רע"א 3923-24 רע"א 3923-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 9.5.2024 בת"א 9872-09-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה שהגיש נגד המשיבים.

רקע

1.במוקד ההליך דנן תביעת לשון הרע שהגיש המבקש נגד המשיבים, על רקע שורת פרסומים שפרסמו בעניינו החל מחודש ספטמבר 2022 ועד לחודש אפריל 2023 בפלטפורמות שונות העומדות לרשותם. כעולה מכתב התביעה, פרסומים אלה נסבו על הטרדות מיניות, ניצול נשים ועבירות על טוהר המידות שביצע לכאורה המבקש כשגריר ישראל במרוקו. המבקש הצביע על 21 פרסומים שיצאו תחת ידיהם של המשיבים, לטענתו פרסומים כוזבים ו"הרסניים", שגרמו לפגיעה קשה בשמו הטוב, להרחקתו הזמנית מתפקידו הציבורי ולפגיעה במעמדו בשירות הציבורי (להלן: הפרסומים המוקדמים), ובתוך כך עתר לפיצוי בסך של 2,550,000 ₪ בגין נזקיו. לחלופין עתר המבקש לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, בגין כל אחד מן הפרסומים האמורים, בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק). כן עתר המבקש למתן צו המורה למשיבים להסיר את הפרסומים ולפרסם תיקון או הכחשה של הפרסומים.

2.בכתב הגנתם טענו המשיבים כי הפרסומים המדוברים עלו כדי "דיווחים אינפורמטיביים" ה"נכונים לאותה עת", שנעשו תוך נקיטת אחריות עיתונאית, בהוגנות ובתום לב, והיה בהם משום עניין ציבורי מובהק. לשיטת המשיבים, הפרסומים, אשר עסקו בחקירה פנימית משמעתית שערך משרד החוץ בעניינו של המבקש, פורסמו לאחר שפרטיהם אושרו על-ידי משרד החוץ, ולאחר פנייה למבקש שהשיב כי נאסר עליו להגיב. עוד נטען, כי אין בעובדה שהחקירה נסגרה – כפי שאמנם דיווחו – כדי להפוך את הפרסומים לפרסומים שאינם אמת, או כאלה המקימים נגדם עילת תביעה. אשר לעוולות הנטענות – נטען כי כתב התביעה מגלם בחירה סלקטיבית של מילים מתוך השידורים, שמספרם הוכפל, תוך ייחוס למשיבים זדון, ומבלי שהמבקש מצביע על המילים המדויקות בגינן הוא תובע בעילת לשון הרע, או על פרט שגוי מתוכם. עוד הוסיפו המשיבים התייחסות פרטנית לכל אחד מן הפרסומים, וטענו כי עומדות להם הגנות שונות מכוח חוק איסור לשון הרע בהתייחס לכלל הפרסומים.

3.לאחר שהושלמו ההליכים המקדמיים והתיק נקבע לשמיעת ראיות (בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.4.2024), עתר המבקש ביום 30.4.2024 לתיקון כתב התביעה באופן שיתווספו לכתב התביעה שישה פרסומים נוספים שפרסמו המשיבים בימים 16-17.4.2024 (להלן: הפרסומים המאוחרים), ולעדכון סכום התביעה כך שזה יעמוד על סך 3 מיליון ₪. הפרסומים המאוחרים עסקו, כך נטען, בדו"ח ביקורת פנים שערך משרד החוץ בעקבות החקירה הפנימית המשמעתית שנערכה בעניינו של המבקש, אשר הייתה במוקד הפרסומים המוקדמים. נטען כי הדו"ח גולה למשיבים לבקשתם, וחרף התנגדות המבקש, במסגרת גילוי מסמכים בהליך זה, לאחר שהם טענו כי הוא נחוץ "לצמצום הפלוגתאות", בעוד שבפועל, לשיטת המבקש, שימש הדו"ח "להעמקת הדיבה". לגופו של עניין, המבקש העלה טענות שונות התומכות לדידו בבקשה ובהן, בין היתר, כי התיקון יעמיד בפני בית המשפט את מלוא הפלוגתאות בין הצדדים; כי מועד הגשת הבקשה והשלב הדיוני שבו מצוי ההליך תומכים בקבלת הבקשה; כי הפרסומים המאוחרים מהווים המשך ישיר לפרסומים המוקדמים, ומאירים אותם באור שונה – כך, למשל, עולה מהפרסומים המאוחרים כי הטענות להטרדה מינית מקורן "באשה מקומית" ולא ב"נשים מקומיות"; וכי אל מול הנזק שייגרם למשיבים כתוצאה מהצורך בתיקון כתב ההגנה, עומדת למבקש זכות הגישה לערכאות, שעה שהפרסומים המאוחרים ימשיכו לפגוע בשמו הטוב גם אם תתקבל תביעתו.

