רע"א 4353/17 אריה קינג נ. חגית משה

בהמשך להחלטתי מיום 30.7.2017 הבהיר המערער כי תחילה הגיש הליך ערעורי בבית המשפט המחוזי, וזה נמחק לאחר שניתנה החלטה לפיה היה עליו להפנות את ההליך לבית המשפט העליון. בהתאם לאותה החלטה, כך נטען, הוגש ההליך הנוכחי.

ההחלטה כלפיה נסב ההליך היא אכן פסק-דין, כפי שציינתי בהחלטה מיום 30.7.2017, אולם היות ומדובר בפסק דין המוחק בקשה לאישור פסק בוררות, הרי שבהתאם לפסיקה הנוהגת דומה כי היה על המערער להשיג עליה לבית משפט זה ברשות (ראו: רע"א 153/16 סלומון נ' משרד עו"ד כבירי נבו קידר (18.1.2016); רע"א 2041/17 אופיר נ' קדרון , פסקאות 14-13 (15.6.2017)).

יחד עם זאת, יש ליתן משקל לכך שהמערער הגיש הליך ערעורי קודם בבית המשפט המחוזי, הן מבחינת המועד בו פנה לראשונה להגשת הליך ערעורי; והן לכך שמההחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי השתמע כי הוא רשאי להגיש לבית משפט זה הליך ערעורי בזכות.

בנסיבות אלו מתבקשת המשיבה להגיש תגובה מטעמה, ובין היתר להודיע האם ניתנת הסכמתה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי מתאים (ומבחינה מעשית - לשינוי סיווגו של ההליך שבכותרת להליך של בקשת רשות ערעור).

תגובת המשיבה כאמור תוגש בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה.