רע"א 4620/09 מרים בן לולו נ. הקרן הקיימת לישראל

1.

ההליך נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) לדחות את בקשת המבקשים לפטור מאגרה בתביעה נזיקית שהגישו על סך של כ-3.6 מליון ₪. נקבע

כי המבקש לא הוכיח כי עשה ניסיונות ממשיים לגייס את אגרת בית המשפט ולא הציג ראיות מספיקות אודות מצבו הכלכלי. כן קבע בית המשפט כי לא שוכנע בסיכויי המבקש להצליח בהליך גופו. לפניי בקשה מטעם המבקשים לפטור מערבון ולחלופין להמרתו בערבות צד ג' או ערבות עצמית, בשל קשיים כלכליים.

2.

בבקשה נטען כי המבקשים, אם ובנה, נקלעו לחובות אדירים ובגין כך אין ידם משגת כדי פרנסתם ולתשלום הוצאות התדיינות. נטען כי מבקשת 1, אלמנה כבת 80, מתפרנסת מקצבת זקנה וקצבת שארים מן המוסד לביטוח לאומי בסך 2,608 ₪. לדבריה, אין בידיה רכוש ונכסים, למעט בית ישן ב מוש ב שחר ובו מספר רהיטים ישנים וכלי חשמל אלמנטאריים. בנה, מבקש 2, גרוש ואב לשניים, משתכר כ- 3,300 ₪ וחי עם אימו. לדבריהם, רובצים עליהם חובות רבים הן בלשכה להוצאה לפועל והן במוסד לביטוח לאומי. המבקש מוסיף וטוען כי סגר את חשבון הבנק ובחשבונו לשעבר יתרת חוב בגין הלוואה שנטל. עוד נטען, כי בא כוחם של המבקשים הסכים לייצגם ללא תשלום שכר טרחה מראש, זאת לאור סיכויי התביעה הברורים. אגרת הבקשה לרשות ערעור שולמה, כך נטען, על ידי חתנה של המבקשת 1.

3.

המשיבים 1 ו-3 מתנגדים לבקשה. המשיבה 2 לא מסרה תגובה. לטענת המשיבה 1 סיכויי ההליך אפסיים, משני נימוקים עיקריים. האחד, תביעת המבקשים בהליך העיקרי נמחקה ובכך בא ההליך לסיומו. טענה זו התבססה על ההחלטה בבש"א 200/08 בבית משפט זה. הנימוק השני הוא כי התביעה בהליך העיקרי התיישנה, מפני שעילות התביעה התגבשו בשנת 2000 והתביעה הוגשה אך בשנת 2008. כן נטען כי המבקשים לא הוכיחו בראיות כי מצבם הכלכלי הוא כנטען על ידם ואינם מציעים אפשרות חלופית ממשית להפקדת ערובה. משיב 3 מציין כי המבקשים אינם מפרטים מיהו הצד השלישי עליו מבקשים הם להסתמך. עם זאת, נוכח מהות הבקשה לרשות ערעור הוא מסכים להפחתת סכום הערבון.

4.

בעל דין המבקש פטור מערבון תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה בגביית הוצאות, צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת חוסר יכולת כלכלית להפקיד הערבון וקיום סיכויים טובים להליך. הוא הדין לגבי המבקש להפקיד חלופות ערבון, אשר אינן שקולות להפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית מבחינת בטיחותן, נזילותן וזמינותן, זאת במיוחד כאשר מבוקש להסתפק בהתחייבות עצמית, אשר כלל אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומשמעותה למעשה פטור מהפקדת ערבון (ראו, יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי 821 (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין ; בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (לא פורסם; 16.7.2009)).

5.

עם זאת, כאשר עסקינן בבקשות לפטור מערבון במסגרת הליך עיקרי שנסב על שאלת יכולת כלכלית של בעל הדין, נבחנים התנאים למתן פטור באופן גמיש, מתוך זהירות שלא ליצור "מעגל שוטים" דיוני שיחסום את דרכם של מיעוטי יכולת לערכאת הערעור, בהליכים הנסבים על שאלת יכולתם הכלכלית. על רקע זה, ומתוך בחינה "גמישה" של הבקשה, מוכנה אני להניח כי לרשות המבקשים לא עומדים מקורות עצמאיים להפקדת ערבון. עם זאת, המבקשים לא הבהירו מדוע אין באפשרותם להסתייע בקרובים – ובחתנה של המבקשת 1 בפרט- לצורך גיוס כספי הערבון. במצב דברים זה אין באפשרותי לפטור אותם כליל מהפקדת ערבון או להסתפק בערובה נחותה.

6.

משלא מתקיים התנאי הראשון, איני נדרשת כלל לשאלת סיכויי ההליך. אבקש אך להעיר לעניין זה כי לא נהירה לי טענת המשיבה 1 כי סיכויי ההליך נמוכים בשל מחיקת ההליך העיקרי, כאשר ההליך שנמחק הוא ת.א. 128/07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ועליו נסבה ההחלטה בבש"א 200/08), בעוד שההליך שבכותרת נסב על ת.א. 5309/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה במובן זה שהערבון שנקבע יופחת לסך של 4,000 ש"ח. סכום זה

נקבע נוכח מהות ההליך, התשתית החלקית שהוצגה והעובדה שהערבון נועד להבטחת הוצאותיהם של שני המשיבים. הערבון ישמש להבטחת הוצאות משיבים 1 ו-3. הסכום יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). בהעדר הפקדה במועד יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.