4.המשיבים טענו בתגובתם כי ככל שעומדות למבקש עילות תביעה חדשות, הוא רשאי להגיש בגינן תביעה נפרדת. מכאן, שאין בדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה כדי לפגוע בזכויותיו, אלא כדי למנוע הליך "מתגלגל" המתעדכן מעת לעת ואף "אפקט מצנן" של פרסומים הנוגעים למבקש בהתחשב במעמדו הציבורי. נטען כי הלכה היא שבית המשפט נוטה להיענות בצמצום לבקשה לתיקון כתב תביעה מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה, שהוכחתה כרוכה בהבאת ראיות נוספות, ובפרט בתביעות לשון הרע. נטען כי אף לשיטת המבקש, תיקון כתב התביעה ידרוש ניהול הליכים מקדמיים ביחס לפרסומים המאוחרים לאחר שאלה כבר הושלמו, ויש בכך משום נזק דיוני. לבסוף, טענו המשיבים כי קבלת הבקשה בשלב זה תוביל לדחיית הליך ההוכחות, ובתוך כך תגרום להם ולציבור המתדיינים נזק משמעותי.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו מיום 9.5.2024 את בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה אי התרת התיקון תפגע בזכות הגישה שלו לערכאות, משעה שאין בה כדי למנוע הגשת תביעה נוספת לבית המשפט בגין הפרסומים המאוחרים – המקימים עילות תביעה נטענות חדשות לפי חוק איסור לשון הרע. בתוך כך, נקבע כי "אין מדובר בתיקון של העילות הקודמות, ותביעה בגין פרסומים נוספים לא תעזור ולא תשפיע כלל על בירור הפלוגתאות העומדות לדיון בתביעה המקורית" – ולפיכך התנאי העיקרי לתיקון כתב תביעה, שהוא העמדת הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים, אינו מתקיים. אשר לטענת המבקש, לפיה הפרסומים המאוחרים מאירים באור אחר את הפרסומים המוקדמים, נקבע כי המבקש אינו מנוע מלשאול את המשיב 2 על כך בחקירתו הנגדית – וגם מן הטעם הזה אין הצדקה לתיקון כתב התביעה.

6.לשם שלמות התמונה יוסף, כי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בוטלו לבקשת המבקש מועדי ההוכחות שהיו קבועים לחודש מאי 2024 (בנסיבות מצערות הקשורות לפציעת בנו במהלך שירות מילואים), ובשל שינוי סדרי עבודתו של השופט רניאל, הועבר התיק למותב אחר. בהחלטת בית המשפט המחוזי (השופט א' כנעאן) מיום 22.5.2024, הורה בית המשפט על הגשת עדויותיהם הראשיות של הצדדים בתצהירים ונקבעו מועדי דיון חדשים לשמיעת הראיות בחודש ינואר 2025. לאחרונה, ובעקבות הליך גישור עליו הסכימו הצדדים, נקבעו מועדים חדשים להגשת הראיות (ככל שהליך הגישור לא יצלח) ומועדי הדיון שנקבעו – בוטלו.

בקשת רשות הערעור

7.המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי שגה עת קבע כי הפרסומים המאוחרים עולים כדי "עילות חדשות" השוללות תיקון כתב תביעה, בעומדו על ההלכה הפסוקה לפיה יש ליתן למונח "עילה" פרשנות מרחיבה בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות. כן מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי התעלם מן הטענה כי הפרסומים המאוחרים הם המשך ישיר לפרסומים המוקדמים, וטוען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי הוספתם לא תתרום לבירור המחלוקת. עוד טוען המבקש כי הפרסומים המאוחרים אינם חלק מהתביעה ולא ניתן להגישם כראיה, הגם שהם נחוצים לביסוס תביעתו. המבקש סבור כי היה על בית המשפט המחוזי להתחשב בשלב הדיוני המוקדם שבו נמצא ההליך; בכך שקבלת הבקשה כרוכה בהארכת ההליך בשבועות עד חודשים בודדים; ובהתנהלות המבקש, שהייתה ללא דופי, עת פעל להגשת הבקשה זמן קצר לאחר הפצת הפרסומים חרף נסיבות אישיות קשות. עוד מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לגישה הליברלית הנהוגה ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות. מנגד נטען, כי דחיית הבקשה תגרור הגשת תביעה חדשה, בזבוז משאבים שיפוטיים ואף תעלה חשש להכרעות סותרות.

