רע"א 4592/09 יואב גוטהולד נ. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ) בבר"ע 756/08 מיום 21.4.2009, לפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת י' ייטב) מיום 23.11.2008, בה קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה לבטל פסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה.

1.

המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. בטרם הגישה המשיבה כתב הגנה ניהלו בעלי הדין משא ומתן, במסגרתו הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת נזקי המבקש. ביום 6.12.2007 ניתנה החלטה המשהה את כוונת בית המשפט למחוק את התביעה מחמת חוסר מעש עד יום 15.3.2008. חוות דעת המומחה הוגשה לבית המשפט ביום 30.12.2007, ובה קבע המומחה כי המבקש סובל מנכות בשיעור של 10% לצמיתות. ביום 20.3.2008 ביקש המבקש מבית המשפט ליתן לטובתו פסק דין בהעדר הגנה. בבקשתו טען כי לאחר כשלון ניסיונו להגיע להסדר עם המשיבה לאחר מתן חוות הדעת, דרש מן המשיבה להגיש כתב הגנה מטעמה ומשלא עשתה כן זכאי הוא למתן פסק דין. בית משפט השלום נעתר לבקשה ביום 25.3.2008 ופסק למבקש פיצויים בסך של 807,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך של 101,010 ש"ח.

2.

המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין ביום 14.9.2008. בבקשתה אישרה כי התבקשה על ידי המבקש ביום 3.3.2008 להגיש כתב הגנה עד יום 20.3.2008, אך בשל צירוף נסיבות אומלל הנובע מעומס עבודה ותקלת מחשב נשמט מועד הגשת כתב ההגנה מזיכרונו של איש מחלקת התביעות שלה. עוד טענה כי פסק הדין לא הומצא לידיה וכי רק ביום 29.7.2008 הומצא לה מסמך מלשכת ההוצאה לפועל ממנו למדה על מתן פסק הדין. המשיבה הוסיפה כי סכום פסק הדין גבוה ביותר ואינו עומד ביחס הולם לשיעור הנכות שנקבע למבקש על ידי המומחה מטעם בית המשפט. עוד טענה המשיבה כי לא פעלה מתוך זלזול בבית המשפט אלא באופן ענייני בניסיון להגיע להסדר בתיק. המבקש התנגד לבקשה. בית משפט השלום מצא כי מן הראוי לבטל את פסק הדין כדי לאפשר בירור ענייני של התביעה. ואולם, כיוון שמדובר בתקלה חמורה אשר יש בה כדי להסב למבקש עוגמת נפש רבה, בין היתר בשים לב לזמן הרב שחלף ממועד מתן פסק הדין ועד להגשת הבקשה, חויבה המשיבה בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ש"ח.

3.

המבקש ביקש מבית המשפט המחוזי להרשות לו לערער על ההחלטה. בית המשפט דחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. בית המשפט קבע כי אכן ראוי היה שבית משפט השלום ינמק החלטתו ולו באופן קצר ותכליתי. ואולם, בית המשפט לא מצא כי נפלה טעות בתוצאה אליה הגיע. נקבע כי השתלשלות העניינים כפי שתיארה המשיבה, מאפשרת לקבל את טענתה כי מחדלה לא נבע מזלזול בחובותיה כלפי בית המשפט והצד שכנגד; המשיבה שיתפה פעולה עם המבקש, הסכימה למינוי מומחה מטעם בית המשפט וניהלה עם המבקש משא ומתן בניסיון להגיע להסדר. בית המשפט קבע כי אופן התנהלותה של המשיבה תומך בטענה כי כתב ההגנה לא הוגש אלא בשל תקלה. באשר לסיכויי ההגנה קבע בית המשפט כי המשיבה העלתה טעם מספיק לביטול פסק הדין שכן בהתחשב בשיעור הנכות שנקבע על ידי המומחה ובטיבה נראה כי טענות המשיבה ביחס לסכום שנפסק אכן מגלות הגנה ממשית. בנוסף, בית משפט השלום, באיזון האינטרסים שערך, הורה למשיבה לפצות את המבקש בהוצאות משמעותיות, תוך שהעדיף לעסוק במהות ככל הניתן. לאור כל אלה דחה, כאמור, את הבקשה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

המבקש חוזר על השתלשלות ההליכים בתביעה. לטענתו, די בכך שהחלטת בית משפט השלום אינה מנומקת כדי להצדיק את ביטולה ודחיית בקשתו על ידי בית המשפט המחוזי בטעות יסודה. לדעת המבקש אין בסיבת מחדלה של המשיבה מלהגיש כתב הגנה כדי להצדיק את אי הגשתו, ואלמלא קיבלה את המסמך מההוצאה לפועל היה המחדל נמשך למעלה מארבעה חודשים. לדעת המבקש יש לראות בתקלה המשרדית או השכחה של המשיבה משום זלזול בסדרי הדין ובבית המשפט. המבקש מציין כי מלבד פנייתו בכתב למשיבה כי תגיש כתב הגנה נוהלו גם שיחות טלפון בין הצדדים. לכן או שאין מדובר רק בתקלה ושכחה או בהתרשלות רבתי העולה לכדי זלזול שאינו מצדיק היעתרות לבקשתה. לדעת המבקש התנהלות המשיבה נועדה למשוך את הטיפול בתיק ולהתישו. המבקש טוען כי אף לא הונחה תשתית לביסוס סיכויי ההגנה מעבר לטענה כי הסכום שנפסק אינו מתאים לנזק שנגרם למבקש. מדובר באמירה סתמית בלבד ללא תצהיר מפורט ובלא שהמשיבה הניחה כל ראיה לסתור את האמור בתצהיר או בחישוב שערך המבקש. לדעת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי כשבחר לפרש ולצקת תוכן לטענות במקום בו המשיבה עצמה בחרה שלא לפרט ולהבהיר עמדתה. מן ראוי היה, לדעתו, לדחות את ניסיונה של המשיבה לפרוט על מיתרי הצדק והמהות. המבקש סבור כי אין בפסיקת ההוצאות נגד המשיבה משום תמריץ לעמידה במסגרת הזמנים שהוקצבו. בהיעתרות לבקשה נוצרה, לדבריו, פגיעה במישור הציבורי והכבדה על העומס במערכת המשפט. לכן גם אם תיוותר ההחלטה על כנה הוא סבור כי יש

להגדיל את סכום ההוצאות שנפסק באופן שירתיע את המשיבה ושכמותה מלזלזל בסדרי הדין.

5.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה דיון "בגילגול שלישי". הערכאות דלמטה אך יישמו את ההלכות הקבועות בעניין ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. גם אם נפלה טעות בשיקול דעתן, ואיני קובעת כי כך היה, אין מקום להתערבות בית משפט זה במסגרת הליך של ערעור שני (רע"א 4356/06 נבל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסמה, 18.6.06)). עוד אציין כי ככלל, וודאי כאשר המדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", לא יתערב בית המשפט בהחלטה המאפשרת את המשך בירורה של סוגיה (רע"א 5423/06 אלמונית נ' ועקנין (לא פורסמה, 17.8.06)).

6.

באשר להנמקה, נכון הדבר שהיה ראוי כי בית משפט השלום ינמק ביתר פירוט את החלטתו לבטל את פסק הדין שניתן. עם זאת, משנימק בית המשפט המחוזי בהרחבה את החלטתו נרפא בכך הפגם ואיני מוצאת הצדקה לפיכך ליתן רשות ערעור מטעם זה.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.