רע"א 45181-09-24 רע"א 45181-09-24

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' קצבוי) בת"א 43150-12-20 מיום 17.7.2024, במסגרתה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: המשיב) להתיר לו לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף המבקשות כנתבעות.

1.ביום 20.12.2020 הגיש המשיב תביעה כנגד המשיבה 2 (להלן: המשיבה) בגין נזקים פיזיים ונפשיים שנגרמו לו לטענתו, עת שהה ביוון במסגרת חבילת נופש ששווקה לו על ידי האחרונה. לפי הנטען בכתב התביעה, כחלק מחבילת הנופש, השתתף המשיב במסיבה שנערכה על גבי ספינה, ובמסגרתה הואשם בהשלכת שולחן לים. בשל כך הוכה המשיב והושלך למים על ידי צוות הספינה. במסגרת התביעה הנזיקית, ביום 18.10.2021 הגישה המשיבה הודעה לצדדים שלישיים, וביניהם המבקשות – חברות תיירות ביוון, עמן התקשרה המשיבה לצורך תיווך בין לקוחותיה לבין נותני שירות מקומיים. יחד עם כתב הגנתן, הגישו המבקשות בקשה לסילוק התביעה על הסף בגין היעדר עילה והיעדר יריבות בינן לבין המשיבה; אולם הבקשה נדחתה על ידי בית משפט קמא, שקבע כי היא טעונה בירור עובדתי וטענות הצדדים השלישיים שמורות להן. ביום 13.5.2024 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב תביעה, בדרך של צירוף המבקשות כנתבעות ישירות. ביום 17.7.2024 קיבל בית המשפט את בקשתו, לאור הרלוונטיות הברורה של המבקשות לסוגיה הנדונה ומשום שבהיותן צדדים שלישיים הן ממילא מהוות חלק מההליך, ואין בתיקון כתב התביעה כדי לפגוע פגיעה של ממש בזכויותיהן הדיוניות.

2.על החלטה זו הגישו המבקשות את בקשת רשות הערעור שלפניי, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא עד להכרעה בבקשה. לטענת המבקשות, אין לאפשר את תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך, שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, בין היתר משום שכבר במועד הגשתה המשיב ידע, או היה עליו לדעת, את זהות הגורמים המעורבים בפרשה שאותם מבוקש לצרף לכתב התביעה כעת; משום שלמבקשות אין קשר להזמנת הנופש ואין יריבות בינן לבין המשיב; משום שבקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר, שלוש שנים לאחר שהוגשה ההודעה לצדדים שלישיים ולאחר שהוגשו בקשות לסילוקן על הסף; משום שההחלטה המקורית של המבקש לתבוע רק חברה ישראלית עולה כדי חוסר תום לב; ומשום שבמסגרת תיקון כתב התביעה מנסה המשיב לערוך "מקצה שיפורים" ותיקון כתב התביעה מסרבל את ההליך, מקפח את הזכויות הדיוניות של המבקשות ולא מסייע בהעמדת הפלוגתאות שבמחלוקת לדיון.

3.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, המסקנה היא כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות רק במקרים חריגים, לאור שיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הקשור לסדרי הדין ולאופן ניהול ההליך (ראו, מבין רבים, רע"א 3923/24 גוברין נ' תאגיד השידור הציבורי כאן (5.8.2024); רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 5 (14.11.2022) (להלן: עניין לאומית שירותי בריאות); רע"א 7072/20 אגודה שיתופית בן זכאי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (18.11.2020); רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 8 (26.11.2019); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס. (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 5 (23.8.2017)). לא מצאתי כי הבקשה דנן נופלת בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

4.בית המשפט המחוזי, המכיר היטב את פרטי התיק ואמון על אופן ניהולו, קיבל את החלטתו בבקשת התיקון בשים לב לאיזון בין אינטרס המבקש להעלות את טענותיו לבין אינטרס הצד שכנגד שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; להתנהלות המבקש, לרבות שיהוי בהגשת הבקשה; לשלב הדיוני שבו מצוי ההליך; לאינטרס הציבור ביעילות ההליכים ובהקפדה על הכללים הדיוניים; ולשאלה אם היעתרות לבקשה תוביל להארכת וסרבול ההליך (ראו, למשל, עניין לאומית שירותי בריאות, פסקה 6 והאסמכתאות שם). גם בעיניי, יש לתת משקל מכריע לעובדה שממילא המבקשות לוקחות חלק בהליך בהיותן צדי ג'. משכך, לא מדובר בתיקון מורכב או כזה שיש בו כדי לסרבל או להאריך את ההליך במידה שאינה מתקבלת על הדעת. מסקנה זו מתחזקת בהינתן השלב הדיוני המוקדם יחסית בו מצוי ההליך, כשאמנם חלפו כבר שלוש שנים ממועד הגשת התביעה, אך אין בחלוף הזמן כשלעצמו כדי להכריע את הכף (ראו, לדוגמה, רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, פסקה 14 (8.4.2021)). זאת ועוד, ייתכן כי התיקון עשוי להכריע במכלול המחלוקות שבין הצדדים, וכך לחסוך ניהולה של תובענה נוספת בעתיד (ראו, למשל, רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן, פסקה 11 (17.1.2021)). לנוכח כל האמור, גם אם היה שיהוי מסוים במועד בקשת תיקון כתב התביעה, אין בכך כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הנרחב המוקנה לערכאה הדיונית בסוגיות מעין אלה.

5.סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב הביצוע. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.