רע"א 4750/14הראל חברה לביטוח בע"מ נ. רבקה וסרשטיין

עניינה של הבקשה שבפניי במסמך שצורף כנספח א' לתשובת המשיבה להליך שבכותרת - תעודת הביטוח לשנת 2006 (להלן: תעודת הביטוח ). על העובדות אין מחלוקת בין הצדדים: מדובר במסמך אותו ביקשו המבקשות להציג בשלב ההוכחות בערכאה קמא, אך בית המשפט לא אפשר את הצגתו באותו שלב (ומצוין בפרוטוקול כי הוא מוחזר לבא-כוח המבקשות). המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם בנסיבות העניין רשאית המשיבה להציג את המסמך כנספח ולהפנות אליו בתשובה שהגישה.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי בעיקרו של דבר ובכפוף לאמור להלן, הצדק עם המבקשות. כידוע על בעל דין המבקש להסתמך בהליך ערעורי על ראיה שלא הוצגה בפני הערכאה הדיונית להגיש בקשה בעניין, ורק אם ניתן לו היתר לכך רשאי הוא להציגה (ראו: תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; רע"א 8132/12 המפדה האזרחי בע"מ נ' נחמיאס , פסקה 8 (30.12.2012)). כלל זה חל גם לגבי ראיה אשר הצגתה התבקשה בערכאה הדיונית, אך בית המשפט לא התיר את הצגתה, כבענייננו (ראו והשוו למשל: ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל , פסקה 7 (10.5.2012); ע"א 4361/14 סמוחה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (5.2.2015)). ההצדקות אותן העלתה המשיבה בתגובתה לצירוף תעודת הביטוח ללא קבלת היתר כאמור - ובהן העובדה שהמבקשות הן שניסו להציג את תעודת הביטוח בערכאה קמא; הטעם שעמד ביסוד החלטת בית המשפט קמא שלא לאפשר את הצגת תעודת הביטוח; חשיבותה הנטענת של התעודה להליך; והתייחסות המבקשות לתעודה בבקשת רשות הערעור שהגישו - אין בהן כדי לשנות מן הכלל האמור אשר תכליתו היא כי בפני ערכאת הערעור תעמוד תשתית ראייתית זהה לזו שהונחה בפני הערכאה הדיונית ואשר היוותה בסיס להכרעתה, אלא אם ניתן היתר מפורש להצגת ראיה נוספת.

אשר להפניות הכלולות בתשובה שהגישה המשיבה. הצדק עם המבקשות כי ככלל אין מקום להפנות בכתבי הטענות לראיה אשר לא הוצגה בערכאה הדיונית ואשר לא ניתן היתר להציגה בערכאת הערעור. יחד עם זאת, מובן כי בעלי הדין רשאים לתאר בכתבי בי-הדין כי הצגתה של ראיה מסוימת התבקשה וכי בית המשפט לא התיר את הצגתה (ובין היתר רשאים הם להשיג על כך). במקרה דנן המבקשות עצמן כללו תיאור בעניין בסעיף 21 לבקשת רשות הערעור, וגם המשיבה רשאית לכלול תיאור דומה, אך לא טיעון מפורט הכולל ציטוטים של תעודת הביטוח, כפי שמופיע בתשובתה. בנסיבות העניין תותר השארת שלוש השורות הראשונות של סעיף 1(ד) לתשובה, ויתר ההתייחסות (כפי שהיא מופיעה בפסקה הנוספת בסעיף קטן (ד) וכן בסעיף קטן (ה)) תמחק ממנה. יצוין כי לא נעלמה מעיני טענת המשיבה כי המבקשות ציינו בתיאור שלהן כי נוסח תעודת הביטוח לשנת 2006 שונה מנוסח התעודה לשנת 2010 וכי הן חולקות על כך, אך דומה כי בתיאור כפי שהוא מופיע בשלוש השורות הראשונות כאמור די כדי לגלם מחלוקת זו.

לבסוף, מתגובת המשיבה עולה כי היא עומדת על הצגת תעודת הביטוח ומבקשת כי אם תדחה עמדתה תתאפשר לה הצגתה כראיה נוספת, ומשכך תוגש על ידה בקשה מסודרת להוספת ראיה, בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה. המבקשות יגיבו לבקשה בתוך 14 ימים נוספים, והבקשה והתגובה תתויקנה בתיקי השופטים ותובאנה בפני ההרכב שישב בדין. כן תתייק המזכירות בתיקי השופטים את החלטתי זו.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך של 1,000 ש"ח.