פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4756/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. דוד דודאי
2.
ELECTRONICA&AUTOMATION
CORP.INC PANAMA
נ ג ד
המשיב:
ישראל גודוביץ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן)
שניתן ביום 8.5.06 בע"א 1398/05.
בא כוח המבקש:
עו"ד ד' בר נתן;
עו"ד ח' חלפון
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
דותן) מיום 8.5.06 בע"א 1398/05, בגדרו התקבל ערעור המשיב על החלטת הרשם השופט ברוך מיום 13.2.05
בה"פ 1318/01,
לפיה נדחתה בקשה לביטולו של פסק הדין, שניתן בבקשה לסילוק תובענת המשיב על הסף, במעמד צד אחד.
ב.(1)
המשיב הוא אדריכל ומתכנן ערים. ביום 12.11.01 הגיש המשיב תובענה על דרך המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי כנגד המבקשים וכנגד משיבים נוספים. במסגרת התובענה עתר המשיב, בין היתר, לקבלת צו המכריז כי נשתכלל חוזה מחייב בינו ובין המבקשים, בהתבסס על מכתב מיום 20.2.92.
כן עתר המשיב במסגרת אותה תובענה לקבלת צו המכריז, כי מסמך שהוגש על ידי המבקשים במסגרת הליך בוררות המתנהל בצרפת, מהווה הודאת חוץ בחובם כלפי המשיב, ולפיכך חוב זה לא התיישן. עוד נתבקש בית המשפט להצהיר, כי המשיב זכאי לקבלת הסכום שבמסמך.
בגלגוליה הראשונים של התובענה ניתנו שני פסקי דין כנגד המבקשים מחמת אי התייצבות, אשר בוטלו בסופו של דבר על ידי בית המשפט המחוזי.
ביום 15.11.04 הגישו המבקשים בקשה לסילוק התובענה על הסף, מטעמי התיישנות, העדר יריבות
וחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי (הרשם ברוך)
הורה ביום 21.11.04 על תגובת המשיב
בתוך 21 יום
ממועד המסירה, תוך שהוא מציין כי ההחלטה תינתן גם בהעדר תגובה. כנטען, משלא הוגשה תגובה על ידי המשיב, המציאו לו
המבקשים
את הבקשה פעם נוספת.
בהמשך נענה בא כוח המבקשים בחיוב לפנייתה של באת כוח המשיב לקבלת ארכת ימים אחדים להגשת התגובה, ואולם באת כוח המשיב נמנעה מלהגיש בקשה בעניין לבית המשפט, ואף לא הגישה את התגובה במועד עליו "סוכם" בינה לבין בא כוח המבקשים.
ביום 2.1.05 הגישו המבקשים בקשה למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף. ביום 7.1.05 נעתר הרשם המלומד לבקשת המבקשים ודחה את התובענה, שהוגשה על ידי המשיב, על הסף.
(2) כעבור שלושה ימים הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין. לבקשה לא צורף תצהיר. לאחר
שהוגשה תגובת המבקשים לבקשה דחה אותה הרשם. בהחלטתו צוין כדלקמן:
"בשתי הזדמנויות נפרדות קיבלו פרקליטי המבקש (המשיב- א"ר) את הבקשה לסילוק התובענה על הסף ונמנעו מלהגיב עליה במשך קרוב לחודשיים, אף שקיבלו ממני ארכה בת 21 ימים להגיב עליה. הפרקליטים פוטרים את עצמם מהסבר של ממש לתקלה באמירה הסתמית של "טעות משרדית". מה היא אותה טעות משרדית עלומה, לא נדע אל נכון, גם אם נשוב ונהפוך בבקשה ... גם המשיבים(המבקשים-א"ר) – שגו כך הבקשה – ולא התייצבו לדיונים ובענינם הוטלו החלטות שניתנו בהעדר התייצבות ומדוע שלא תבוטל גם החלטה זאת? כאן מתייצבת לה הטענה השניה – סיכויי ההליך. אין חולק, כי על פי המסמכים, התיישנה התובענה. טענת המבקש (המשיב- א"ר) היא להודאה של המשיבים (המבקשים- א"ר) בזכותו, המפסיקה את מרוץ ההתיישנות. כאן ניתקל המבקש (המשיב- א"ר) בשני קשיים. האחד: הוא לא צירף תצהיר שלו לבקשתו. מ דובר בטענות שבעובדה, שחובה היה לתמוך בתצהיר. השני: הפוך והפוך במסמך עליו הוא סומך את ההודאה ולא תמצא בו את שהוא קורא לתוכו."
