רע"א 4652/04 שאול אואקנין נ. משרד הבטחון -קצין התגמולים

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ש' דותן), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת וועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], תשי"ט-1959 בדבר דרגת נכותו.

2.ביום 28.8.97 נחתך המבקש בצורה קשה באמת ידו הימנית, במהלך שירות מילואים, והוכר כנכה צה"ל. עקב הפציעה נקבעה לו נכות זמנית של 6%, ולאחר מכן נכות צמיתה בשיעור של 1%. הוא ערער לוועדה רפואית עליונה, בהישענו על חוות דעת מומחה מטעמו, אשר המליץ לקבוע לו נכות בשיעור של 10%, בגין ירידה בכוח האגרוף, לפי פרט 42(2)(ג) I לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969. ערעורו נדחה. המבקש שב וערער לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען כי המומחה מטעמו ערך בדיקה השוואתית בכוחן של שתי הידיים, אשר לא ניתן לערוך אותה בשנית בשל פגיעה חדשה, שאינה קשורה לשירות הצבאי, בידו השנייה. לפיכך, היה על הוועדה, לטענתו, לאמץ את ממצאיו של המומחה מטעמו. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת הוועדה הרפואית, לפיה אין קשר בין החתך בכף היד לבין ירידת הכוח באגרוף קשורה כולה לממצאים וקביעות רפואיים, ועל כן אין היא מקימה עילת ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים, המגביל ערעור על וועדה רפואית לשאלה משפטית בלבד. לפיכך ערעורו נדחה.

3.מכאן הבקשה שבפנינו, בגדרה מלין המבקש, שאינו מיוצג, על קביעות הוועדה הרפואית, ועל אישור החלטתה בבית המשפט קמא. לטעמו, היה מקום לקבל את עמדת המומחה מטעמו, לפיה ישנו קשר בין החתך אשר פגע בשרירי המרפק, לבין הירידה בכוח האגרוף עליה הוא מתלונן, בעוד בדיקות הוועדה הרפואית ששללו קשר כזה התרכזו בבחינת נזקים עצביים. כן עומד המבקש על הסבל שהיה מנת חלקו, ועל הקשיים שנגרמו לו בעטיה של פציעתו.

4.אין מנוס מדחיית הבקשה. טענותיו של המבקש מצויות כולן בתחום הרפואי-מקצועי. הוועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים-מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה ולנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מוגבלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדת הרפואיות, ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה. על שום כך, מוגבל הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה הרפואית העליונה לנקודה משפטית בלבד (סעיף 12א לחוק הנכים). ממילא, כך הוא בערעור נוסף בפני בית משפט זה, אשר התנאי לו הוא קיומה של שאלה משפטית בעלת אופי עקרוני כללי הטעונה הכרעה. התנאים האמורים להגשת ערעור וערעור נוסף אינם מתקיימים במקרה זה, שכל כולו מתרכז בשאלות רפואיות מקצועיות.

דין הבקשה להידחות, אפוא.