רע"א 7198/10 משרד עו"ד משה וינברג ושות' נ. שמחה הולצברג

1.

ענין זה מובא לפנינו בשלישית. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (רע"א 3524/10 משרד עו"ד ד"ר משה וינברג ושות' נ' הולצברג (לא פורסם, 2.8.10); רע"א 5134/10 משרד עו"ד ד"ר משה וינברג ושות' נ' הולצברג (לא פורסם, 14.9.10), ועל-כן נעמוד רק על עיקרי הדברים. המבקשת תבעה את המשיבים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בגין אי תשלום שכר טרחה. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשת, לאחר שמחק את כתב הגנתם של המשיבים בשל התנהלות דיונית לקויה. בית המשפט המחוזי ( ר' לבהר-שרון ) קיבל את ערעורם של המשיבים בעניין זה, והורה כי פסק הדין יבוטל בהתקיים תנאים מסוימים, לרבות הפקדה של סכום מסוים בקופת בית המשפט ותשלום הוצאות משפט ושכר טרחה למבקשת (להלן: פסק דין המחוזי ). בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק דין המחוזי נדחתה בהחלטתי מיום 2.8.10 (רע"א 3524/10). המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה, שבה נטען כי חלק הארי של הסכום שנדרשו להפקיד כחלק מהתנאים להשבת הדיון בבית משפט השלום, כבר הועבר למבקשת במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ועל-כן יש לראות משום קיום התנאים שנקבעו בפסק דין המחוזי. בית המשפט נעתר לבקשה, וקבע כי עם הפקדת יתרת הסכום בקופת בית המשפט, יוחזר הדיון יוחזר לבית משפט השלום (להלן: ההחלטה הנוספת ). בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה הנוספת נדחתה בהחלטת השופט א' רובינשטיין מיום 14.9.10 (רע"א 5134/10). בקשה לעיון חוזר בבקשה אחרונה זו נדחתה אף היא ביום 21.9.10.

2.

בבקשה שלפניי מלינה המבקשת על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר-שרון ), מיום 8.8.10, שבמסגרתה נקבע כי המשיבים קיימו את התנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות לשם ביטול פסק הדין של הערכאה הדיונית, ולכן יש לבטלו, ולחדש את הדיון בתובענה לגופה בבית משפט השלום (להלן: ההחלטה הנוכחית ). לטענת המבקשת, ההחלטה הנוכחית של בית המשפט המחוזי – כמו קודמתה – ניתנה בחריגה בסמכות, היות שיש בה שינוי מהתנאים שנקבעו בפסק דין המחוזי לשם השבת הדיון בתובענה לערכאה הדיונית. בין היתר, נטען כי

המשיבים לא עמדו בתנאים שנקבעו בפסק דין המחוזי ובהחלטה הנוספת, ולא העבירו למבקשת את הסכום שנקבע בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ₪. המבקשת סבורה כי בעניינה אין תחולה להלכה שנקבעה ב ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה ), הואיל ואין מדובר, מבחינה מהותית, ב"גלגול שלישי". לטענתה, מדובר בערעור ראשון על 'החלטה אחרת' של בית המשפט המחוזי, וטענותיה צריכות להיבחן בהתאם.

3.

בהתאם להחלטתי מיום 28.10.10, הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה. לשיטתם, לא עולה מן הבקשה שאלה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" נוכח מבחני ההלכה הפסוקה, אלא לכל היותר במחלוקת חשבונאית על גובה הסכומים שהועברו. גם לגופם של דברים, המשיבים טוענים כי בפועל הועברו למבקש סכומים העולים על אלה שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי לשם השבת התיק לדיון בפני הערכאה הדיונית.

4.

לאחר שבחנתי את הבקשה על צרופותיה, מסקנתי היא כי דינה להידחות. ההחלטה נושא בקשה זו הינה המשך ישיר ונגזרת יישומית של ההחלטה הנוספת. מרבית הנימוקים המועלים בבקשה זו, נידונו ונדחו בהחלטותיו של השופט א' רובינשטיין מיום 14.9.10 ומיום 21.9.10. נראה כי המבקשת לא אמרה נואש ומנסה לבצע 'מקצה שיפורים' על-ידי הגשת בקשת רשות ערעור נוספת על ההחלטה הנוכחית, שהיא – כאמור – המשך ישיר להחלטה הנוספת. גם לאחר שבחנתי את הטענות החדשות שמעלה המבקשת, שמכוונות באופן ממוקד יותר להחלטה הנוכחית, לא מצאתי עילה להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי. המחלוקת החשבונאית לגבי הסכומים המדויקים שהועברו מכוח פסק דין המחוזי אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, הואיל והיא מוגבלת לדל"ת אמותיו של המקרה שבפנינו ואינה בעלת השלכות רוחב כלשהן ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ).

למותר לציין, כי אף אם מצויים בהכרעת בית המשפט המחוזי שינוי, תוספת או הכרעה חדשה שלא נכללו בפסק-דינה של הערכאה הדיונית, אין הדבר מוציא את המקרה מגדר "גלגול שלישי" (רע"א 4330/10 סייג נ' דוהארי (לא פורסם, 15.8.10); רע"א 8592/09 פלונים נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 29.10.09); בש"א 4511/05 עיריית בת-ים

נ' גני יפית חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (לא פורסם, 17.7.05) ). זאת ועוד, מדובר בהחלטה המאפשרת את המשך בירורה של הסוגיה לגופה בערכאה הדיונית, ובהחלטה מעין זו – תגבר נטייתו של בית משפט זה להימנע מהתערבות (ראו: רע"א 4756/06 דודאי נ' גודוביץ (לא פורסם, 1.4.07)).

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.