פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4588/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
עו"ד עמית לדרמן - מפרק
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת שמדר אחזקות בע"מ
2. חברת דנרן החזקות בע"מ
3. גד דנקר
4. דן דנקנר
5. דורי דנקנר
6. אורנה דנקנר-בינמוביץ
7. קרן בירמן
8. רונן ישראל
9. עמית ברגר
10. דורון זנדר
11. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב, סגן נשיא) בת"א
66392-05-20 מיום 5.5.2021
בשם המבקש:
עו"ד עמית לדרמן; עו"ד פארס
ג'בילי
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב , סגן נשיא) בת"א 66392-05-20 מיום 5.5.2021 במסגרתו התקבלו בקשות משיבים 11-3 לחיוב המבקש בהפקדת ערובה בסך של 500,000 ש"ח לצורך הבטחת הוצאותיהם בהליך שנקט המבקש נגדם.
1.
ביום 31.5.2020 הגיש המבקש, בתפקידו ככונס נכסים וכמפרק קבוע של חברת אלרן השקעות בע"מ (להלן: החברה ), תובענה בבית המשפט המחוזי במסגרתה עתר לחייב את המשיבים בסך של 15,000,000 ש"ח בגין חלוקה אסורה של דיבידנד. הן משיבים 6-3 (דירקטורים של החברה) והן משיבים 11-4 (נושאי המשרה בחברה וחברת הביטוח) (ייקראו ביחד להלן: המשיבים ), הגישו בקשות להורות למבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם. ביום 5.5.2021 ניתנה החלטת בית המשפט מושא בקשה זו המורה על הפקדת ערובה בסך של 500,000 ש"ח.
2.
בהחלטה צוין כי במהלך הדיון הוצע לצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה תעמוד הערובה על סך של 300,000 ש"ח, והם נטו להסכים לה, אך לבסוף עתרו באי-כוח המשיבים להגדלת הסכום. צוין כי באי-כוח המשיבים הדגישו כי הנושים אותם מייצג המפרק הם בנקים ומשקיעים מוסדיים, וכי המפרק מצא לנכון לחלק דיבידנדים לאותם נושים בסכומים לא מבוטלים. נקבע כי בהתאם להלכה הפסוקה לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות ) כברירת מחדל, על חברה להפקיד ערובה כאשר נתבע מגיש בקשה לכך, ולא הוכח כי מתקיימים החריגים לכלל שהם הוכחת יכולת כלכלית של החברה או קיומן של נסיבות אחרות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. צוינו בין היתר השיקולים הרלוונטיים לעניין חיוב בהפקדת ערובה, ביניהם מורכבות ההליך, סכום התביעה, מספר הנתבעים בתיק ועוד.
3.
מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה נטען כי על אף שבמהלך הדיון בבית המשפט המחוזי נוצר הרושם כי סכום הערובה שיושת יעמוד על סך של 300,000 ש"ח (סכום לגביו ניתנה הסכמת המבקש לפנים משורת הדין), לבסוף העלה בית המשפט את סכום הערובה ללא הנמקה ממשית. בית המשפט גם התעלם מטענות המבקש לפיהן בקופת הפירוק יש סכום של 931,214 ש"ח "אשר משוריין לטובת ההליך" על כן הוכח החריג שעניינו יכולתה הכלכלית של החברה לשאת בהוצאות המשיבים. בנוסף לא היה על בית המשפט המחוזי ליתן כל משקל לטענת המשיבים בדבר מיהות נושי החברה, והיה עליו לקחת בחשבון את העובדה שטרם שולמו הוצאות המבקש שהושתו על המשיבים בהליך אחר.
4.
דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לחיוב בהפקדת ערובה, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ'
R.H. PETERSON CO , פסקה 5 (12.2.2019); רע"א 211/19 דרור ניהול מלונות בע"מ נ' מסכת אילת בע"מ , פסקה 6 (30.4.2019)).
5.
מעבר לכך, בבקשה להורות על הפקדת ערובה מכוח הוראת סעיף 353א לחוק החברות, הכלל הוא כי יש לחייב את החברה התובעת במתן ערובה, אלא אם היא הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב את החברה בהפקדת ערובה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר , פסקה 6 (13.7.2008)). חריגים אלה פורשו בפסיקת בית משפט זה בצמצום, כאשר הנטל להוכיח הצדקה למתן פטור מוטל על כתפי החברה (רע"א 237/19 כוכב היובל בע"מ נ' אל-הר הנדסה ובנין בע"מ , פסקה 5 (16.1.2019); רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ , פסקה 10 (14.2.2019)).
6.
בענייננו, בית המשפט קבע לאחר עיון בטענות הצדדים כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח התקיימותם של חריגים המצדיקים פטור מהפקדת ערובה. אין בטענות המבקש כדי להצדיק התערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי. מה גם שבבקשת המבקש רב הנסתר על הגלוי, ואין בעצם הטענה כי בקופת הפירוק מצויים סכומי כסף מסוימים כדי לסייע לחיזוק טענותיו, מבלי שנכלל בבקשה כל פירוט נוסף לגבי מצבת החובות, ההוצאות הצפויות של החברה, ייעודן, מהותן וכיו"ב. ממילא אין מדובר בהחלטה היוצרת אליבא דדעת המבקש עצמו מצב בלתי הפיך כאשר כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין בפי המבקש כל טענה לקושי כספי.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בתמוז התשפ"א (5.7.2021).
ש ו פ ט