דיון והכרעה

8.לאחר עיון בבקשה רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

החלטות שעניינן תיקון כתבי טענות הן מסוג ההחלטות שבהן לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב, בהיותן החלטות הנוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך. על כן, ככלל, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות אלו, זאת למעט מקרים חריגים שבהם יימצא כי ההחלטה שהתקבלה עומדת בניגוד לדין, גורמת לעיוות דין, או שנתגלתה בה חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ראו מבין רבים: רע"א 5382/23 יצחק נ' אהרוני, פסקה 11 (10.12.2023) (להלן: עניין אהרוני); רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ, פסקה 12 (31.5.2023); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 10 (7.4.2022)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

9.כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב טענות נדרש בית המשפט לאזן בין שורה של שיקולים, ואין להסתפק בשיקול המתמקד בתרומתו הפוטנציאלית של התיקון לבירור המחלוקת שלפניו ובמטרה שהתיקון נועד להשיג. בית המשפט נדרש אפוא לבחון, בין היתר, את השלב דיוני שבו הוגשה הבקשה; את טיבו של התיקון המבוקש – באם עסקינן בתיקון רחב או נקודתי; האם התיקון פותח חזיתות חדשות או רק משלים את הנטען בכתב הטענות; את התנהלות הצדדים בקשר לבקשה; את השלכות קבלת הבקשה על המשך ניהול ההליך מן הבחינה הדיונית; את האפשרות לרפא נזקים שייגרמו כתוצאה מקבלת הבקשה באמצעות פיצוי כספי ועוד (עניין אהרוני, בפסקאות 10-9; רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, פסקה 15 (13.9.2022) (להלן: עניין ריץ'); ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (4.4.2021) (להלן: עניין רמתיים); תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)). יש כאלה הסבורים, כי התקנות החדשות מחייבות לנקוט יד קפוצה יותר מזו שנהגה בעבר בכל הנוגע לבחינת בקשות לתיקון כתבי טענות, כל זאת ברוח תכליתן המרכזית שעניינה ביעילות, פישוט וקיצור של ההליכים האזרחיים (עניין ריץ', בפסקה 16; כן ראו: רע"א 2915/23 לוי נ' רדלר, פסקאות 11-10 (31.7.2023); תקנה 5 לתקנות).

כן נערכה בפסיקה הבחנה בין בקשה לתיקון כתב תביעה שעניינה הוספת עילה חדשה, לבין בקשה מסוג אחר, דוגמת בקשה לתיקון כתב תביעה בעניין עובדתי או עניין הנוגע לצירוף צד להליך. בסוגיה זו הובהר כי ככלל, בית המשפט ייטה שלא להיעתר לתיקון כתב תביעה, כאשר מטרת התיקון היא הוספת עילה תביעה חדשה שהראיות להוכחתה נבדלות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. זאת במיוחד מקום שבו בקשת התיקון הוגשה בשלב מאוחר של ההתדיינות (רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 12 (22.3.2017); רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, פסקה 5 (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); עניין רמתיים, בפסקה 16). לצד זאת, אומץ בפסיקה מבחן המפרש את המונח 'עילת תביעה' בהקשר של תיקון כתב תביעה בהרחבה, ככזה שעניינו 'העיסקה או המעשה המובא לדיון' (עניין רמתיים, בפסקה 18; רע"א 2607/12 אל על נתיבי אויר נ' כלל, פסקה 10 (29.4.2012)).

10.ענייננו בשישה פרסומים חדשים, שיצאו תחת ידיהם של המשיבים לאחר הגשת התביעה. ברצונו של המבקש לתקן תביעתו על-ידי צירופם של פרסומים אלה לתביעתו, לערוך התאמות מסוימות בכתב התביעה וכן להגדיל את סכומה ב-450,000 ₪. הגם שהפרסומים המאוחרים, שפורסמו לאחר הגשת התביעה, מקימים למבקש עילות תביעה (נטענות) חדשות, קיימת קרבה עניינית ברורה בין הפרסומים המאוחרים מושא בקשת התיקון לבין הפרסומים המוקדמים העומדים ביסוד התביעה המקורית, וניתן להניח שגם הראיות הדרושות להוכחת העילות החדשות דומות במידה רבה לאלה הדרושות להוכחת עילות התביעה המקוריות. חרף זאת, וגם אם ניתן היה להגיע להחלטה אחרת, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, בהיותה כאמור החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. זאת בפרט, שעה שהיעתרות לבקשת התיקון הייתה כרוכה בתיקון כתב ההגנה, בחידוש ההליכים המקדמיים לאחר שאלה הסתיימו זה מכבר, ובשינוי מועדי הגשת הראיות. קבלת הבקשה בנסיבות אלה, עלולה להכביד אפוא על ניהול ההליך ולהסיגו לאחור.

11.אשר לטענת המבקש שלפיה יש בפרסומים המאוחרים כדי לתרום לבירור הפלוגתאות המקוריות – הרי שגם בהקשר זה דרכו של המבקש לא נחסמה. ככל שיבקש להסתמך על הפרסומים המאוחרים ולהביאם כראיות נוספות, המבקש יהיה רשאי לעשות כן; אך זאת לצורך הוכחת התביעה במתכונתה הנוכחית לפי חזית המחלוקת הקיימת, ובכפוף לאישורו של בית המשפט המחוזי, אשר כבר הבהיר בהחלטתו כי לא ימנע מהמבקש לעמת את המשיבים מול הפרסומים המאוחרים (השוו: עניין גזונטהייט, בפסקה 7).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. מאחר שלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.