כאמור, הבקשה לביטול פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, נדחתה.
(2).
המשיב עירער על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי. השופטת דותן קיבלה את הערעור, וקבעה כי לא היו בנידון דידן הבעת זלזול או התעלמות מכוונת ושיטתית, ועל כן די
בחיוב בהוצאות כדי להרתיע מהישנות התנהגות מסוג זה בעתיד באמצעים מידתיים, ואין צורך בהפעלת הסנקציה של דחיית התובענה. באשר לסיכויי הערעור קבע בית המשפט כי עלה בידי המשיב להראות שיש לטענותיו סיכוי במסגרת הדיון בבקשה לסילוק על הסף ומשכך הוא, יש ליתן לו יומו
להתמודד עם בקשת המבקשים.
משכך התקבל הערעור, ההחלטה לסילוק התובענה על הסף בוטלה, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 20,000 ₪ לזכות המבקשים. יצוין כי בפני בית משפט זה תלוי ועומד ערעור (ע"א
1721/05) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (הרשם ברוך) אשר דחה את התובענה על הסף.
ג.
מכאן הבקשה הנוכחית. לטענת המבקשים פסיקת השופטת דותן מהווה סטייה קיצונית מההלכה הפסוקה בדבר התנאים שיש לעמוד בהם לשם ביטול החלטה, (ובהם החובה לתמוך בקשה בתצהיר). נטען כי מחדלו של המשיב באי הגשת התגובה לבקשת הסילוק לא היה מוצדק, וסיכויי ההצלחה גם הם מורים כנטען לעבר דחיית הבקשה. נתבקשה תגובת המשיב, אך זו לא נתקבלה עד למועד זה, חרף הארכת מועד שניתנה לבקשת המשיב.
ד.
לאחר עיון לא אוכל להיעתר לבקשה. אין המ דובר בנושא המעורר שאלה משפטית אשר חורגת ממחלוקת הצדדים, ואשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, מפי מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר), בפרט לא יתערב בית המשפט בהחלטה המאפשרת את המשך בירורה של סוגיה (רע"א 8674/ 04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES
(לא פורסם); רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (טרם פורסם)). השאיפה הבסיסית היא, כי "יישמע הצד האחר" (ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד ס' 77 בעמ' 66), נטיית ההתערבות בגלגול שלישי תהא מצומצמת כשהמדובר בהליך שעתיד להימשך ויהא לו יום ערעורי (אם כי – נודה – כנראה קשה יותר) בעתיד; ראו ש' לוין שם , ס' 185 בעמ' 181-180. ומשניתן איפוא לפצות בהוצאות על הטרחה, ראוי לעשות כן (רע"א 1119/05
גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ( לא פורסם)). כך סברה
השופטת דותן; על כן, חרף החלטתה לקבל את הערעור, ביקשה להבטיח כי הצד שכנגד לא ייצא ניזוק, והטילה הוצאות בסכום לא מבוטל. איני רואה מקום, עם כל אי הנחת מהדרך בה נהג המשיב, להתערבות בהחלטה.
ז.
כאמור, אין בידי להיעתר למבוקש. נוכח אי הגשת התגובה, ישלם המשיב הוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה.
ניתנה
היום, י"ג בניסן תשס"ז (1.4.07).
ש
ו פ ט