רע"א 4633/20 איל דוידס נ. משה דוידס

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט שמואל מנדלבום ) בת"א 5881-08-16 מיום 7.6.2020, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחילופין להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה (להלן: " בקשת הסילוק ").

1.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בקבלת התייחסות המשיב. התביעה בה עסקינן, תביעה כספית להשבת הלוואה בסכום של כ-2 מיליון דולר שהגיש אב (להלן: " המשיב ") נגד בנו וחברה שבשליטתו (להלן: " המבקשים "), הוגשה ביום 3.8.2016. המבקשים טענו כבר בכתב ההגנה כי התביעה הוגשה על רקע סכסוך משפחתי שנוצר בקשר לצוואת אשתו המנוחה של המשיב. טענה זו אף שימשה את המבקשים כבסיס לבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, אותה הגישו עוד ביום 18.1.2017 – בקשה אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט קמא מיום 23.9.2018, בה נקבע כי " עילת התביעה הינה סכסוך עסקי גרידא ". למרות האמור, בקשת הסילוק הוגשה רק ביום 29.1.2020, דהיינו משחלפו יותר משלוש שנים ממועד פתיחת התובענה, ולאחר שהושלמו הליכי הגילוי וקוימו שלושה דיוני קדם משפט בתיק. התנהלות זו של המבקשים עולה לכדי שימוש לרעה וחוסר תום לב בניהול הליכי משפט, ודי בכך על מנת להצדיק את דחיית הבקשה שלפניי (רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי , פ"ד נח(3) 49, 52 (2004); ע"א 693/04 אל קימרי נ' אל קימרי , פסקה 17 (28.9.2007)); רע"א 3664/20 ג'בארין נ' המרכז לטכנולוגיה חינוכית מט"ח , פסקה 9 (16.6.2020)). לפיכך, אינני מוצא לנכון לבחון לגופן את הטענות שמעלה בקשת רשות הערעור בנוגע לקביעותיו של בית המשפט קמא ביחס לאופיו של הסכסוך.

2.

המבקשים מסבירים את השיהוי הניכר בהגשת בקשת הסילוק בכך שרק לאחרונה הגיעו לידיהם מסמכים המאפשרים להם להוכיח את טענתם כי הרקע לסכסוך הוא משפחתי ולא עסקי. ואולם, שאלת סמכותו של בית משפט לדון בתובענה היא עניין המתברר על פי המידע הנתון בעת הגשת התובענה (ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה , פסקה 6 (4.5.2003); רע"א 60/03 רובין נ' אפלבוים , פ"ד נז(3) 457, 478 (2003); ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך , פ"ד נט(3) 529, 535 (2004)). לפיכך ככל שסברו המבקשים כי לבית המשפט קמא אין סמכות לדון בתובענה, היה עליהם להעלות עניין זה בסמוך לתחילת ההליכים, ולטעון לגביו בהתאם לחומר הראיות שהיה בידיהם באותה עת, ולא לשמור טענה זו בליבם שעה שההליך בבית המשפט קמא מתקדם. התירוץ לפיו המבקשים סברו בשעתו כי אין בידם לשכנע בטענת חוסר הסמכות, ומשום כך נמנעו מלהעלות אותה, ורק עתה, לאחר שאספו לשיטתם ראיות נוספות, מהינים הם להציגה, אינו מספק לפיכך כל צידוק להתנהלותם – נהפוך הוא.

3.

עוד טוענים המבקשים כי בין הצדדים מתנהלים מספר רב של הליכים, בערכאות שונות, וציינו כי בית המשפט העליון העיר במהלך דיון בסכסוך אחר בין אותם צדדים (דיון מיום 27.1.2020 בע"א 6459/18 דוידס נ' דוידס ), שראוי היה לרכז את כל התביעות ביניהם להליך אחד לפני בית המשפט לענייני משפחה. ואולם, אף אם המלצה זו ראויה, הרי שבהעדר הסכמה בין הצדדים על ריכוז התביעות לפני ערכאה אחת, לא ניתן לכפות עניין זה על המשיב באמצעות הגשת בקשת סילוק בעיתוי הנוכחי.

4.

קיצורו של דבר – דין בקשת הערעור להידחות. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.