רע"א 5423/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) מיום 6.6.06 בע"א 1010/06, אשר קיבל את ערעור המשיב על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט ברוך) מיום 21.12.05 בבש"א 19824/05, בה נדחתה בקשתו של המשיב לביטול פסק דינו של הרשם השופט ד"ר אזר ע"ה מיום 21.5.03 שניתן בהעדר הגנה.

ב.שני בניו של המשיב ונוספים הורשעו בפלילים – כנאמר בהחלטת השופט אזר מיום 21.5.03 - בעקבות מעשי אינוס קבוצתיים, שנעשו בהיותם קטינים במבקשת 1. לאחר הרשעתם, הגישו המתלוננת והוריה תביעת נזיקין כנגד הנערים וכנגד הוריהם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב מעשים אלו. המשיב לא הגיש כתב הגנה, וזאת אף שנכח בחלק מהדיונים והיה מודע לאפשרות שיחויב בפיצויים. ביום 21.5.03 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובו נקבע סכום הפיצויים. בדיון שנערך ביחס לפסק הדין ביום 27.5.03, ושבו נכח המשיב, הוסיף בית המשפט (השופט אזר ע"ה) על הסכומים שנפסקו שכר טרחת עו"ד בשיעור 15% ובנוסף מע"מ.

לאחר שהמבקשים החלו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, ומקץ שנתיים ממתן פסק הדין, הוגשה על ידי המשיב בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתו נמנע המשיב מהסבר מדוע לא הגיש כתב הגנה במועד ומדוע לא התייצב לדיונים, ואך ציין, כי בשל מצבו הרפואי הגופני והנפשי ובשל אשפוזיו הממושכים לא נתן דעתו להליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

הרשם השופט ברוך דחה את בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין שכן סבר כי המשיב היה מודע להליכים המתנהלים "ופשוט זלזל בהם זלזול רבתי". הרשם הוסיף, כי הבקשה שהוגשה לביטול פסק הדין סתמית ביותר, ואין בה פירוט של טענת הגנה כלשהי.

ג.בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב, וקבע כי אף שלא ניתן הסבר להתעלמות המשיב מן ההליך שהתנהל כנגדו זכאי הוא להביא טענותיו בפני בית משפט; צוין, כי טענתו העיקרית היא החידוש שבחיוב הורה לפיצוי בגין מעשיהם של בניו הקטינים. אולם, בית המשפט התנה את ביטול פסק הדין בהפקדת 50,000 ₪ בקופת בית המשפט ובתשלום הוצאות המבקשים בסך 10,000 ₪.

ד.מכאן הבקשה הנוכחית, בה נטען כי המשיב לא הביא בפני בית המשפט הסבר לאופן התנהגותו ולא העלה נימוק רלבנטי המצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה: המשיב לא פירט בבקשתו את סיכויי הגנתו, אלא נימוקיו התייחסו למצב הבריאותי והכלכלי. נימוקים אלה, כך נטען, ראוי שיישמעו בהליך חקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל ולא בבקשה לביטול פסק דין. כן נטען כי בערעור על החלטת הרשם העלה המשיב טענות חדשות שלא בא זכרן בבקשתו המקורית לביטול, ואף מטעם זה היה מקום לדחות את הערעור.

הוסף כי המשיב הגיש בקשתו לביטול פסק הדין כשנתיים לאחר מתן פסק הדין, זאת בניגוד לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה תוגש בקשת ביטול תוך 30 יום מהמצאת ההחלטה. נטען כי המשיב ידע על פסק הדין בסמוך לנתינתו שכן נכח בדיון בו תוקן פסק הדין ונפסק תשלום שכר טרחה, ובמקרה זה יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, קרי, את המהות על הפורמליות.

ה.לאחר עיון לא אוכל להיעתר לבקשה. הטעם לכך הוא, כי אין המדובר בנשוא המעורר שאלה משפטית אשר חורגת ממחלוקת הצדדים, ואשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123, מפי מ"מ הנשיא – כתארו אז – שמגר). מטעם זה אין מקום להתערבות בית משפט זה בגלגול שלישי. אכן, דרך התנהלותו של המשיב היתה לכל אורכה מזלזלת ולא ראויה, וזאת בלשון המעטה; הדברים נאמרים על סמך ההחלטות השיפוטיות בערכאות השונות. בבקשת הביטול לא הובא כל נימוק המניח את הדעת בדבר הסיבה לאי הגשת כתב הגנה, ואף לא פורטו במידה מספקת סיכויי ההצלחה בתיק. ואולם, ושבעתיים כשהמדובר בגלגול שלישי, ככלל לא יתערב בית המשפט בהחלטה המאפשרת את המשך בירורה של סוגיה (רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES

(לא פורסם); רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (טרם פורסם)). השאיפה הבסיסית היא, כי "יישמע הצד האחר" (ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד ס' 77 בעמ' 66), ומשניתן איפוא לפצות על טרחה הנגרמת לצד האחר בהוצאות, נעשה ניסיון לעשות כן. כך סברה, ככל הנראה, השופטת דותן. על כן, חרף החלטתה לקבל את הערעור, ביקשה להבטיח כי הצד שכנגד לא ייצא ניזוק, ולכן קבעה הפקדה של סכום לא מבוטל בן 50,000 ₪ וכן הטילה הוצאות. איני רואה מקום, עם כל אי הנחת מהדרך בה נהג המשיב, להתערבות בהחלטה.

ו.נוכח האמור אין בידי להיעתר למבוקש.