רע"א 4760/10 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ. גוב גיא בע"מ

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בה"פ 680/07 מיום 21.1.2010 (כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן ) אשר דחה את בקשת המבקשת להשלמה ולביטול חלקי של פסק בוררות (להלן: בקשת הביטול ) מפאת אי הפקדת ערובה כנדרש.

ביום 18.4.2007 ניתן פסק בוררות בסופו של הליך בוררות ארוך שהתנהל בין הצדדים. בפסק הבוררות נקבע שעל המבקשת לשלם למשיבה סך של כ-2.5 מיליון ש"ח. המבקשת לא השלימה עם תוצאות פסק הבוררות והגישה ביום 5.6.2007 לבית המשפט המחוזי את בקשת הביטול בה נטען, בין היתר, כי הבורר לא הכריע במספר סוגיות שהיו נתונות במחלוקת בין הצדדים. המשיבה הגישה מצידה בקשה לחיוב המבקשת במתן ערובה בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

ביום 15.10.2007 קיבל כבוד הרשם א' אורנשטיין את בקשת המשיבה וקבע כי על המבקשת להפקיד בתוך 30 יום ערבות בנקאית בסך של מיליון ש"ח (להלן: החלטת הרשם ). בהחלטתו התייחס כבוד הרשם, בין היתר, לכך שלכאורה סיכויי בקשת הביטול אינם גבוהים כיוון שהטענות המועלות בה הן טענות ערעוריות שאינן מנויות על העילות הקבועות בחוק לביטול פסק בוררות. ערעור שהגישה המבקשת על החלטת הרשם נדחה ביום 14.1.2010 (כבוד השופטת ש' ברוש ). בנוסף, הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הרשם, בקשה לביטולה וכן בקשה להארכת מועד להפקדת הערובה. ביום 16.12.2007 דחה כבוד הרשם את שתי הבקשות הראשונות וקיבל את הבקשה השלישית בכך שקבע כי המועד להפקדת ערובה יוארך עד 15 יום לפני הדיון בהליך העיקרי שהיה קבוע אז ליום 17.2.2008.

בין לבין, ביום 28.10.2007 קבעה כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן , אשר דנה בתיק העיקרי, כי לא יתקיים דיון בתיק עד שתופקד הערובה בהתאם לאמור בהחלטת הרשם. המבקשת הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, אשר נדחתה ביום 19.12.2007. בהחלטתה בבקשה לעיון מחדש התייחסה כבוד השופטת למטרת הערובה ולכך שאין טעם לדון בבקשת הביטול ולתת פסק דין אם לא ניתן יהיה לקיימו. כן צוין כי המשיבה הגישה בקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף וכי אין באמור בהחלטה זו בכדי לרמוז לתוצאתה של אותה בקשה. המבקשת הגישה גם בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על ההחלטה מיום 28.10.2007 אשר נדחתה (בר"ע 9680/07, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ).

ביום 21.1.2010, לאחר שעברו יותר משנתיים מאז שניתנה החלטת הרשם, ולאחר שנדחה הערעור שהוגש עליה, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול מפאת אי הפקדת ערובה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה טוענת המבקשת טענות רבות אשר ביניהן הטענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשת הביטול וזאת ללא אזהרה מוקדמת ובסתירה להחלטתו קודמת שקבעה כי הדיון יידחה עד להפקדת הערובה; כי בית המשפט המחוזי חרג בסמכותו בכך שדחה את בקשת הביטול מפאת אי הפקדת ערובה; וכן כי לבקשת הביטול סיכויים גבוהים להתקבל וכי דחייתה על הסף פוגעת בזכות הגישה שלה לערכאות.

מנגד סומכת המשיבה את ידה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת, בין היתר, כי דין הבקשה להדחות על הסף, כי בית המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכותו כאשר דחה את הבקשה לאחר שלא הופקדה ערובה כנדרש וכן כי סיכויי בקשת הביטול קלושים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות אינה ניתנת אלא במקרים יוצאי דופן, בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה או כאשר נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור מטעמי צדק ומניעת עיוות דין (ראו למשל רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז (6) 605 (2003); וכן סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך ב' 1228-1224 (2005)). הבקשה שבפניי אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית עקרונית כאמור, ומטעם זה בלבד דינה להידחות.

יתרה מכך, דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. המבקשת חויבה להפקיד ערובה ביום 15.10.2007, כאמור בהחלטת הרשם. מאז ניסתה, בכל ההליכים האפשריים העומדים לרשותה לפי סדרי הדין, לשנות החלטה זו אך ללא הצלחה. בנסיבות אלה, בהן המבקשת לא מילאה אחר החלטת הרשם למרות שהייתה מודעת לכך שהמשיבה הגישה בקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף, נראה כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר החליט לדחות את התביעה וזאת על מנת שלא להפוך את החלטת הרשם לאות מתה ועל מנת לקיים את התכלית שבהטלת הערובה. צודקת המבקשת כאשר היא טוענת לפגיעה בזכותה לגישה לערכאות, אך יש לזכור כי בדומה לכל הזכויות גם זכות זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד השני בהליך המשפטי וכן אל מול צרכי המערכת ואינטרס הציבור כולו. בנסיבות מקרה זה אני סבור כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מאזן נכונה בין הזכויות והאינטרסים האמורים ולא מצאתי מקום להתערב בו.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסך 15,000 ש"ח.

החלטתה של כבוד השופטת מ' נאור מיום 1.11.2010 בנוגע לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בה"פ 680/07 מבוטלת בזאת.