה. ביום 27.3.06, לאחר הליך ארוך שכלל מינוי מומחים וחקירות, התקבלה עמדת המבקשים בראשי התביעה השונים - אלא שהפיצוי שנפסק בגינם הועמד על כ-10% מגובה התביעה. עוד נקבע, כי המבקשים אמנם נשאו בהוצאות משפט גבוהות, אך כיון שהתנהלותם תרמה להתמשכות ההליך, וכיון שמדובר בתביעה מופרזת בעליל - הועמדו ההוצאות על 10,000 ₪ בלבד. הוטעם עוד בסיפת פסק הדין, כי קיימת "תרבות רווחת" של הגשת תביעות מופרזות בתחום ליקוי הבנייה, ובכך נוצר "עומס מיותר ועלויות בלתי נחוצות, שבסופו של יום מתגלגלות על הציבור כולו", ולפיכך יש לשדר "מסר ברור" בפסיקת הוצאות נמוכות.
ג.
ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 27.3.08. נאמר כי תפקידה של ערכאת הערעור אינו לדון מחדש בסוגיות העובדתיות, אלא "להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות" - ובנסיבות נקבע כי יש לדחות את הערעור. נוכח התוצאה חזרה בה המשיבה מערעור שכנגד.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפנינו, בה נטען כי שגה בית המשפט בהסתמכו על חוות דעת המומחה מטעמו לגבי עלות תיקון ליקויי הקונסטרוקציה, וטעה בחישוב ירידת הערך אותו העמיד על 6,000 דולר (במקום 14,000 לשיטת המבקשים). נטען כי עניין אחרון זה מהוה "טעות גלויה על פניה" שבקשה לתיקונה הוגשה במקביל לבית המשפט המחוזי. נטען כי הבקשה מעוררת שתי שאלות משפטיות בעלות חשיבות: (1) האם אכן מדובר בתביעה מופרזת שיש להוקיעה? או שמא יש לתת משקל לעובדה שראשי התביעה התקבלו כולם? (2) האם אין מקום להתערבות בית המשפט "מקום שחוות דעתו של מומחה שגויה על פניה"?
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שידוע למבקשים, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), ואין המקרה שלפנינו - שעניינו חישוב הפיצויים במקרה קונקרטי - בא בכללם. שאלת התערבותה של ערכאת ערעור בממצאי עובדה לסוגיהם השונים אינה, בהקשר שלפנינו, בעלת חשיבות. ההלכות ידועות היטב, והמבקשים טוענים כלפי יישומן במקרה שלפנינו. בכגון אלה אין מקום לרשות ערעור נוספת (רע"א 3902/00 מלמוד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם); רע"א 11119/05 Invensys Powerware Limited נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). אכן:
"טענה חוזרת ונשנית המועלית בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא, שהתערבות בית המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים של הערכאה המבררת מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, כיוון שהתערבות זו עומדת בסתירה להלכות של בית משפט זה בנוגע להיקף ההתערבות בעניינים שבעובדה" (רע"א 3494/07 בן אבו נ' שי הרוש (טרם פורסם) - המשנה לנשיאה ריבלין).
אך כשם שטענה זו אינה מקימה - כשלעצמה - עילה לרשות לערעור שני, כך גם תמונת הראי, הטענה כי היה מקום להתערב.
ו.
הוא הדין ביחס להלכות העוסקות בביקורת על חוות דעת מומחה (ראו לדוגמה, ע"א 8877/04 כהן נ' יושאי (טרם פורסם); ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן (לא פורסם)). בסופו של יום, פשיטא שאין בית המשפט כבול משפטית לחוות דעתו של מומחה, אך באותה מידה ברי כי ההתערבות בכך מצומצמת, וכך גם על פי השכל הישר (ראו ח' בן-נון, הערעור האזרחי (מה' 2, 2004), 267-266, והאסמכתאות דשם). נכון כי המחבר המלומד מציין - אל נכון - (עמ' 268) כי לעניין עדות מומחה אין יתרון לערכאה הראשונה על ערכאת הערעור, ולשיטתו הנטיה - ואומר זאת בלשוני, האפשרות - להתערב בעדות תהא גדולה מבעדות רגילה (לעניין ראיות שאינן מבוססות על התרשמות מעדים, ראו והשוו גם מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, (מהדורה 15, תשס"ז, כרך ב') 1318). אך, וגם לכך השכל הישר הוא יועץ טוב, בסופו של יום התערבות זו, הטעונה שיקול דעת מעמיק, תלויה בהנמקת הערכאה הדיונית ובשיקול דעת, וככל שאין עסקינן בעניין עקרוני אלא במקרה פרטני (ראו גם א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 9, תשס"ז) 639) בודאי אין הצדקה לגלגול שלישי.
ז.
אשר לשאלה האם מדובר בתביעה מופרזת – כך היה למצער מבחינת סכום התביעה. אשר לשאלת המשקל שיש לתת לכך - ולעובדה שראשי התביעה התקבלו כולם - במסגרת פסיקת הוצאות: מדובר בשקלול של משתנים רבים, לרבות אופן ניהול ההליך , וככלל אין מקום להתערבות (רע"א 1589/06 נאוי נ' חסין (לא פורסם); רע"א 4570/06 כהן נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם)). בשולי הדברים אציין, כי לפחות בעניין אחד (שלא נזכר בבקשה הנוכחית) פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו נהיר לי עד תומו - טענת המבקשים כי בית משפט השלום לא דן בטענתם בעניין הפסד שכר עבודה. דומה כי בית המשפט המחוזי אכן סבר שהעניין לא נדון בערכאה הדיונית, אך לא התייחס לכך בפסק דינו. על כל פנים - בהתחשב בכך שבגלגול שלישי מדובר, ושאל מול דחייתו של ערעור המבקשים בבית המשפט המחוזי נמשך הערעור שכנגד - לא מצאתי מקום להידרש לעניין.
ח.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ה' בתמוז תשס"ח (8.7.08).
ש ו פ ט