פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5129/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
הראל מנשרי
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 20.4.05 בע"א 3534/04 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקש: עו"ד שרון
מאירי
בשם המשיב: עו"ד תמיר
אפורי
החלטה
המבקש הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: החוק ), זאת בגין פגימה בברך ימין. טענתו בדבר נכות מוסבת בברך שמאל נדחתה על-ידי הועדות הרפואיות שדנו בעניינו, ועל כך הוא השיג בפני בית המשפט המחוזי. משנדחה ערעורו, הגיש את בקשת רשות הערעור שבפני.
הערעור לבית המשפט המחוזי, על החלטת ועדה רפואית עליונה, הוא בנקודה משפטית בלבד (סעיף 12א לחוק). כזו לא נמצאה, אליבא דבית המשפט קמא. המבקש טען כי הועדה התעלמה מבדיקת מיפוי עצמות שנערכה לו, אך בית המשפט פסק כי חזקה על בא-כוחו, שהתייחס בטיעונו לבדיקה זו, כי גם הציג אותה בפני הועדה. עוד טען המבקש כי לא בוצעה לו בדיקת סחיטת פיקה, אך בית המשפט סבר כי עניין זה מצוי בתחום המומחיות של חברי הוועדה, וכי "מעיון בפרוטוקול עולה כי המערער נבדק באופן יסודי וממצאי הבדיקה מתועדים".
היום חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, לאמור, כי הועדה התעלמה מבדיקת מיפוי עצמות ונמנעה מלערוך לו בדיקות נדרשות. את עיקר הבקשה משתית המבקש על הטיעון בדבר היעדר הנמקה מספקת בהחלטות הועדה הרפואית העליונה ובית המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות. אין מחלוקת כי הועדה הרפואית העליונה הופנתה לחוות הדעת, לבדיקות ולממצאים שהמבקש סומך עליהם; בסופו של יום קבעה את שקבעה על-פי החומר שהיה בפניה ועל-פי התרשמותה שלה מן המבקש וממצאי הבדיקה שערכה. יצוין, כי הועדה ציינה במילים מפורשות שממצאיה שלה שונים מן הממצאים שתיאר המומחה מטעם המבקש. בכגון דא כבר נפסק, מפי השופטת א' פרוקצ'יה, כי:
טענותיו של המבקש מצויות כולן בתחום הרפואי-מקצועי. הוועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים-מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה ולנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מוגבלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדת הרפואיות, ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה. על שום כך, מוגבל הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה הרפואית העליונה לנקודה משפטית בלבד (סעיף 12א לחוק הנכים). ממילא, כך הוא בערעור נוסף בפני בית משפט זה, אשר התנאי לו הוא קיומה של שאלה משפטית בעלת אופי עקרוני כללי הטעונה הכרעה. התנאים האמורים להגשת ערעור וערעור נוסף אינם מתקיימים במקרה זה, שכל כולו מתרכז בשאלות רפואיות מקצועיות (רע"א 4652/04 אאוקנין נ' משרד הביטחון (טרם פורסם)).
הדברים יפים לענייננו. המבקש לא הצביע על כל שאלה משפטית המצדיקה התערבות של בית המשפט המחוזי, לא כל שכן – התערבות של בית המשפט העליון. המקרה שבפנינו גם לא מעורר שאלה ממשית בדבר היקפה של חובת ההנמקה, והמחלוקת האמיתית נסבה על שיקול דעתה של הועדה בקביעת נכותו.
הבקשה נדחית, אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' באלול התשס"ה
(5.9.05).
ש
ו פ ט