רע"א 4263/02 כהן אילן נ. דולב חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשה כי אורה על מתן ערובה אחרת או, לחילופין, על הקטנת ערבון.

המבקש חוייב בערבון בסך 15,000 ₪. בקשת הרשות לערער שהגיש תוקפת החלטה של בית משפט קמא, בה חוייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 7,000 ₪, ובה הותנה המשך ההליכים בתיק בתשלום הסכום האמור.

לא שוכנעתי, כי הערבון בו חוייב המבקש עלול לסגור את שערי בית המשפט בפניו. אין בפניי כל תצהיר של המבקש על מצבו הכלכלי, אין בפניי כל תשתית לעניין זה, ולא הובאו כל פרטים או מסמכים היכולים לשפוך עליו אור. במצב זה, הטענה כי החיוב בהפקדת ערבון יהא "נטל כבד מנשוא על התובע שהינו אדם מן היישוב התובע נזקי תאונת דרכים" אין בה די על מנת שאוכל להעתר לבקשה, אשר פירושה הוא הפחתה בערכה של הבטוחה שניתנת למשיבים. לעניין זה, גם ההצעה כי סכום הוצאות במסגרת בקשת הרשות לערער ישולם בהתחייבות ראשונית מכספי הפיצויים שבתביעה, אינה מצביעה על חלופה הולמת להפקדת ערבון. הליכי התביעה עודם בראשיתם. פירושה של הצעה זו הוא דחייה, שאורכה אינו ידוע, בתשלום ההוצאות. צודקת גם משיבה 4 בטענתה, כי בשלב זה לא ידוע אם תתקבל התביעה, וייפסק פיצוי בגידרה, ואף מבחינה זו לא ניתן לראות בהצעה האמורה הצעה מספקת. במצב זה, אני סבור כי הצעה זו אינה מתיישבת עם תכלית הפקדת הערובה בבית המשפט, אשר היא להוות מכשיר לגביית הוצאות יעילה, מהירה ובטוחה.

אשר לגובה הערבון. בהקשר זה, יש לתת משקל לשווי ההליך. אף כי אין מדובר בקנה מידה מכריע, הרי שיש בו כדי להשליך על גובה ההוצאות הצפוי. יש לתת משקל גם לכך, שאין מדובר בהליך מורכב או סבוך יתר על המידה, ולכך שרוב המשיבים לא הגיבו לבקשה שבפניי, והמשיבה 4 – היחידה שהגיבה – הותירה עניין זה לשיקול דעתי. על רקע מכלול שיקולים אלה, ובהתחשב בכך שייצוגם של משיבים 1, 2 ו-4 הוא בידי אותו ב"כ, החלטתי להפחית את גובה הערבון לסך של 4,000 ₪. הערבון יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ובכלל זה ימי הפגרה, ולא – תידחה בקשת הרשות לערער, בלא צורך בכל הודעה נוספת.